פרויקט עיצובה של דירת הדופלקס השוכנת בקומה עליונה של בניין חדש במרכז תל אביב היה עבור המעצבות לוסי ויקנין וליטל רוזנשטיין שונה מעט מהפרויקטים המטופלים על ידן. הדירה החדשה, המאופיינת במבנה הפוך שבו קומת הכניסה היא קומת החדרים והקומה העליונה היא הציבורית, הופקדה בידיהן כשכבר הייתה מרוצפת (אריחי גרניט פורצלן גדולים במראה בטון) ומאובזרת באביזרים סניטריים, ואף דגם המטבח כבר נבחר. "מעבר למבנה המאוד מסוים שלה והבחירות שנעשו, התקציב שהוקצה לתהליך היה מצומצם ובלתי ניתן לזליגה, כך שביצוע מהפכים מבניים או חומריים לא בא בחשבון. עם זאת, לנו היה ברור שאנחנו לא רוצות להסתפק בהלבשת החלל ברוח הום סטיילינג, אלא לטפל בקיים באורח שייצור משהו אחר ויהיה חלק בלתי נפרד ממנו", הן מספרות.

את שאיפתן הן מימשו באמצעות מה שהן מכנות טיפול בקירות, כקונספט שמלווה את כל אזורי הדירה ואכן מצליח לשוות לה ייחוד מובחן, הרבה מעבר למופע אסתטי גרידא. "למרות שמדובר באלמנטים שנגסו נתח נכבד מהתקציב, העדפנו אותם על פני הסתפקות ברכישת פריטי יוקרה יקרים, שעם כל ערכם האסתטי הם אינם רוקמים חלל, ואף פחות מתאימים לגילם הצעיר של הדיירים".

ואמנם, הטיפול בקירות מבצבץ כבר מגרם המדרגות המוביל מעלה מקומת הכניסה, כשמשהו צהוב, כמו מרחף, נגלה לעין. מלוא עוצמתו של אותו אלמנט עלום נחשפת כשמגיעים לחלל הציבורי, שם הוא מתברר כחלק מקומפוזיציית קיר צבעונית המרחפת מעל במה נמוכה ונרקמת מקוביות.

חזות הספרייה התלת ממדית משתנה עם האור הנופל עליה (צילום: עידו אדן)
חזות הספרייה התלת ממדית משתנה עם האור הנופל עליה | צילום: עידו אדן
מבט מכיוון פינת האוכל אל עבר כלל החלל (צילום: עידו אדן)
מבט מכיוון פינת האוכל אל עבר כלל החלל | צילום: עידו אדן
יחידת קיר באפור גרפיט הכוללת גומחה שבה מדפים (צילום: עידו אדן)
סיפורי קירות. באפור גרפיט הכוללת גומחה שבה מדפים | צילום: עידו אדן

עוד בערוץ עיצוב הבית:

איך לא להיקלע למראה קלישאי

"כחלק מקונספט הקירות רצינו לשלב בחלל ספרייה", מספרות לוסי וליטל, "אבל אורכו של הקיר היחיד שאינו מכיל פתחי יציאה למרפסת הוא חמישה מטרים, אז די שברנו את הראש איך עושים זאת בלי להיקלע למראה מוכר או קלישאי. בסופו של דבר החלטנו שהיא תהיה צבעונית, אבל עדיין המשכנו להתלבט באשר לחומר שממנו היא תהיה עשויה".

ההתלבטות הובילה אותן לבחור בברזל, והספרייה, השונה בעליל מכל המוכר, בוצעה ייעודית כמלאכת מחשבת המשלבת 67 קוביות ברזל דקיקות שונות זו מזו בתצורתן (מלבניות, מרובעות, כפולות), בצבען, בגודלן ובמידת עומקן. הקוביות הותקנו על הקיר אחת אחת באמצעות ברגים ותוך יצירת פרישה גראפית מתוכננת היטב, כך שקשת הגוונים - צהוב, כחול, ירוק, ורוד, סגול ואפור - כמו גם העומקים השונים, מצטרפים לכדי קומפוזיציית תלת ממד ססגונית המייצרת עניין ויזואלי המשתנה במפגשה עם אור הנופל עליה ומכל זווית מבט. בינות לקוביות תוכננו מרווחים מדויקים להצבת רמקולים מעוצבים של חברת טוטם, ומסך הטלוויזיה הותקן על עמוד נפרד עשוי נירוסטה בתכנון ייעודי המצניע את החיווט ומאפשר להסיט את המסך לכל כיוון רצוי.

בחלקו התחתון של קיר הספרייה תוכננה במה נמוכה מרחפת, שבמקרה זה בהחלט מהווה גם במה במובן של רקע ראוי למופעו הייחודי. הבמה, שנבנתה מלוחות OSB, משמשת לישיבה לא רשמית, מפיצה הילת אור מתאורה סמויה שהותקנה בתוכה, ואגב כך גם מגדירה את אזור המדיה בחלל. נוסף לכך, מעבר לחזות המרשימה תורם שילוב האלמנטים המקורי סוג של תיקון למתארו האלכסוני משהו של החלל - הבמה מיישרת את קו הריצוף שנגזר מממד האלכסון, ותלת הממד של הספרייה מטשטש את אלכסוניות הקיר.

