"אני רפי. אני בן 44, איש משפחה. התחתנתי מאהבה גדולה ועד היום אני מעריץ את אשתי. אף פעם לא הרגשתי שהיא מתה עלי כמו שאני עליה אבל החיים זרמו. נולדו לנו ילדים, בנינו יופי של משפחה. כך לפחות רציתי להאמין.
"לפני שלוש שנים קרה המשבר. היא התחילה לסרב לסקס בטענה שעליתי הרבה במשקל ולא בא לה עלי. התחילה להתרחק ממני, לא מתייחסת אלי מלבד ארוחות משפחה, מזלזלת בי. הרגשתי שהיא לא אוהבת אותי יותר ונלחמתי לקבל אהבה. כפיתי את עצמי. כעסתי מאד. וכל שיחה בינינו הייתה מסתיימת בתירוץ אחר למה היא ככה קרה ומרוחקת. פעם זה המשקל, פעם זה הזיפים של הגילוח, הריח שלי פתאום לא טוב לה וגולת הכותרת שהסקס איתי משעמם לה. לא מספק. קיבלתי בום... סטירה.
"נכנסתי לעצבות והחלטתי שאני לא מוותר עליה. אני אעשה הכל להציל את הנישואים. כלום לא עזר. היא רוצה להתגרש! כל יום היא מזכירה גירושים. אחרי שנתיים שאני מנסה יום יום לתקן ועושה הכל בשבילה היא נשארת איתנה בדעתה. רוצה פרידה.
"התגרשנו. אני עצוב מאד כבר תקופה. היא חסרה לי. אני אוהב אותה. גם היום אני עושה הכל בשבילה. מה שהיא מבקשת כולל כספים מעבר להסכם, תיקונים בבית, הסעות לילדים, הכל אני. היא לא מסתדרת לבד. מפעילה אותי, היא מסנג'רת אותי ללא רחם, הכל אני נותן. לא יכול לומר לה את המילה לא. אבל אני פה כי אני סובל כבר יותר מידי זמן ולא מתקדם. כרוך אחריה. ולא משיג אותה".
.
יש לה בובה על חוט
רפי,
אם אתה היית זה שיוזם את הגירושים הייתי מבינה שאתה מרגיש שנטשת אישה ומצפונך נוקף ואתה עוזר לה בכל מה שאתה יכול. אבל פה הסיפור שונה. מהתחלת הקשר אתה זה שאוהב יותר, אתה זה שמבליג, סופג, מוכן לזחול על ארבע. אתה מולה נתפס החלש. המובן מאליו. זה שסופג דחיות והנחתות ולא אומר מילה, ולא רק לא אומר כלום, גם קונה לה עוד מתנה. אתה זה שמוכן לקבל כתף קרה ולסתום. לבלוע מר ולשתוק. והעיקר שהיא תהיה מרוצה. העיקר להימנע מעימות איתה.
אתה תמיד היית ועדיין מפחד מהתגובות שלה ומהדחיות הבוטות שלה ומשתדל להימנע מכך על ידי ריצוי. ואתה עדיין לא שחררת, ועדיין עומד דום לכל גחמה ומניפולציה שלה. ואתה מבין שזה לא עובד ובכל זאת ממשיך ללקק ולהתחנף. אתה הסנג'ר, העובד הזוטר שלה. לה זה נפלא. יש לה בובה על חוט.
אבל זה לא מה שיחזיר לך את אשתך אלא ההיפך. אתה לא מעורר בה שום חשק, שום אתגר. היא מבינה שאתה עדיין נשוי לה בראש והיא לא מהססת לנצל זאת.
היא זאת שרצתה להיפרד. היא אמרה שהיא לא נמשכת ולא רוצה אותך יותר כבעלה. היא זאת שרצתה להתגרש והייתה שלמה עם המהלך. אז היא אמורה להבין שיש להחלטות שלה מחיר
היא זאת שרצתה להיפרד. היא אמרה שהיא לא נמשכת ולא רוצה אותך יותר כבעלה. היא זאת שרצתה להתגרש והייתה שלמה עם המהלך. אז היא אמורה להבין שיש להחלטות שלה מחיר.
אני תמיד בעד נתינה הדדית אחרי פרידה. ואני עוזרת לזוגות שהתגרשו לפוגג את הכעסים ולהמשיך להיות הורים חיוביים ואפילו ידידים. אבל מה שאתה עושה זה לא נתינה ולא טוב לב. זה חולשה ורפיסות ומה שמניע את העזרה שלך זה פחדים ורצון אין סופי להוכיח לגרושתך שאתה מדהים וכדאי לה לחזור. שנים עוברות ולא יורד לך האסימון שבדרך הזאת אין סיכוי. רק אם תתרחק ותפסיק לקפוץ לכל קריאה שלה ותמקד את הקשר איתה רק בכל הקשור לילדים (הם קדושים) ותשים על השולחן שאתה כבר לא עובד אצלה יותר וגם תעמוד בכל המילים הללו רק אז היא (אולי) תתחיל להעריך אותך.
אתה מתנהג כל השנים כמי שלא מעריך את עצמו. כמי שלא אוהב את עצמו, כמי שמוכן לספוג הכל ולשתוק. זה מאד לא מושך ומאתגר.
אתה מזניח את עצמך, אוכל ללא שום חשיבה על בריאות, מעשן כמו קטר, משמין ללא בקרה ומתלבש מרושל. אתה מקרין את סיבלך. מודע לכאב ולא משנה דבר בהתנהלותך.
ואיינשטיין אמר: אם תעשה מחר בדיוק את מה שעשית אתמול אתה תקבל גם בדיוק את אותה התוצאה.
אז על מנת לקבל תוצאה אחרת יש לנהוג אחרת. ואחרת זה ההיפך ממה שהיה עד היום.
דבר ראשון והכרחי - תפסיק לאלתר להתחנן לאהבה, לחיבוק, לתשומת לב. זה לא עובד לטובתך. זה עובד הפוך. מעיק ומעורר סלידה
לא קל לשנות הרגלים ודפוסי התנהגות. זה עמוק יותר וקשור לכל מסלול חייך הילדות ועד היום. טור במאקו זה נפלא, מלמד, פותח את הראש למחשבה חדשה אבל בשבילך רפי זה על קצה המזלג. יש עוד דרך לפנייך. ללמד לחיות בחוסן ולא ברפיון, גם הנתינה שלך תהיה באמת מטוב ליבך ולא מההמתנה והציפייה לקבל אהבה בחזרה. זה יבוא לך רק מהעוצמה ולא מקרקעית החיים.
וזכור: אפשר לנצל רק את מי שאפשר לנצל. זה טנגו.
תתחיל לחשוב אחרת. אתה לא קורבן ולא מסכן, החיים שלך וגורלך תמיד בידך.
>>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com