"לאמא בגינה שעסוקה בנייד שלה, אני מצדיעה לך!"

כנות, ולא שיפוט, זה כנראה הדבר שאמהות הכי צמאות לו בעולם. זו הדרך הכי טובה להסביר את הצלחתה הגדולה של אמא בלוגרית חצופה ומשתלחת שלוקחת בסערה את הבלוגספרה הנשית, וגורמת למאות אלפי אמהות רוויות רגשות אשמה לתפוס את הבטן ולהתפקע מצחוק. האם, קונסטנס הול, בת 32 מפרת, אוסטרליה, שהתפרסמה לא מזמן בעקבות פוסט על העולב שמכונה סקס בין הורים, חזרה עכשיו עם פוסט שזוכה תוך שעות למעל מיליון שיתופים, מאות אלפי תגובות ופרסומים חוזרים במדיות השונות, ונותן לגיטימציה לכל מה שקשה וכואב בלהיות אמא, ומדבר גם על דכאון אחרי לידה.

״לאשה בפארק שמביטה בטלפון ומתעלמת מהילדים, אני מצדיעה לך על כך שאת לא נכנעת לתפיסת הציבור שטוענת שאת צריכה להיות קשובה 24 שעות ביום״, כתבה הול בפוסט הוויראלי. ״על כך שעל הזין שלך מה יגידו בקבוצות האמהות, לאמא שמעמיסה כלים וכביסה בערימות ואז יוצאת לקפה עם חברות, אני מצדיעה לך. להיות אמא ואשה טובה, או אדם טוב, זה לא אומר להעביר את כל היום בניקיונות. אם תשאירי את הבלאגן מספיק זמן, החברים יתחילו לעזור, תסמכי עלי. לאמא שמחכה אצל הרופא למרשם לתרופות נגד דיכאון, אני מצדיעה לך. דיכאון אחרי לידה זה חתיכת חרא מנוול. את מתמודדת עם הכל. אל תבלבלי את הדיכאון עם חוסר יכולת להתמודד. את מלכת ההתמודדויות בעיני. אנשים נוטים לבלבל בין כוח לחולשה. כוח זה לבקש עזרה. את כל כך חזקה. המון נשים עוברות בדיוק את אותו הדבר. הן פשוט לא מדברות על זה. לאם שלא הורידה את כל משקל ההריון, אני מצדיעה לך״, ממשיכה הול. ״משרה חדשה של 24 שעות ביממה שלא תכניס לך כסף לפחות עשרים שנה, זה לא זמן לוותר על עוגות. תאכלי עוגה. תאכלי כמה עוגה שבא לך, ושכל מי שמעז לומר לך משהו - שיילך להזדיין. הגוף שלך של אחרי ההריון לא פתוח לדיון ציבורי. שולחת המון אהבה, אמא כמוך, שהימים שלה מלאים בכשלונות אדירים ונצחונות מיקרוסקופיים, אבל שלבה עדיין מצליח להתפוצץ מאהבה לאורך כל היום״.

כאמור, הפוסט של הול יצר גלים ענקיים של הזדהות משחררת מכל רחבי העולם. ״כאמא לשמונה, אני לא יכולה להסביר כמה זה מרענן לשמוע את המילים האלה והמחשבות האלה״, כתבה אם אחת. ״היי, אני לא כשלון!״ ״אני עומדת במטבח כשהכיור מלא כלים, וגם המדיח, עם עיניים מלאות דמעות וקוראת את הפוסט הזה״, כתבה אם נוספת, ״אין לי מרשם לתרופות כבר ארבעה ימים, היום זה מהימים הדפוקים שאני סחוטה מנטלית, פיזית ורגשית, הילדים שלי לא עוזבים אותי, מחכים שאפיג את השעמום שלהם והורסים את הבית. הבן הגדול צורח עלי שאני האדם הכי נורא בעולם כי אני לא מסכימה לצאת לפארק אלא אם יסדרו את הבלאגן שלהם, ואני מתמודדת עם להיות אם יחידנית אחרי שנפרדתי מאבא שלהם אחרי שנים של התעללות. הורות יכולה להיות העבודה הכי מבודדת בעולם. לכל אלה שיושבות בבית, מתחבאות כדי לתפוס רגע של שקט, או מקום לבכות, אני מצדיעה לכן גם. שילכו להזדיין כל אלה ששופטים אתכן, בעיקר בגלל דברים מיותרים כמו כביסה מלוכלכת או ערימות כלים. שילכו להזדיין האמהות המושלמות. הן לא מבינות כלום. אני שמחה שאני מצליחה להעביר ימים בלי לשבת בפינה ולהתנדנד במקום, ממלמלת מילים לא ברורות. אם אצליח באופן פלאי שיהיה לי יום אחד מוצלח מתוך שבעה, ניצחתי. ואפילו עם כל החרא הזה, הילדים שלי שמחים, בריאים ומוצלחים, ואני מלאת תודה״.

>> אמא ובת באמבטיה: תמים או מיני?

• קונסטנס הול