הורים
תגובות (233 תגובות ב-187 דיונים)
137. חד וחלק
לפנתיאון של הכתיבה
* יוסי   06/01/18 | 10:57
136. מרגש ומצמרר
גם אני עברתי את זה.11 שנה.ובדיוק כמו אצלך אחרי שהתיאשתי והכרזתי שזהו אני עם ילדים סימתי.אז הופיע הריון אחרי 11שנה.יושבת ובוכה ממה שכתבת
* דרומית   06/01/18 | 10:17
135. מדהיםםם
* wow   06/01/18 | 09:57
134. מקסים ומרגש!!!
אם חושבים חיובי זה מגיע. מחשבה יוצרת מציאות.
* קרן   06/01/18 | 09:54
133. הייתי שם....
מעבר לעובדה שהטקסט כתוב נפלא ממש ומעורר הזדהות, גם אצלי ברגע שהחלטתי שדי ונמאס מכל היסורים שבדרך והחלטתי לשחרר, תוך חודשיים התברר שאני בהריון. ולא סתם הריון אלא עם תאומות מקסימות. אין ספק שהלחץ העצום לאורך שנים מקשה מאד על התהליך. בדיעבד התברר שהרגע שהחלטתי להרפות איפשר לזה לקרות. בהצלחה לכולן!
* שרון   06/01/18 | 09:33
132. בכיתי כשנזכרתי במסע אותו אנחנו עברנו
* אא   06/01/18 | 09:20
131. מזמן לא קראתי כתבה כל כך מצמררת
וואו! ישבתי וקראתי בשקיקה כל מילה... מדהים מה שרוקחים לנו החיים... ואיזה מסע מופלא עברת עד שהגיעה אלייך נעמי... יישר כח ורק נחת
* מוניקה   06/01/18 | 09:15
130. וואוו מדהים
איזה כיף שנגמר ככה, כתבת מדהים מרגש. תגדלי אותה בנחת
* לילך   06/01/18 | 08:58
129. וואו! הדבר הכי יפה ומרגש שקראתי
* נתת לי תקווה. תודה   06/01/18 | 08:12
128. יששששששש
וואוו איזו כתיבה יפה!!!! אני מאושרת בשבילך ובשביל הילד שלך שזכה באמא מלכה!
* לימי   06/01/18 | 08:02
127. ריגשת אותי ברמות
* עדנה   06/01/18 | 07:17
126. מרגש מאוד. כתיבה מצויינת ונוגעת
* אביטל   06/01/18 | 06:39
125. מצטער
אני כותב ויודע שאשתי תקרא את התגובה, מ צ ט ע ר. אהובה, הלוואי שיכולתי להגשים עבורך ועבורנו את החלום הזה. הלוואי ויכולתי לגרום לך להפסיק להידקר ולהחקר ולקבל תשובה שלילית כל פעם מחדש, הלוואי ויכולתי לנחם אותך הלוואי ויכולתי לשקוע איתך ובמקומך בדיכאון כל פעם מחדש, הלוואי ולא הייתי צריך "לשחק אותה" חזק מנטאלית עבורך . הלוואי והיינו מוציאים את מעט הכסף שנותר על חופשה עבורנו, הלוואי שב טיפול הבא לא אצטרך לגמגם ולנחם, לפעמים אני חושב שאילו לא היינו נפגשים אולי עם גבר אחר היו לך המון ילדים והלוואי שלא הייתי חושב ככה, הלוואי שכמו בסיפורים מרגשים כמו בכתבה הזו הכל יגיע בטבעיות, הלוואי הלוואי הלוואי... אוהב אותך לנצח אהובה , האבא של ילדנו בעתיד...הלוואי
* אחד שיודע   06/01/18 | 00:43
כל הכבוד לך.
אתה נשמע כבו בן זוג מקסים, מדהים ותומך. הלוואי על כולנו כזה בן זוג. מאחלת לך שגם תזכה להיות "אב השנה". אשתך זכתה בגבר השנה. אתה נדיר. גברים רבים נשברים ועוזבים כי הם לא עומדים בלחץ ובאכזבות. כן ירבו גברים כמוך. אני לא זכיתי בבן זוג תומך כמוך.