סיפורי קירות (צילום: עידו אדן)
צילום: עידו אדן
המדרגות לחלל הציבורי (צילום: עידו אדן)
המדרגות לחלל הציבורי | צילום: עידו אדן

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

המשכיות חזותית במטבח ובשירותים

לעומת נוכחותו הדומיננטית של קיר הספרייה, פינת הישיבה הממוקמת מולו מאופיינת בגווני בז' ושמנת רגועים, אך המטבח כבר נחשף כמוקד צבע נוסף. "דגם המטבח שכבר נבחר עקרונית היה בגוון לבן", אומרות המעצבות, "אך טיפלנו בו בשיתוף עם החברה. במקום החזיתות הלבנות בחרנו בגוון גרפיט בגימור צבע בתנור ובקוריאן למשטח העבודה, וליחידת האי בחרנו בגוון צהוב עז עם משטח שחור של אבן קיסר". נגרות זהה וגוני השחור והגרפיט אומצו על ידן לשמש גם כחיפוי לקיר שירותי האורחים המצויים בצד זה של החלל, תוך יצירת המשכיות חזותית: המשקוף המקורי של חללם הוסר והומר בפרט נגרות שתוכנן ייעודית כשילוב של חיפוי קיר ודלת המתיישרת עמו בקו אפס כחלק בלתי נפרד ממנו.

כמו פינת הישיבה, כך גם פינת האוכל הסמוכה למטבח עוטה מראה נקי וגוונים בהירים, ואת המארג העיצובי משלימים תאורה מינימליסטית (ספוטים וגופים צמודי קיר ותקרה) ווילונות לבנים רכים, כמסגרת רגועה שאינה מתחרה במוקדי הצבע, מאזנת אותם ובה בעת מדגישה אותם. 

קומת הכניסה היא קומת המגורים הכוללת שתי סוויטות וממ"ד הממוקמים בסופו של מעבר לצד גרם המדרגות. אחת הסוויטות משמשת כחדר עבודה והשנייה כיחידת שינה, והממ"ד שסופח אליה משמש בה כאזור אחסון נוח במיוחד שכל קירותיו הם, למעשה, ארונות. חללים אלה רוצפו בפרקט חמים וקונספט הקירות מאפיין גם את עיצובם: ביחידת השינה נצבע אחד הקירות בגון אפור גרפיט כרקע לקוביות צבעוניות שבוצעו בעבודת נגרות ומכסות את כל פני שטחו, ובחדר העבודה חופה אחד הקירות בלוחות שעם שעל חלקם משתלבות קוביות, וחלקם האחר משמש כמצע הדבקה נוח, לפתקיות ממו, למשל.

חיפוי קירות בלוחות שעם ועליהן קוביות עץ (צילום: עידו אדן)
חדר העבודה. חיפוי קירות בלוחות שעם ועליהן קוביות עץ | צילום: עידו אדן
חלק מהחיפוי נקי מקוביות ומשמש כלוח (צילום: עידו אדן)
חלק מהחיפוי נקי מקוביות ומשמש כלוח להדבקת פתקיות ממו | צילום: עידו אדן
ריצוף פרקט וקיר שחור כרקע לקוביות אחסון (צילום: עידו אדן)
חדר השינה. ריצוף פרקט וקיר שחור כרקע לקוביות אחסון | צילום: עידו אדן
_OBJ

דיגום המדמה טטריס

בהיבט הפונקציונלי שמו לוסי וליטל דגש רב על ניצול שטח מיטבי לצורכי אחסון, ובכלל זה של חלל המעבר ושל החלל המת מתחת לגרם המדרגות, והם תוכננו בקפידה ובהתאמה דייקנית לכל הצרכים - אם לאחסון פריטי לבוש ופריטים אישיים בחדר הארונות, ואם לאחסון פריטים גדולים כמכונת כביסה ומייבש שהוצנעו בתוך ארון בחלל המעבר.

כל חללי האחסון עוצבו עם חזיתות לבנות בדיגום המדמה משחק טטריס, שמעניק עניין ויזואלי לאלמנט הבנאלי במהותו, ואגב כך גם לאזורים ולמיקומים שבהם הם משתלבים. בסיומו של תהליך העיצוב המעט יוצא דופן עבורן, מעידות לוסי וליטל, שלמרות היותו מצומצם יחסית בהיקפו הוא היה מאתגר לא פחות, ואולי אפילו יותר. כך או אחרת, החלל הנעים והקולי שהתקבל בסופו מעיד שההחלטה האמיצה שקיבלו להקצות חלק משמעותי מהתקציב לקירות אכן עשתה את שלה.  

עיצוב פנים: לוסי ויקנין וליטל רוזנשטיין f- hameazvot 

במדור הקודם: בית כפרי אוורירי
לכל הכתבות במדור בית ונוי