לנה דל ריי, אחת מאומניות האינדי-פופ המצליחות כיום בעולם, תגיע להופעה אחת בישראל בחודש אוגוסט הקרוב. דל ריי היא מבין האומניות שמוגדרות "אפלות" ו"מסתוריות", ולזה המעריצים שלה כבר התרגלו. אבל מסתבר שלדל ריי יש ברזומה גם לא מעט קטעים ושירים שיצאו מחוץ לאלבומים שלה. השלושה המפורסמים ביותר הם כמובן "Young And Beautiful" מפסקול "גטסבי הגדול", "Once Upon a Dream" מתוך "מליפיסנט" ו-"So Legit" שבו יצאה נגד ליידי גאגא.
והם לא היחידים. הקריירה הקצרה יחסית של לנה דל ריי מנוקדת בשירים שדלפו לרשת ולא קשורים (לכאורה) לשום פרויקט גדול שלה. הסיבה העיקרית לדליפות היא שדל ריי כותבת את המוזיקה שלה בעצמה, ומקליטה בעצמה את ה"דמואים" והסקיצות הראשוניות לשירים (בשונה מכוכבות פופ אחרות ששוכרות זמרות מתחילות כדי להקליט במקומן סקיצות). כך נולדות רצועות רבות שאינן רשמיות, והן מוצאות את דרכן מאולפני ההקלטות לרשת. דרכן אנחנו נחשפים לזמרת ויוצרת שלא מפחדת לומר את מה שיש על ליבה, לעקוץ, ולפגוע ללא צנזורה של חברת תקליטים, שאיתה היא חתומה בחוזה, ושהיא זו שמאשרת לה אילו שירים ייכנסו לאלבום ואילו לא.
הנה מבחר קטעים של לנה דל ריי שדלפו בשנים האחרונות:
האלבום "Sirens"
ללא מעט אמנים יש אלבומים גנוזים. במקרה של לנה דל ריי, גם שבע שנים לאחר הקלטתו, הוא הצליח להגיח אל המעריצים. האלבום הוקלט בשנת 2005 תחת שם הבמה מאי ג'יילור. הוא מכיל כ-15 קטעים שמעולם לא שוחררו באופן רשמי, ומעולם לא הופצו באופן רשמי על ידי חברת תקליטים, ובעצם גם הם סוג של "דמואים".
ניתן לזהות באלבום כמה אלמנטים מוקדמים שאחר כך יופיעו באלבומים הבאים שלה. עם זאת, ניתן לשמוע בבירור את השוני שבין "סירנות" לאלבום השני "Born To Die" שכאמור יצא שבע שנים אחריו. ההבדלים ניכרים במיוחד בקול של דל ריי ובהפקה, כשב-"Sirens" מורגש מחסור בסינתיסייזרים.
"Ghetto Baby"
הזמרת הבריטית שריל קול הוציאה ביוני 2012 את אלבומה השלישי, שהעבודה עליו החלה כשנה קודם. דמו של דל ריי שהתגלגל לידיה (ככל הנראה מהאלבום "Born To Die") יצר אצלה עניין והיא פנתה אליה לשיתוף פעולה. בסופו של דבר, שריל הקליטה את הרצועה “Ghetto Baby", כפי שלנה דל ריי ושותפיה רוי קר ואנו פילאי כתבו, כמעט מילה במילה. השיר מאופיין בקצב אר אנ בי אורבני עם נגיעות צ'יליות ומזכיר קצת את מדונה, אפילו בטקסט ("יש לך פנים כמו של מדונה, בוכה דמעות של זהב").
חודשיים אחרי שהאלבום של קול יצא, דלף דמו של דל ריי לאותו השיר ממש, שנשמע כאילו הגיע לשלב מתקדם בהפקה. המעריצים געשו, כיוון שרובם לא הכירו את דל ריי שרה בסגנון הזה.
"JFK"
דמותו של הנשיא המנוח קנדי כיכבה כזכור בקליפ המושקע "National Anthem", אבל ללנה דל ריי יש שיר נוסף עליו, שנושא את שמו. דל ריי שרה כאן על אהוב שעזב אותה והסתלק: "מלך העיירה עם הכתר שלא ירד ממנו לרגע... סובב אותי כמו תקליט, עם קול שנשמע כמו אף אחד שאני מכירה... אתה כל כך אירוטי... הדרך שבה אתה מסתכל מעבר לכל הרע שוברת לי את הלב" וכו'.
השיר הופק נכתב והופק על ידי לנה דל ריי וריק נואלס. ככל הנראה הוא נוצר עבור אלבום החדש "Ultraviolence", שיצא בשבוע שעבר, ולבסוף לא נכנס אליו.
"Criminals Run The World"
השיר דלף בינואר 2013 ונשמע כמו טראקים של שירה שדל ריי הקליטה לשיר פופ קצבי ועוצמתי שמעולם לא יצא. הוא מתחיל ב"גניחות" שנשמעות כמו "אה אה אה", שחוזרות בהמשך. כמו "גטו בייבי" גם הוא מעט קיצבי ביחס לדל ריי, לאלבומים ולסגנון ה"רשמי" שלה.
היא משתמשת כאן בשכבות קוליות רבות, אלמנט שגם הוא בניגוד לסגנון שלה, שהוא בדרך כלל נקי בבתים ועם מעט "קישוטים" קוליים בפזמון. כאן הקול מוצף באפקטים והכפלות, כשמדי פעם, כאמור, היא חוזרת לאותן גניחות. היא שרה: "אני לנה דל ריי מארמות הברית, הסנדק הזמין להיט מהקבר, אתם יודעים למה אני כאן, אז אני לא הולכת רגיל, שיהיו לך חרא של חיים בכל אופציה אפשרית".
"Tropico"
כדי להוסיף לאפיל המיסתורי שלה, שחררה לנה דל ריי בדצמבר האחרון סרט קצר באורך 27 דקות בשם "טרופיקו", שמציג אותה כשילוב מעודן בין מדונה לליידי גאגא - כוכבת פופ שמודעת לויזואליה וניהנת ליצור ולשחק עם דימויים. מטרתו היתה לקדם את ההוצאה המחודשת לאלבום "Born To Die", שזכתה לכינוי "The Paradise Edition" בשילוב עם EP בשם "Parasise". הסרט כולל קטעים משירים מתוך אותו EP כמו "Body Electric", "Gods & Monsters" ו-"Bel Air".
דל ריי כתבה את התסריט יחד עם הבמאי אנתוני מנדלר, שאחרי על בימוי רוב הקליפים שלה ושל כוכבות אחרות. הסרט נפתח ב"שבע דקות בגן עדן". דל ריי מגלמת את חווה כשהשחקן-דוגמן שון רוס מגלם את אדם. בגן עדן הם פוגשים את הדמויות של אלביס פרסלי, ג'ון וויין (שני מיתוסים אמריקניים גדולים) ואת ישו. גם הנחש שם. אלביס מזהיר את אדם שלא יאכל מהתפוח, ובעקבות האכילה גן העדן נעלם ודל ריי מופיעה לפתע כדמות של חשפנית במועדון, מוצפת בכסף.
הסיקוונס הבא נראה כמו סרט פשע עירוני עם חיתוכים לסצנות במועדון החשפנות. הפרק האחרון רומנטי ומציג את דל ריי ורוס כזוג מאוהב בטבע על רקע השקיעה. כהרגלה, דל ריי נעה כאן בין המיתולוגי, האמריקני, האלים, האורבני והרומנטי. "טרופיקו" הוא הכי לנה דל ריי.