* תמי   06/01/18 | 17:10
תודה
תמי תודה לך על התגובה המפרגנת, לא ברורה מאליה. מאחל לך את אותם האיחולים.
* אחד שיודע   06/01/18 | 22:46
הצלחה
7 שנים עם הבכורה עד שנקלטתי 2.5 עם הבן השני ו 1.5 עם השלישית. ניסיתי כמעט הכל כמו בכתבה. וכן המסקנה שלי היא שאם הכל תקין לכאורה. ואומרים שהכל בראש, אז הכל בראש! לעולם לא הצלחתי לשים את האצבע על ההבדל. בל זה כן קרא כשוויתרתי, כשהייתי עסוקה בדברים אחרים....שתזכו להתלחה. יש לכם אחד את השנייה תהנו
* מאחלת לכם רק טוב!   08/01/18 | 12:43
124. שיהיה מזל טוב ובשעה טובה :)
* עמית    05/01/18 | 22:34
123. כמעט דמעתי, כמעט הזדהיתי, אבל בסוף לא.
האגדה האורבנית הזאת "זה יבוא כשתוותרי", די למכור אותה לנשים. אז עשית תרומת ביצית, ואת כותבת "על הכאב של טיפולי פוריות". אלא מה? לא היית כותבת בלי הרצון לספר את "הסוף הטוב". או יותר נכון - להסביר אותו. אבל למה למכור סיפורים במסווה של שירה? 1 לאלף. זה הסיכוי שלך להכנס להריון באופן טבעי בגיל 43. בהנחה שאת פוריה, כשכבר ילדת בעבר. מה הסיכוי כשאת מה שהרופאים שלנו מכנים "כשלונית"? את ואני יודעות. זה לא אמיתי. כמעט הזדהיתי ובסוף הבנתי. עוד מישהי שכותבת על טיפולי הפוריות כדי לנפנף ב"אמהות הטבעית" הלא אמיתית שלה. תודה לך.
* תמר ג.    05/01/18 | 22:03
תמר את תמהונית. תתביישי חולה ממש
* איילת   06/01/18 | 17:23
קראי בהמשך
ב 10.5 שנים שניסיתי להכנס להריון (וברוך השם הצלחתי אחרי 7 שנים שנתיים וחצי ו שנה וחצי) כל הזמן חשבתי לעצמי על היהודים בשואה, מה גרם להם לשרוד ולא לרצות למות. רק התקווה. האמונה שזה יקרה מתישהו. אל תהרגי את התקווה הזאת לאחרים ולעצמך. בהצלחה
* אמונה ותקווה זה הדבר היחיד שיש   08/01/18 | 12:48
122. כמעט דמעתי, כמעט הזדהיתי, אבל בסוף לא.
האגדה האורבנית הזאת "זה יבוא כשתוותרי", די למכור אותה לנשים. אז עשית תרומת ביצית, ואת כותבת "על הכאב של טיפולי פוריות". אלא מה? לא היית כותבת בלי הרצון לספר את "הסוף הטוב". או יותר נכון - להסביר אותו. אבל למה למכור סיפורים במסווה של שירה? 1 לאלף. זה הסיכוי שלך להכנס להריון באופן טבעי בגיל 43. בהנחה שאת פוריה, כשכבר ילדת בעבר. מה הסיכוי כשאת מה שהרופאים שלנו מכנים "כשלונית"? את ואני יודעות. זה לא אמיתי. כמעט הזדהיתי ובסוף הבנתי. עוד מישהי שכותבת על טיפולי הפוריות כדי לנפנף ב"אמהות הטבעית" הלא אמיתית שלה. תודה לך.
* תמר ג.    05/01/18 | 22:03
חבל על הספקנות
אני מכירה את הסיפור אישית. זו האמת.זה קרה באופן טבעי. לא צריך לחפש שקר בכל מה שקוראים. זה הסיפור. אמת לאמיתה. מדהים. מטלטל. את יכולה לבחור לא להאמין לו. חבל.
