הפארקים האולימפיים הם תמיד הרפתקה כלכלית ואדריכלית אחת גדולה וסוג של רכבת הרים מלהיבה עבור המדינות המארחות, עד לרגע שבו הכל נגמר. מיליארדי דולרים (ובכמה מקרים עשרות מיליארדי דולרים) מושקעים במתחמים הגרנדיוזיים, שלעתים הופכים לאתרי תיירות ובמקרים אחרים לפיל לבן ותזכורת תמידית לכישלון כאוב. מה נשאר, מה נכשל ולמה אפשר לצפות מריו ומטוקיו? מבט על כמה אולימפיאדות בולטות משני העשורים האחרונים.

עוד בערוץ עיצוב הבית: 

ברצלונה, 1992

לא תמיד הייתה העיר הקטלונית אחת מחמשת היעדים התיירותיים הכי נחשקים באירופה. למעשה, רצועת החוף של העיר לא הייתה קיימת עד לפני שני עשורים, ובקו המים עמדו בעבר בנייני תעשייה (זכר מימי שלטונו של הגנרל פרנקו) שנהרסו לרגל המשחקים. ברצלונה היא כנראה מקרה הבוחן המוצלח ביותר לעד כמה אולימפיאדה יכולה לתרום לעיר. לא רק קו חוף נוסף לברצלונה, אלא גם מערכות תחבורה מודרניות שהוכנסו לעיר, לצד מערכת ביוב ואזורים ירוקים חדשים.

הטיילת שנבנתה לרגל המשחקים מחברת את הפארק האולימפי שעל הר היהודים לעיר עצמה, כך שהתיירים בעיר יוכלו להגיע גם היום ליהנות מאירועים הפתוחים לקהל הרחב, מהופעות, מהפארק, מהחוף ומהאזור שהפך למשגשג ולמוקד בילויים.

עיצוב אולימפי, האיצטדיון בברצלונה (צילום: Shutterstock)
האיצטדיון בברצלונה | צילום: Shutterstock
עיצוב אולימפי, האיצטדיון בברצלונה (צילום: Shutterstock)
האיצטדיון בברצלונה | צילום: Shutterstock
עיצוב אולימפי, מגדל התקשורת של מונז'ואיק (צילום: Shutterstock)
מגדל התקשורת של מונז'ואיק | צילום: Shutterstock

אטלנטה, 1996

ברצלונה הציבה רף גבוה לאטלנטה, שבזמן אמת אכזבה בשל מגוון בעיות, אך התגלתה בדיעבד כגורם שהאיץ את התפתחותה של העיר. מתקני הספורט עדיין משמשים את הקבוצות המקומיות, האזור התפתח מאוד והכפר האולימפי הוא אתר תיירותי בולט שכמה מהמבנים משמשים כיום את הסטודנטים של אוניברסיטת ג'ורג'יה טק. כלכלת העיר התחזקה והתושבים הצביעו ברגליים ושבו להתגורר במרכזה.

עיצוב אולימפי, הפארק האולימפי סנטיאל באטלנטה (צילום: Shutterstock)
הפארק האולימפי סנטיאל באטלנטה | צילום: Shutterstock
עיצוב אולימפי, הטבעות האולימפיות באטלנטה
הטבעות האולימפיות באטלנטה

סידני, 2000

הפארק האולימפי האוסטרלי נחשב לעוד הצלחה של התחרות הבינלאומית, וחיזק את מעמדה של סידני כיעד תיירותי מבוקש. הפארק האולימפי ממוקם מערבה ממרכז העיר, והאזור שבו נבנה, שהיה אתר תעשייה מזוהם, עבר שיפוץ מסיבי לקראת המשחקים. האצטדיון והמתקנים ידידותיים לסביבה, וכיום הוא יעד פופולרי לאירועי ספורט ולחגים ולהופעות חיות. אפשר לסייר כיום באופניים בין המתקנים האולימפיים השונים והלפיד האולימפי, לשחק במתקנים המיועדים לילדים או לצפות על הנוף במגדל התצפית. התושבים נהנים מהמרחבים לטיולים רגליים וכמקום לברביקיו או לפיקניק משפחתי.

