הנה מסתיימת לה עונה מרתקת. "חתונמי" זה לא רק פורמט טלוויזיוני מעניין, זה מיקרו קוסמוס של החיים עצמם. בית ספר לזוגיות בזמן אמת. כמה קשה ליצור קשרים איכותיים ועל מה בסוף הכל מתפורר – פחדים ותקשורת כנה. מנגנון ההשמדה עובד גם כשיש כימיה.

מעיין ועומרי: סיימו את הסטאז'

עומרי עוד לא בשל ומעיין הייתה קשה ומסוגרת. לשניהם זה היה סטאז' מושלם להתחיל אהבות חדשות, ללמוד את הטעויות והחסמים. לא כל אחד זוכה לראות עצמו מצולם 24/7 בתוך זוגיות, זה כמו טיפול פסיכולוגי מרוכז בזמן אמת. הם זכו לזה ואני כולי תקווה שגם אם לא צלח הקשר ביניהם השיעור הנפלא נלמד, הוטמע ונלקח להמשך החיים והם יצאו נשכרים לדרך חדשה.

מעיין ועומרי (צילום: מתוך חתונה ממבט ראשון , קשת12)
מעיין ועומרי | צילום: מתוך חתונה ממבט ראשון , קשת12

לירון ועינת: ניצחון בלי דרמות

הפי הנד. אפשר לומר שהם הזוג המנצח של העונה. לא מאד עניינו, לא היו שם מספיק דרמות והרי זה מה שמעניין אותנו בסופו של דבר. אם הכל כל כך טוב, אז אין עניין רב לצופים.

אמנם בגיל הם כבר ילדים גדולים אבל מנטלית הם ילדים חסרי ניסיון וזה גם מה שעזר להם ליצור קשר חם בלי הרבה סיבוכים. בסך הכל הם הגיעו כדפים חלקים. כמו שני ילדי תיכון. הכל מתוק מדבש. רומנטיקה מפוזרת לכל עבר. במבחן המציאות, הקשר לא החזיק מעמד יותר מדי והשניים נפרדו.

לא ברור מה קרה שם בפועל, אבל מצפייה בתכנית עולה ששניהם מאוד רגישים, וכל מכשול יכול היה לזעזע את הקשר. עכשיו, כך מדווחים מקורבים אליהם, משהו התעורר ויש סיכוי לחידוש הקשר. אם זו ההחלטה שהם יקבלו,  אני מציעה לשניהם להמשיך מפגשי טיפול זוגי על מנת לא לאבד את הדרך ולהמשיך לחתונה אמיתית והקמת משפחה.

מה תהיה ההחלטה של לירון ועינת? (צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון", קשת12)
לירון ועינת | צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון", קשת12

קארין ואיתמר: הפחד משתק

אני לא מבינה למה איתמר ספג כל כך הרבה קטילות במדיה. כתבו שהוא משחק לה בראש, שהוא סתם מנצל, שהוא לא רציני, שהוא יורד על קארין ומקטין אותה. אני מתרשמת שאיתמר מתייחס לקארין ברכות ובחום, הוא נעים כלפיה וממש נראה שהוא בעניין. קארין מצליחה בכישרונה הרב לכבות לו את הלב כל פעם מחדש. נראה שלמרות שגם הוא מפחד להתחייב לקשר, ויש לו סייגים לגבי קארין הוא כן מתגבר וחושף את תחושותיו מולה ומנסה מכל הכוח לתת לה תחושת ביטחון.

בשביל איתמר קארין היא אוצר לאו דווקא באיכות הקשר אלא בתדמית החיצונית שבה הוא מרגיש שהשיג את היפה ביותר, החכמה והמוצלחת. "רשימת המכלת" של קארין משובחת בהחלט אבל קשר טוב לא נמדד על פי היופי ומספר התארים ושם "קבור הכלב".