* סופי   06/01/18 | 19:49
121. וואו! צמרמורת בכל הגוף !
הדהמת וריגשת אותי 🙏
* רינת   05/01/18 | 21:18
120. מבין עניין
כתוב מדהים, לא יכולתי להפסיק לקרוא ושמח שמה שקוויתי שיקרה בסוף המאמר אכן קרה
* גבר   05/01/18 | 21:07
119. חפרת...
* קונגו   05/01/18 | 20:31
מי שקשה לו לקרוא כתבה ארוכה
ממש לא חייב לקרוא. מישהו מכריח אותך?
* תמי   06/01/18 | 17:13
118. טיפולי פוריות
ממליץ בחום לכל הדברים לקרוא את הכתבה. אולי יבינו כמה סובלת האשה. גבר לא מבין את התהליך. כי הוא לא עובר את התהליך.
* עידן   05/01/18 | 20:18
וואו מה באמת? ממש גילית את אמריקה
* ..   06/01/18 | 18:24
117. מדהימה ומרגשת תודה 🙏
והמון מזל טוב אימוש❤️
* אורלי   05/01/18 | 19:34
116. כשמשחררים !!דברים טובים קורים
לפעמים ברגע שמוותרים הדברים מגיעים !!
* חי   05/01/18 | 18:48
כן, כשמשחררים והולכים לעשות תרומת ביצית
* יעל   05/01/18 | 22:03
החיים יפים בכל מצב :)
יעל,אני מבינה שהרופאים עשו לך שטיפת מוח "כמו שצריך" , הצליח להם ... מבינה שאת אם (אמא) מתרומת ביצית וגם זה נפלא ... אמא לכל דבר וילד "רגיל"... טוב שיש את האופציה הזו ... הערירות כבר לא כאן... עינת לוין כתבת יפה דברים שיוצאים מהלב, כל אחד ומנת סבלו.. מי בפריון , מי בזוגיות, פרנסה, אובדן ומה לא ... צריך לזרום בחיים ולדעת שיש פה ושם רגעי מנוחה ואושר... ולקבל את הסבל כחלק מן החיים של כולנו תמיד ... ןאז כייף יותר לחיות וקל יותר לחיות בשמחה ואושר. החיים הם "משהו" זמני וחולף צריך לקחת דברים בפרופורציה ולהבחין בין העיקר לטפל
* החיים יפים בכל מצב :)    13/01/18 | 07:46
115. כתוב מדהים! טקסט שובה-לב, מעורר אמפטיה והשראה
* מזל טוב!   05/01/18 | 17:41
114. בשעה טובה
מרגש!!! גדלי אותה בנחת !
* אני   05/01/18 | 17:33
113. ואני משכתי עד 46. ונס לא קרה ...
* דליה   05/01/18 | 17:21
אני מאוד מקווה שבכל זאת מצאת נקודות אור בחייך
אין מלים לנחם על התהומות שבודאי הגעת אליהם בדרך הארוכה והקשה, שאני אפילו לא מצליחה לדמיין... אני מקווה שבכל זאת מצאת נקודות אור וצמחיה מתוך החושך. שולחת לך חיבוק.
* אשה אחת   07/01/18 | 13:15
112. ללא טיפולים בדרך הטבעית לא להתיאש בנות עם לי זה קרה זה יכול לקרות לכולם
* יקירתי הייתי שם והיום יש לי 3 ילדים בדרך הטבעית    05/01/18 | 16:55
111. ילדת או לא?