עיצוב אולימפי, פסטיבל ריצה חשמלי בסידני (צילום: Shutterstock)
עיצוב אולימפי, פסטיבל ריצה חשמלי בסידני | צילום: Shutterstock
עיצוב אולימפי, אחד המתקנים בסידני (צילום: Shutterstock)
עיצוב אולימפי, אחד המתקנים בסידני | צילום: Shutterstock

אתונה, 2004

דווקא במקום שבו התחיל הטורניר כמאה מאות לפני הספירה, נרשם אחד הפלופים הגדולים בתולדות הפארקים האולימפיים. יוון עדיין משלמת מחיר כבד על ההשקעה הגדנדיוזית שלה במתקנים שהקימה, שכיום עומדים נטושים ומוזנחים ולא נעשה בהם כל שימוש. לא הוקמו די תשתיות לטובת הפארק האולימפי, ואלה שכן הוקמו נבנו באופן גרוע במיוחד. יש הנותנים לאולימפיאדת 2004 את הקרדיט המפוקפק כאחד הגורמים שהביאו את יוון למשבר שבו היא נמצאת היום.

לאחרונה גילינו כי דווקא יש אנשים שמצאו שימוש במתקנים הנטושים. במרץ השנה דווח שהמתקנים הפכו לביתם של פליטים התקועים באתונה והשואפים לעשות את דרכם לגרמניה. גדרות האצטדיונים הפכו למתקנים לייבוש כביסה, ובמקום שבו שיחקו גדולי הכדורגלנים משחקים כיום ילדים אפגנים בכדור כדי להעביר את הזמן.

עיצוב אולימפי, ילדים פליטים במתקנים האולימפיים ביוון (צילום: אימג'בנקAFP)
ילדים פליטים במתקנים האולימפיים באתונה | צילום: אימג'בנקAFP

בייג'ין, 2008

מרבית המתקנים בבייג'ין, שהיו עד לאותה נקודה ליקרים ביותר בכל הזמנים, עומדים כיום ריקים ומוזנחים למדי. אפילו אצטדיון "קן הציפור" המדובר, שעיצובו זכה לתשומת לב עולמית רבה ועלותו עמדה על כמעט 500 מיליון דולרים, עומד נטוש. לעומתו, גורל מבנה תחרויות המים, "קוביית המים", שונה מזה של "קן הציפור", והוא זוכה לפופולריות רבה בקרב מבקרים. עלותו של המבנה הייתה פחות מחצי לעומת האצטדיון הגרנדיוזי והוא משמש היום פארק מים חכם וחסכוני.

הסינים השכילו להשקיע בתשתיות חשובות כמו תחבורה ושטחים ירוקים נרחבים, כך שהמתקנים המוזנחים אינם אנדרטה להשקעה כושלת. בדומה לפארקים אולימפיים אחרים, גם במקרה של בייג'ין ניתן לסייר במרחביו והוא מארח הופעות חיות ואירועי ספורט.

עיצוב אולימפי, קן הציפור בבייג'ין (צילום: Shutterstock)
קן הציפור בבייג'ין | צילום: Shutterstock
עיצוב אולימפי, קן הציפור בבייג'ין (צילום: Shutterstock)
קן הציפור בבייג'ין | צילום: Shutterstock
עיצוב אולימפי, קוביית המים בבייג'ין (צילום: Shutterstock)
קוביית המים בבייג'ין | צילום: Shutterstock

לונדון, 2012

האולימפיאדה הלונדונית לא הייתה מנקרת עיניים כמו קודמתה, וגם חכמה ממנה עשרות מונים. החשש מפילים לבנים בעיר המתוירת והחזון ליצירת מבנים בני קיימא שאפשר להסב את שימושם מיד לאחר המשחקים הוביל את בניית הפארק האולימפי הבריטי לאורך כל הדרך . הפארק האולימפי, שהפך לפארק המלכה אליזבת, משמש את הלונדונים ואת התיירים כאתר ירוק ונוח לטיולים, ספורט, ובילויים לכל המשפחה. גם הבריכה האולימפית בתכנונה של האדריכלית המנוחה זאהה חדיד, שעלותו הסופית הסתכמה בפי 3.5 מהסכום המתוכנן, היא בריכה ציבורית מוצלחת במיוחד. מגדל התצפית המושמץ של אניש קאפור וססיל בלמונד עבר גם הוא טיפול מיוחד, והיום הוא ביתה של מגלשת המנהרה הגדולה בעולם: 178 מטרים של נפילה חופשית.

