תגובות (9 תגובות ב-8 דיונים)
8.
נקבה... איזו מילה מוזרה ולא מתאימה.
אין לי בתור אישה פשוט "חור" במקום איבר מין. יש לי איבר מין מלא ושלם, ואם מחשיבים את הרחם הוא גם גדול יותר מפין, במיוחד כשאני הרה.
מה הבילבול? שהוא בפנים. הוא רגיש מאוד, וכדי להגן על העובר, הוא נמצא בתוך הגוף ולא מחוצה לו.
זה לא אומר שהוא חור.
ואם מדברים על הפתח - גם לגברים יש פתח קטן בפין, והוא אפילו יותר דומה ל"נקב" מהפתח שיש לנשים בקצה צוואר הרחם. הוא קטן יותר.
התמונה שעולה לי במחשבה על חווית הרחם כ"נקב" היא חוויה של יחסי מין כמשהו שקורע אותך, ועושה בך חור. ולמען האמת, תודה לאל, חווית יחסי המין הראשונה שלי הייתה רחוקה מלהרגיש ככה. לא הרגשתי שום "נקב", ולכן לא הרגשתי "נקבה".
בואו נשנה את זה. משהו פה לא מתאים.
13/01/21 | 12:42
את פסיכופטית. לא פחות.
25/03/21 | 06:58
7. יוזמה מבורכת, שינוי בדרכי שלום ונועם...
ראשית, השפה העברית השתנתה לאורך אלפי שנות היותה בשימוש דובריה. ואין סיבה לקבע אותה דווקא בתקופתנו רבת התהפוכות והשינויים. כשהשפה הזאת נוצרה האישה הייתה קניין אביה או בעלה, היא הייתה פחות או יותר מוצר שמייצר ילדים, מבשל, מנקה ומספק שירותי מין לבעלה. התקדמנו ואנחנו חיים בחברה עם נורמות וערכים אחרים. והשפה עדיין מייצגת מציאות חברתית עתיקה. והשפה הזאת מייצרת תודעה נשית ותפיסה עצמית נשית מוחלשת. ואת זה הנשים הצעירות מבקשות לשנות. הייתי שמחה אם ד"ר אבשלום קור היה נרתם ליוזמה ומחפש 'פרצות' בעברית העתיקה שיאפשרו שינויים מתבקשים כדי לבטא יתר שיוויוניות מגדרית בשפה. ואם העברית התקנית אינה מספקת הזדמנויות שכאלה, אז צריך אולי לחשוב על תקנים חדשים. זה לא משהו שלא קרה מעולם, נהפוך הוא. השפה העברית לאורך קיומה ספגה השפעות ועברה שינויים והתאמות. הראיון החביב הזה מצביע על הרצון/הצורך בשינוי. אני לא יודעת אם ד"ר אבשלום קור - 'שומר הסף' של התקן הקיים - הוא בדיוק האיש המתאים להוביל את השינוי - מהשיחה באולפן לא נראה כך - אבל אני רוצה להאמין שהדברים ששמע מהדוברת יחלחלו בכל זאת ואולי יובילו לשינוי בגישה המאוד שמרנית שלו. בכל אופן, תודה על הראיון הזה ותודה על ההגשה של המראיינים.
07/03/17 | 22:58
6. הוא קצת אוטיסט
07/03/17 | 07:26
5. נראה שהגענו לשוויון מלא בין המינים
אם הפמיניסטיות מתעסקות עכשיו בשטויות האלה.
07/03/17 | 04:15
4. נראה לי שהיא לא מבינה בעצמה את צורת הדיבור שלה...
היא אומרת "זה לא מחאה, זה יוזמה" (דווקא כשהיא היתה צריכה לומר בנקבה "זאת לא מחאה, זאת יוזמה", היא בחרה לומר בעברית קלוקלת "זה לא מחאה, זה יוזמה"), היא מתלוננת על "אנשי תקשורת" שמרגילים את הקהל לדבר כך (ולא "נשות תקשורת"), היא אומרת ש"אנחנו לא מדברים על ההטיות של המילים, אנחנו מדברים על הפניה לאנשים" (ולא "אנחנו לא מדברות על ההטיות של המילים, אנחנו מדברות על הפניה לנשים", למרות שהיא הדוברת והיא אישה). ושוב - היא "לא מדברת על מספרים, היא מדברת על אנשים" (לא על "נשים", על "אנשים" - שזה גברים ונשים. היא יודעת את זה ולכן היא אומרת "אנשים"). ובר-זוהר פתאום נכנסת עם "רגילים באוזן". לא כי ככה נכתבה ההסטוריה שלנו או התנ"ך, לא כי ככה כתבו משוררים (ומשוררות) בעברנו, לא כי זאת העברית התקינה שאנחנו מדברים אלפי שנים, לא כי זאת השפה שלנו בארץ שלנו - זה כי אנחנו "רגילים באוזן", העברית "מסובכת לה עם כל הזכר והנקבה". מסובכת לה העברית אז בואו נשנה את העברית כי למה שהיא תלמד לדבר נכון?
06/03/17 | 20:12
3. דפנה יא מהממת
06/03/17 | 19:34
2. שיח חירשים
06/03/17 | 17:52
1. דת=חושך=שנאת האחר
06/03/17 | 15:43