שיגעת אותי הפסקי לעקוב
* לא הבנתי את הסוף   05/01/18 | 16:44
היא אמא לבת
* אייל   05/01/18 | 17:27
14 שנות סבל הצלחת לכנס למשפט קצר הרוח 'שיגעת אותי'
לא יכולה לדמיין אפילו את אותן 14 שנים (מרשה לעצמי לכלול גם את ההריון, שודאי לא היה שלו ורגוע כהריון ביכורים ספונטאני). ואיזו פיסת חיים זאת, ומה הספקתי אני (ואולי גם אתה) באותה פיסת חיים. קראתי בשקיקה את התיאור האמיץ הזה, קראתי והייתי גאה במשוררת האמציה שאינה מסתירה, שחופשת את הקושי, את המונוטוניות ואת חוסר התקווה. לא שיוויתי בנפשי שהסוף לא היה מייאש, או סוף של השלמה וחיים מאושרים בצדה. והתרגשתי שכן. ואתה שקראת את אותן המלים, הפסקת לעקוב אחרי שהשתגעת. עצוב עליך.
* אמא לשלושה   07/01/18 | 03:10
110. הרגת אותי
כולי במערבולת רגשות- יכולתי להתחבר לכל מילה שלך קודם - שמח שיש לך ילדה- לידה טבעית / אימוץ/ ניתוח- לא משנה העיקר שיש בשביל מה לחיות אשתי ורני עברו תהליך דומה 7 שנים עד שמצאנו רופאה מלאכית שמצאה בעיה (אמיתית) אחרי 9 הפלות ושבע שהים אנו חובקים שתי נסיכות מדהימות לא לוותר ולהמשיך תמיד לחלום עצוב שרופאים חושבים שמותר להגיד להם הכל והם אלוהים כמו מבקרה שלנו ושלך אצלנו 7 רופאים מהבכירים בתעשייה - בארץ ובעולם - טעו אצלנו הבעיה הייתה מערכת חיסון של אשתי שדחתה את ההריון כיוון שראתה בו כגוף זר טיפול מיוחד שמיועד לחולי סרטן עזר להתגבר כל הבעיה (כ$15,000 לחודש למשך כל תקופת ההריון)
* צדוק המצטדק   05/01/18 | 16:42
׳העיקר שיש בשביל מה לחיות׳??
כמה שאני אוהבת את הבנות שלי לא הבאתי אותן לעולם כדי שיהיה לי בשביל מה לחיות. היה לי הרבה מאוד בשביל מה לחיות גם לפני. הבאתי אותן כי עניין אותי האתגר שבגידול ילד ולראות מישהו צומח ומתפתח. מה שאמרת אלה מילים של אדם בדיכאון. מסכנים הילדים שמביאים אותם כדי שיהיה בשביל מה לחיות. תהיה שלם ושמח בפני עצמך כי הכל חולף ומשתנה כל הזמן ושום דבר לא בטוח.
* אמא לשתי בנות   05/01/18 | 22:19
109. מרגש ומושלם.
* איילת   05/01/18 | 16:37
108. מזדהה
כתוב מדהים! מחזיר אותי אחורה לימים חשוכים! שובר את הלב!
* מזדהה   05/01/18 | 16:21
ממש ככה
* קראתי ובכיתי   06/01/18 | 04:46
107. רק רציתי להגיד לך
שנה של נסיונות...חלקי 13 של כל מה שעברת, אבל כבר לפני "את, בלי ניטוח והפריה לא תיכנסי להריון". הקראתי בקול רם לבעלי ובאיזה שהוא שלב הקול נשבר והתחילו הדמעות. לא יכולתי להגיד יותר טוב את מה שאני מרגישה. היית הקול שלי. תודה ⁦❤️⁩
* אני   05/01/18 | 15:57
106. מחזיקה את התינוקת שלי בידיים עכשיו
* ובוכה. אותו סיפור    05/01/18 | 15:47
105. מוכשרת! סקרנית לקרוא עבודות שלך
תגדלו אותה בנחת. מאחלת בשורות טובות והצלחות לכל אלו שבתהליך הקשה הזה
* מורן   05/01/18 | 15:45
104. זה לא פיתרון!