קארין עדיין משחקת את אשת הברזל בעודה רגישה יותר מכולם. אבל רק ביום שהיא תהיה מוכנה לחשוף את עדינות ליבה והרגישות שלה היא תוכל לאהוב ולהיות נאהבת ובאמת להיות בזוגיות. יש לה עוד דרך ארוכה לעבור בדרך לשם.

קארין רועדת מפחד מדחייה. ולכן כל מה שהיא אומרת זה מגננה מא' עד ת'. כמו "אין לי רגש", "הוא לא בשבילי", "הוא לא עף עלי". המצב בדיוק הפוך. לאיתמר אין פרטנרית ולכן קשה לו להתקדם. הוא לבד שם. קארין מטרפדת כל סיטואציה. לא כי היא לא נמשכת, אלא דווקא בגלל שהיא מאד נמשכת ורוצה אותו וכן מרגישה אליו רגש עמוק. זה בדיוק מה שמפעיל אצלה את ייצר ההתבצרות. איתמר רוצה לנסות את הזוגיות אחרי התוכנית והוא אומר את זה בקול ברור. על קארין אני לא סומכת בעניין הזה. אני חוששת שבמאני טיים הפחד ישתק אותה והיא תצא מהמשחק. וחבל חבל חבל. כי יש כאן פוטנציאל.

קארין ואיתמר (צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון", קשת12)
קארין ואיתמר | צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון", קשת12

שני ודני: במקום ספרינט, עדיף מרתון

דני מתבלבל בין אהבה לריגוש. הוא מחפש את הריגוש את ההתאהבות הראשונית, את הפרפרים בבטן את המשיכה המטורפת ופרפורי הלב. וזה לא קרה אצלו. אבל כן קרו דברים טובים אחרים. שני בעיניו  מדהימה, יפה, טובה, מכילה, בשלנית, חזקה, עוצמתית וחמה. הוא אפילו הגדיל ואמר כמה למד ממנה והיה רוצה להידמות לה, וכל זה לא מספיק לו כי הוא רצה אהבה בשחקים עם ים של ריגושים. הוא רצה לעוף לשמיים.

שני היא אישה לחיים. לבנות איתה בית. נכון, היא לא תהיה לעולם אהבת חייו אבל כן יכולה להיות אשת חיקו. אבל הוא מחפש משהו אחר. דני עוד לא יודע שריגוש זה זמני וקצר. זה מהנה בטירוף אבל זה ספרינט של 100 מטר ולא מרתון של חיים. אבל זו זכותו ואלה ציפיותיו.

 שני רוצה אותו. נ ק ו ד ה. זאת האמת. אבל היא החליטה ובצדק לעצור. זה כל כך כואב לשמוע שמישהו לא מתאהב, זה חץ ללב אבל זה לא סתם קורה לה שוב ושוב. היא מביאה איתה את הכלת היתר. היות ובשבילה האופציה לחזור שוב לעולם הרווקות הוא סרט אימה היא עושה הכל כדי לשמר את הקשר הקיים. הכל - יותר מידי.

היא מוכנה להיות במקום החלש, לספוג עלבון, להרגיש לא נחשקת ודחויה ובכל זאת להילחם על קשר אבוד. זה לא מטוב ליבה זה מהפחד לאבד. אין ספור פעמים הזכרתי בטורים שלי – שאם המנוע הוא הפחד לאבד זה דבק חלש מאד ולא יחזיק מעמד, זה תמיד יביא את האובדן/פרידה. זה יצור חוסר עניין לצד השני. וזה מה שקורה לה בקשרים ("אשר יגורתי ,בא לי!") אצל שני זה סיסטמתי.

זה לא שגברים מעדיפים ביצ'יות, זה כל בני האדם מעדיפים עמוד שדרה יציב ואמירה חזקה על פני ספוג שמוכן להכיל הכל.

המשך יבוא: ההחלטה הסופית של קארין ואיתמר, הדס ושי, מנו וניצן.... הולך להיות מעניין.

 >> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

>> לכל הטורים של יעל ברון