1. תנו להם
בתרבות האינסטנט של ימינו, נדיר להיתקל באמנים חדשים שלא נכנעים לזרועות הריאליטי ולפיתוי של ההצלחה הטלוויזיונית המידית; הדרך ההדרגתית אשר שמה דגש על האמנות, היצירה המקורית והמפגש האישי נדמה כי ריקה היא מאדם. איזה כיף לראות שני אמנים כמו ענת מלמוד ויאיר לוי שבוחרים לצעוד בדרך זו, ועוד יותר כיף לראות שמצליח להם. אם עוד לא שמעתם את ״תן לי״ הבלדה האקוסטית הקסומה של השניים, כנראה לא פתחתם את הרדיו לאחרונה, כי בפלייליסט של גלגל"צ יש להם כבר מקום של כבוד. שימו אוזן:
2. עוזב את הרקיע
ואם כבר בריאליטי עסקינן, אייל כהן שהשתתף בעונה השנייה של דה וויס, הוכיח לנו עוד משלב האודישנים שהוא עושה את הדברים קצת אחרת: בכיפה לבנה גדולה ועם ניתוק מסוים מהלך הרוח המוחצן, ללא פומפוזיות ויומרנות, התיישב הבחור מכפר תפוח ליד הפסנתר עם גוון קולו המיוחד והמחוספס והצליח לעניין מדינה שלמה. עכשיו הוא יוצא עם אלבום חדש ומוכיח כי דה ווייס הייתה רק יריית הפתיחה, הוא כאן בשביל להשאר. ״לעזוב את הרקיע״, הסינגל שפותח את האלבום, מפתיע באמירה אומנותית מעניינת ורמת טקסט גבוהה במיוחד. מומלץ במיוחד
3. דברים בעלמא
להקת עלמא היא שם דבר במוזיקה הישראלית ובמוזיקה היהודית בפרט. ״הרכב פולק כנעני עברי״ (כפי שהיטיב לכנות אותם אהוד בנאי) שנוגע במקומות הנכונים. עם מלודיות עדינות והמון רגש, שלושת חברי הלהקה כובשים את הרדיו וממלאים אולמות. אחרי הלהיט ׳ואם היינו׳ שהתנגן בכל מקום, הגיע הזמן של ׳זה הזמן׳ להיתקע לכם בראש. ואיך אפשר לשכוח את פטריק סבג המדהים (שלמה ארצי, עידן עמדי) שמנצח על כל זה? תענוג אמיתי.
עוד מכנה משותף ששווה לציין לגבי השירים עליהם המלצתי למעלה, הוא השימוש בגיוס המונים אינטרנטי שנכח בשלושת הפרויקטים. זה לא דבר פשוט ובהחלט לא זול להקליט אלבום בישראל והפלטפורמה המיוחדת הזאת נותנת לאמנים פתרון כספי וגב שקט ליצור, אך בעיקר רוקמת אינטרקציה דו-צדדית אמיתית בין האמן שרוצה לגעת בקהל מעריציו, לבין הקהל שרוצה להחזיר לו ולו במעט כאות הערכה. גיוס המונים נותן את האופציה לפתוח את הכיס וגם את הלב. מעניין לעקוב.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן