כשהילד הראשון נולד, נולדים יחד איתו גם זוג הורים חדשים ונרגשים. כל רגע מתועד ומצולם, כל הרהיטים בחדרו חדשים וכמות הבגדים שיש בשידה שלו יכולה להספיק בקלות לפתיחת חנות קטנה. ואז, זמן מה אחרי שחולף ההלם הראשוני, כשגם ההורים וגם הילד מצליחים להבין טוב יותר את מהות הקשר החדש, כשחוזרים לישון בלילות והחיים נכנסים לשגרה מסויימת, מתחילות המחשבות על הרחבת המשפחה. לא כל ההורים מודעים לכך, אבל ילד שני במשפחה משפיע עליה ועל הזוגיות בצורה שונה מהילד הראשון. לעיתים, אם ההורים אינם בשלים ומוכנים לכך, השפעה זו עלולה להיות הרסנית לזוגיות.

ילדה מסתכלת על הבטן של אמא בהריון (צילום: Kobyakov, Istock)
חמודה, בקרוב כבר לא תהיי לבד | צילום: Kobyakov, Istock

סדר חדש בבית

"ההחלטה להביא לעולם ילד נוסף צריכה להיות משותפת ככל האפשר, כי המשימות שאיתן מתמודד זוג עם שני ילדים שונות מהמשימות שאיתן מתמודד זוג עם ילד אחד", אומרת ד"ר רחל פסטרנק, סוציולוגית של החינוך והמשפחה בביה"ס למדעי ההתנהגות של המכללה למנהל. "לרוב, זהו השלב בו הילד הראשון עצמאי יותר, להורים יש יותר זמן יותר לזוגיות שלהם ולתחביבים האישיים שלהם, והם צריכים להיזכר מה המשמעות של הכנסת תינוק חדש למשפחה ולהיות מוכנים לכך. גם אם בילד הראשון שני בני הזוג לא תרמו לטיפול בצורה זהה, הם צריכים לבדוק את חלוקת המטלות מחדש, כי כעת יידרש מהם יותר על מנת להחזיק את הבית ובמקביל לתפקד בשאר העולמות, כמו עולם העבודה למשל".

"זה משתנה מזוג לזוג", מוסיפה מיכל דליות. "ישנם זוגות שזה פגע בהם, וישנם כאלו שהרחבת המשפחה חיזקה אותם. אבל אין ספק שילד שני בבית משנה את האיזון שהיה קודם. מדובר בסדר חדש שההורים נכנסו אליו. הם אמנם כבר מבינים את המשמעות של גידול ילד אחד, וילד שני לא אמור להפתיע אותם, רק שהם לא מודעים לכך שהוא מכפיל, משלש ומרבע את העבודה בבית, וזה המקום שדוחק את הזוגיות.

"צריך להבין שזה הגיוני והתקופה הראשונה מאוד לא פשוטה. האם נמצאת בחוסר איזון הרומנולי לאחר הלידה ונושאת על כתפיה את רוב עבודת הטיפול בתינוק. לעיתים, היא מוציאה את זה גם על האבא, כי היא מנסה בכל מאודה להכיל גם את התינוק וגם את הפעוט. מהצד השני, האב לא תמיד מתחבר לתינוק החדש מיד בהתחלה, הוא רוצה לעזור ולא תמיד יודע בדיוק איפה ואיך. עד שהוא באמת מצליח, לאחר שהתינוק גדל מעט, בני הזוג מבינים שזאת עבודה שלא נגמרת וזה עניין שיכול ליצור חיכוכים בזוגיות".

האופוריה חלפה

הולדת הילד השני עשויה להביא איתה גם קושי מכיוון בלתי צפוי – אם בלידת הילד הראשון תחושת האופוריה וההתרגשות הצליחה לגמד את הקשיים איתם הורים לתינוק צריכים להתמודד, בלידת הילד השני תחושות אלו בהחלט קיימות, אבל באופן אחר כשברקע יש כבר ילד שצריך לדאוג לו ומשפחה שצריך לפרנס.

"לידת הילד הראשון, היא אירוע מכונן עבור בני הזוג", אומרת ד"ר פסטרנק. "זוהי נקודת ההתחלה במשפחתיות שלהם, והם לרוב הם מאוד נלהבים ומנסים לתרום כמה שיותר בגידולו. יתרה מזאת, ההתלהבות ניכרת גם במשפחה המורחבת שמנסה לרוב לעזור הן כלכלית והן בעזרה בפועל: בייביסיטר, הכנת אוכל וכדומה.
בילד השני הסיפור הוא לגמרי אחר, ישנה ירידת מתח כללית בהשוואה לילד הראשון. נוצר חוסר איזון בהתלהבות של האם שנושאת את הילד ואף יולדת אותו, לזו של האב שכבר התרגל ומבין את משמעות הילד בחייו, ועסוק לרוב בעבודתו ובפרנסת המשפחה ולא פנוי לתרום באותה המידה כמו האם. גם המשפחה המורחבת, כבר נרתמת פחות מבעבר ועל האם נופל עול רב. בשלב מסויים היא גם חוזרת לעבודתה ואז מתמודדת עם המון משימות ופחות עזרה, מה שעלול להוביל למשבר גם בזוגיות".