א. זה יקר נורא ב. יש ככ הרבה תינוקות מסכנים בעולם הזה אבוי לנו שאנחנו עוד מביאים צאצאים לעולם הזה נ ב אני לא ממש רציתי ילדים וכבר השלמתי עם זה שכניראה שלא יהיו לנו ופיתאום נולדה תינוקת מתוקה ואהובה אבל בעלת תסמונת. שמחה על כך שבחרה בי להיות אמא שלה אבל בואו נגיד שלא צריך להתעקש. מה שצריך לקרות קורה. ואם אין לכם על מה לבזבז את הכסף שלכם לכו תאמצו ילד/תינוק מסכן שבעל כורחו כבר הגיע לעולם והולך לסבול יום יום בחייו. חשבו על זה בפעם הבאה שאתם ממנים עוד רופא עדיף לתעל את הכסף למקומות נכונים ואמיתיים
* פונדקאות   05/01/18 | 15:42
103. את מהממת! מזל טוב אמאלה :)
* שרי   05/01/18 | 15:23
102. התרגשתי כולל דמעות . מכירה את הנושא על בשרי ומקווה לטוב . בסוף זה יקרה ואמן לכולן
* מזדהה לגמרי   05/01/18 | 15:08
101. מקסים. מרגש. שנון.
* מירית   05/01/18 | 14:44
100. אמיתי
כתבת אותי☹
* מזדהה   05/01/18 | 14:35
99. את מדהימה
כתיבה פשוט מרגשת,כל כך חשוב שיש את היכולת גם להשתמש בהומור וציניות בתוך כל הקושי, מאחלת לך המשך יצירה ורק טוב
* נטלי   05/01/18 | 14:14
98. כל כך מוכר
איזה כיף לקרוא את כל מה שהיה לי להגיד. כתבת יפה והסוף הסוף. התחלה של כל מה שמדהים
* אסף   05/01/18 | 13:53
97. דמעות!!! הרסת אותי!!!
* סיון   05/01/18 | 13:47
96. כתיבה מדהימה ומרגשת... נוגע ללב. פשוט מושלם
* דנה   05/01/18 | 13:30
95. הצפת לי הכל מחדש. דמעות
* שחר   05/01/18 | 13:29
94. מהמם ומרגש
* תענוג לקרוא   05/01/18 | 13:29
93. מקסימה ונהדרת
* נחמה סספורטס   05/01/18 | 12:58
92. ברור
הזה מרגש בסוף ראית את מה רבו מעשייך השם
* רינת    05/01/18 | 12:57
91. כזה רק בלי הסוף הטוב
איזה דיכאון 😔
* שולה    05/01/18 | 12:46
בדיוק המחשבה שלי 😕 גם אני לא הצלחתי
* יעל   05/01/18 | 16:32
למה? היא אמא
* איילת   05/01/18 | 16:37
כי הגבתי לשולה בתגובה מעלי , ברור עכשיו?
* יעל   05/01/18 | 20:19
סליחה יעל.
* איילת   06/01/18 | 17:26
בינינו, אם לא היה "הסוף הטוב" היא לא היתה כותבת.
זה האמת. אמיצה? לא. אם הסוף היה ויתור על ילדים, לא היה את הטור הזה. אני אישית גם לא קונה את הזיגוטה שהגיעה עם חיתוך הסלט. יותר הגיוני שזה תרומת ביצית. חבל שיותר נשים לא אומרות את האמת.
* תמר ג.    05/01/18 | 22:06
בינינו, אם לא היה "הסוף הטוב" היא לא היתה כותבת.
זה האמת. אמיצה? לא. אם הסוף היה ויתור על ילדים, לא היה את הטור הזה. אני אישית גם לא קונה את הזיגוטה שהגיעה עם חיתוך הסלט. יותר הגיוני שזה תרומת ביצית. חבל שיותר נשים לא אומרות את האמת.
* תמר ג.    05/01/18 | 22:06
סגורה בפייסבוק
יכולה לחפש אותי ניצור אחת orit brand
* בואו נארגן קבוצת תמיכה    08/01/18 | 12:52
90. כתיבה שנונה ומרתקת. אישה חזקה!
* מיכל   05/01/18 | 12:33
89. תקרא גם את הסוף :)
יקירי, היא הצליחה לבד
* שרית   05/01/18 | 12:31
88. מרגש, כתוב היטב
* שירן   05/01/18 | 12:30