לפני שבוע חלפתי מול הטלוויזיה וראיתי בלונדינית יפיפייה משחקת בעמדת חלוץ ונותנת קרב רציני לשחקנים הכי חזקים על המגרש בתכנית "גולסטאר". אמרתי לעצמי שבשביל כל הגברים בארץ ובייחוד בשביל עצמי אני חייב לתפוס אותה לשיחה. שמתי מכנס אלגנט, חולצה מכופתרת ונעלי פקקים והתיישבתי לשיחה עם אחת מהנשים הכי יפות בספורט הישראלי.
לביאה, ספרי לי קצת על עצמך בשתי שורות.
"אוקי, אז אני לביאה, אני בת 21 ועליתי לישראל לפני כשנתיים מהולנד, אני משחקת כדורגל בקבוצת מכבי כישרונות חדרה בתפקיד החלוצה".
למה החלטת לעלות דווקא לישראל ולשחק פה כדורגל?
"עליתי לישראל בגלל ההורים שלי, הם מאוד אוהבים את הארץ הזו. החופשה הראשונה שלהם הייתה פה לפני 26 שנים. מאז הם היו חוזרים לפה כל הזמן והיה להם חלום לעבור לגור פה יום אחד אבל היה להם עסק מצליח בהולנד שהם לא הצליחו למכור. לבסוף ב-2008 הם הצליחו למכור אותו ונסעו לפה לגשש קצת. הם חשבו איך הם ימקמו את כל המשפחה שלנו פה ובסוף הגישוש הם קנו בית ועשו עלייה. אני בדיוק התחלתי ללמוד באוניברסיטה מנהל עסקים ולעבור לישראל לא היה בתכנון שלי, אבל ההורים שלי שכנעו אותי להגיע ואמרתי לעצמי שאני אתן שנה ניסיון ונראה מה אני מרגישה. איך שבאתי התאהבתי ונשארתי".
ואת הכדורגל גם הבאת איתך מהולנד?
"בהולנד שיחקתי כדורגל מגיל שש במשך 12 שנים בערך. כשהוריי באו לארץ לבדוק אופציה של מעבר הם גם חיפשו לי מועדון כדורגל טוב והם מצאו אותו בחדרה. אז כשבאתי לשנת הניסיון שלי הגעתי למועדון ומאוד אהבתי את מה שראיתי. למרות שבהתחלה לא לקחתי את המשחק ברצינות ולא הייתי מרוכזת בו כי חשבתי שאני אחזור להולנד וגם השפה העברית קשה לי, עד היום אני לומדת אותה ובכלל כל אורח החיים פה שונה. אבל הבנות במועדון היו כל כך נחמדות וקיבלו אותי בזרועות פתוחות שאפילו כשקיבלתי הצעות ממקומות ומועדונים אחרים לבוא ולשחק אצלם לא רצית לעזוב את המועדון, הוא כמו משפחה בשבילי".
יש הבדל ברמת המשחק בין הולנד לישראל?
בוודאי, בהולנד הכדורגל הוא הספורט הכי פופולארי בקרב נשים. בישראל מרבית האנשים לא יודעים בכלל שיש ליגה של כדורגל נשים. אז אתה יכול להבין לבד שיש הבדל. בישראל לצערי גם אין הרבה קבוצות של נשים והליגה בכל מחזור דומה למחזור הקודם, חסר קצת גיוון. אבל אני עובדת עכשיו ב'אתנה' (המועצה הציבורית לקידום נערות ונשים בספורט) ועוברת בין בתי ספר ומנסה לתפוס עוד בנות ולהדביק אותן בחיידק הכדורגל, אני מאמינה שתוך עשור ענף כדורגל הנשים יתפתח מאוד בארץ".
איזה מועדון כדורגל את אוהדת?
"האמת שאין לי מועדון כדורגל מועדף כי אני לא צופה כל כך בכדורגל, אני מעדיפה לשחק במקום לצפות אבל מסי הוא השחקן האהוב עלי, הוא פשוט משחק בצורה מיוחדת".
טוב לביאה, התאפקתי מספיק והייתי מאוד מנומס, אבל אני חייב לשאול, מה דעתך על הגברים הישראלים?
"תראה, הגובה שלי הוא 1.74, שזה הגובה הממוצע לנשים בהולנד. זה גם הגובה הממוצע של גברים פה בישראל אז קצת חבל לי על זה כי אני אוהבת גברים גבוהים וחזקים, כאלה שאפשר להתכרבל איתם, לעומת זאת אין על האופי של הגבר הישראלי, אני מעדיפה אותו הרבה יתר על האופי האירופאי. הגבר הישראלי הרבה יותר טהור ואמיתי. באירופה כולם מטופחים כל כך, גברים משקיעים זמן מול המראה בדיוק כמו נשים. בארץ זה לא ככה, גבר זורק על עצמו משהו ויוצא החוצה, זה משהו שאני אוהבת".
אני מצטער שבאתי לבוש כל כך יפה, הייתי מגיע עם מכנס קצר וגופייה... בטוח מתחילים איתך הרבה בחורים בארץ, זרקי לנו עצם איך לעשות את זה טוב יותר.
"אני לא אוהבת שמתחילים איתי בפייסבוק, כולם מאוד חופרים שם, אם אני לא עונה לך תבין לבד את הרמז. אין צורך לשלוח עוד הודעה, ועוד שאלה, ועוד הודעה שוב! תהייה רגוע, זה יעבוד לך יותר טוב".
אוקי, אז בלי פייסבוק. נגיד ואני רואה אותך בפאב, איך לגשת אלייך?
"אני אוהבת גברים מצחיקים. ולגברים יהודים יש הומור מאוד משובח. חוץ מזה תהיה עצמך, תהיה אמיתי, אל תהייה מאצ'ו בשביל להרשים אותי. תדבר איתי ואולי יהיה קליק, תבוא פתוח".
מה החלום שלך?
"אני רוצה לעשות טיול ברחבי העולם איזו שנה ככה מהחיים שלי, ובטווח הארוך אני רוצה להקים משפחה".
את רואה את עצמך מקימה משפחה בישראל?
"בהתחלה הייתי אומרת לך לא. אבל עכשיו אולי כן, אני מתרגלת לישראל ותוך כדי מתאהבת בארץ הזו יותר ויותר".
לביאה, לסיום את יודעת שישראל עוברת מצב לא קל, לפני שבוע היינו במבצע צבאי וטילים נפלו עלינו ועכשיו חופרים לנו עם מערכת בחירות, אני חייב שתעלי את המורל פה. תספרי לי, מה את הכי אוהבת בישראל?
"אני הכי אוהבת את הישראלים, את העובדה שהם דוגרי. האירופאים ממש לא ככה. אם הישראלי לא שמח – הוא לא יחייך. אם יש לו בעיה – הוא יאמר אותה. האירופאים תמיד מחייכים ומנומסים, זה כבר לא אמיתי. יש בארץ הרגשה של משפחה אחת גדולה, לא מזמן ראיתי שמישהו איבד את הילד הקטן שלו ברחוב וכל הרחוב ברגע אחד נרתם לעזור לו לחפש את הילד שלו, באירופה אנשים היו אומרים לו ש"זו בעיה שלו". זה בדיוק הייחוד של הארץ הזו".