מיכל דליות (צילום: אלדד רפאלי)
העבודה לא כפולה, אלא משולשת. מיכל דליות | צילום: אלדד רפאלי
האם להפרשי הגילים בין הילדים יש השפעה על כך?
"בהחלט. כיום, נשים במעמד בינוני-גבוה יולדות את הילד הראשון בממוצע בגילאי 28-30. האתוס הישראלי עדיין נשאר עם 3 ילדים, מה שלא משאיר לאותן נשים הרבה זמן בין הריון להריון. גם אם בני הזוג רוצים לקחת מרווח נשימה מהילד הראשון, הם פוחדים שלא יספיקו ללדת את שלושת הילדים שהם חולמים עליהם", מציינת ד"ר פסטרנק. "בעבר טענו שההפרש האידיאלי בין הילדים הוא ארבע שנים, וכיום ההפרש המקובל הוא שנה וחצי-שנתיים, והקושי שאיתו ההורים מתמודדים הוא רציני מאוד. קשה יותר לגדל שני ילדים בהפרשים כל כך קטנים מאשר לגדל אפילו תאומים. כל אחד מהילדים נמצא בשלב אחר וצריך לקבל תשומת לב דיפרנציאלית. הנתונים מצביעים על הרבה מאוד גירושים בשבע השנים הראשונות לנישואים, בעוד שבעבר מקובל יותר היה להתגרש בשנים מאוחרות יותר, לאחר שהילדים כבר עזבו את הבית".

מה בכל זאת יכול לעזור בהתמודדות עם שני ילדים?
"החדשות הטובות הן, שככל שהילדים מתבגרים המצב נהיה קל יותר, כי הם עצמאיים יותר ולכם יש יותר מקום לזוגיות. עד אז צריך להסכים לקבל עזרה מכל מי שמוכן לתת אותה, בין אם מדובר בסבא וסבתא, בייביסיטר או מסגרת של לגן בימי שישי בבוקר, אז ההורים פנויים ללכת לסופר, לנקות את הבית או לשתות קפה זה עם זו".

דליות מציעה דרך מאוד פרקטית להתמודד עם כניסת ילד שני למשפחה. "בכל משפחה אחד מבני הזוג דומיננטי יותר. אותו אדם צריך לבנות שגרה מסודרת ולעשות בה חלוקת תפקידים. למשל, הוא יקבע שבבוקר האב יהיה עם הילדים כדי שהאמא שקמה כל הלילה תוכל לנוח, או שאחד עושה את הכביסות בבית והשני את הכלים, וכן הלאה. חשוב מאוד לבנות שגרה ולבצע חלוקת מטלות, ואת הזוגיות מכניסים בכח. אסור להזניח, למרות שאתם מאוד עייפים. זוגות רבים מתפתים לתת לטלוויזיה למלא עבורם את הצורך לנקות את הראש, אבל חשוב מאוד לא לתת לכך להשתלט עליכם ולצאת מהבית כזוג לפחות פעם בחודש. כי כמו שמגדלים ילד, צריך לגדל גם את הזוגיות".

הנה מספר עצות נוספות שיכולות לסייע להורים לשניים:

  • התמקדו בזוגיות שלכם ולא רק בהורות שלכם. הקפידו לפנות זמן זוגי לפחות אחת לשבוע בו אתם מבלים מחוץ לבית, מנהלים שיחה טובה או פשוט ישנים מחובקים, ללא דאגות שתתעוררו מקולות בכי או צורך להחליף חיתול. זמן שהוא נטו לזוגיות ללא הפרעות חיצוניות.
  • כשאתם מבלים יחד הקפידו לעסוק בפעילות זוגית. אל תנצלו את הזמן בו הוריכם התנדבו לשמור על הילדים לחיפוש עגלה חדשה, קניות בסופר או סידור הארונות. נצלו את הזמן להחזרת הניצוץ הזוגי למערכת היחסים שלכם. צאו לטיול קצר, לפיקניק, או צפו בסרט רומנטי על כוס יין, וסיימו את הבילוי בין הסדינים למרות העייפות.
  • דברו על זה. נסו לחלק את המשאבים שלכם כך שתשאירו זמן במהלך היום להחליף כמה מילים זה עם זו על המתרחש בעבודה ובמשפחה המורחבת, על הקושי שלכם בהתמודדות עם שני ילדים ובבקשת עזרה ספציפית זה מזו. תקשורת טובה היא התרופה הטובה ביותר לקשיים בזוגיות.
  • ילד שני מכניס איזון למשפחה. ברגע שהפוקוס מהילד הראשון יורד, הוא מתרגל לקבל פחות תשומת לב, מה שיסייע בסופו של דבר לזוגיות ההורים. ככל שהילדים יתבגרו הם ילמדו לשחק זה עם זה, ההורים לא יהיו האחראיים הבלעדיים להעסקתם ויוכלו לבלות יחד כזוג, גם אם זה אומר לשבת על הספה ביחד ולהתחבק בזמן שהילדים בחדר.

>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?

>> גם ניג'וסים לא עושים טוב לזוגיות