עיצוב אולימפי, האיצטדיון האולימפי בסטרטפורד, לונדון (צילום: Shutterstock)
האיצטדיון האולימפי בסטרטפורד, לונדון | צילום: Shutterstock
עיצוב אולימפי, ולודרום בלונדון (צילום: Shutterstock)
ולודרום בלונדון | צילום: Shutterstock
מגלשת מנהרה, ג, צילום   (צילום: bblur architecture)
מגלשת המנהרה הארוכה בעולם בלונדון | צילום: bblur architecture

סוצ'י, 2014

סוצ'י היא הנציגה היחידה ברשימה שלנו שהיא אינה אולימפיאדת קיץ, אך אי אפשר להתעלם ממנה, בראש ובראשונה כי מדובר באולימפיאדה היקרה בכל הזמנים, עם תג מחיר של מעל 50 מיליארד דולרים. איך מגיעים לסכומים כאלה, אתם תוהים? ככה זה שעלותו של אצטדיון אחד עמדה על כמעט מיליארד דולר. ביקורת רבה נמתחה על עצם קיומה של האולימפיאדה בסוצ'י: מפעילי איכות סביבה וזכויות אדם, דרך כלכלנים וקהילת הלהט"בים ועד ארגונים צ׳רקסיים, כולם מחו נגדה. ואם כל זה לא הספיק לרוסים כדי להבין שהקרמה לא לצדם, תיעוד כשלי הבנייה הרבים, כמו תאי שירותים ללא מחיצות, הפכו ויראליים ברחבי העולם. התכנון השאפתני והיקר לעומת הביצוע הבעייתי הפכו לשיחת היום בסיקור האולימפיאדה. כיום מוסיף הפארק לארח אירועים ספורטיביים.

עיצוב אולימפי, האיצטדיון האולימפי בסוצ'י (צילום: Shutterstock)
האיצטדיון האולימפי בסוצ'י | צילום: Shutterstock
עיצוב אולימפי, היכל ההחלקה על הקרח בסוצ'י (צילום: Shutterstock)
היכל ההחלקה על הקרח בסוצ'י | צילום: Shutterstock
עיצוב אולימפי, חזית רחבת ההחלקה בסוצ'י (צילום: Shutterstock)
חזית רחבת ההחלקה בסוצ'י | צילום: Shutterstock

ריו, 2016

נשיאה מושעית, משבר כלכלי, מחאה חברתית, נגיף הזיקה שתקף את היבשת ואיומי פיגועים: שום דבר לא עוצר את ברזיל מלארח את האולימפיאדה הקרובה. בחצי השנה האחרונה עולם הספורט דיווח כי הברזילאים לא קרובים לסיים את התשתיות ולהקים את המתקנים למשחקים האולימפיים הקרובים, והם מצדם ממשיכים במרוץ עד הרגע האחרון. הבנייה המהירה והרשלנית כבר עלתה בחיי אדם, וניתן רק לקוות שלא יתגלו תקלות במהלך המשחקים. האולימפיאדה הקרובה תיפתח החודש תחת אבטחה חסרת תקדים, והלפיד האולימפי (שעל עיצובו גם לא חסכו ביקורת, ויש הטוענים שהוא מזכיר בצורתו ג'וינט) יידלק ויהי מה.

עיצוב אולימפי, אצטדיון מרקנה בריו דה ז'נירו (צילום: Shutterstock)
איצטדיון מרקנה בריו | צילום: Shutterstock

טוקיו, 2020

אולימפיאדת ריו עוד לא הוזנקה וכבר בטוקיו מדווחים על חריגה משמעותית בתקציב: העליות לבניית שבעה מבנים למשחקים טיפסו ב-690 מיליון דולרים ל-2.6 מיליארד. כל זה לאחר ששנתיים מאוחר מדי נגנזה התוכנית הגרנדיוזית של זאהה חדיד המנוחה לאצטדיון הלאומי החדש של טוקיו, שהיה צפוי להיות גם היקר ביותר בעולם. התכנית הוחלפה בזו של קנגו קומה, אך גם עליו מעיבות כעת האשמות בהעתקה מעיצובה של חדיד. כל זה, ונותרו עוד ארבע שנים לשריקת הפתיחה. יש למה לצפות.

עיצוב אולימפי, הדמיית האצטדיון שתכננה זאהה חדיד בטוקיו (צילום: Zaha Hadid Architects)
הדמיית האצטדיון שתכננה זאהה חדיד בטוקיו | צילום: Zaha Hadid Architects
עיצוב אולימפי, הדמיית האצטדיון החלופי של קנגו קומה בטוקיו (צילום: Kengo Kuma)
הדמיית האצטדיון החלופי של קנגו קומה בטוקיו | צילום: Kengo Kuma
עיצוב אולימפי, טוקיו. כבר חורגים מהתקציב (צילום: Shutterstock)
טוקיו. כבר חורגים מהתקציב | צילום: Shutterstock

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?