עמנואל רוזן בתוכנית נדבר על זה בבית
אגב, מתי היה לך זמן לעבוד, בעצם? | צילום: אלדד רפאלי

"למרות תבונתו ורגישותו הרבה, נקט אולג בחשיבה סטריאוטיפית. ניתן היה לצפות שייקח אחריות אמיתית על אירועי אותו לילה ויבין שג'וליה הציעה הצעה שהיה בכוחו לסרב לה. אך הסכמתו לקחת חלק פעיל בהרפתקה המינית הזאת, נראתה לו תוצאה של חולשה גנטית שאין לו שליטה עליה. משהו בנוסח "סיפור גן עדן" - היא פיתתה אותו לעשות מעשה והוא, התמים, נעתר לה"
(מתוך "אם החיטה", ספרה המופלא של מיקי בן כנען)

מעניין שבגן עדן, יחסי הכוחות היו ברורים: חווה הייתה הפתיינית החזקה שניהלה את העניינים, ואדם היה הפגיע והנגרר. בגיהינום שלנו, לעומת זאת, הדעה הרווחת היא שהמין היפה הוא החלש. ומי מקבע את הדעה המטומטמת הזאת? באופן אירוני, דווקא אותן נשים שמתיימרות להיות חזקות ומכנות את עצמן "פמיניסטיות".
הן טוענות שיש בי חולשה גנטית. הן אומרות שרק בגלל שאני אישה, אני יצור שברירי ומבוהל. נקבה כזאת, אישה כזאת, שזקוקה להגנה תמידית ונרעדת כעלה נידף בכל פעם שענן אפטרשייב מעיב מעל עורה הצחור והחשוף. ובכן, מצטערת לאכזב, אני לא כזאת.
מה אני כן? בחורה חזקה שלא תיכנס לסיטואציה אינטימית עם גבר שלא מוצא חן בעיניה, נגיד. אחת שלוקחת אחריות על המעשים שלה, כי גם עם השמלה הכי מרהיבה והמייק-אפ הכי מושלם, אני לא בובה של אף אחד.

ואם עשיתי טעויות, אז מה? ואם בעבר שתקתי כשלפעמים זלזלו בכבודי, מה זה מוכיח? לא מה שיש לי בין הרגליים גרם לי להיאלם דום מול פנייה חצופה, אלא הגיל שלי; אדם צעיר ובלתי מנוסה לא תמיד יודע להתמודד עם אנשים או מצבים מעיקים. עובדה שהיום אני כן יודעת, ואני עדיין אישה; מקווה ששמים לב לזה.

ולכן אני טוענת שאדם בוגר - גבר או אישה - הוא האחראי הבלעדי למעשיו, אלא אם הופעל עליו כוח פיזי, חלילה. ועכשיו, אחרי שהבהרנו את הנקודה הקריטית הזאת, אפשר לעבור למיסטר ביג דיל.

לא מזלזלת בנשים שנפגעו, אבל

פרשיית מין עסיסית, איזה כיף! אלה בדיוק החומרים שגורמים לנו להרגיש אנשי משפחה מוסריים וצודקים.
ובכן, גם אני נפגעתי מעמנואל רוזן. רק אם אפשר כוס מים בבקשה, או שבעצם וודקה תאנים בלי סם אונס, כי פתאום יש לי יובש בפה ודמעות בעיניים; לא פשוט לי להיזכר בחוויה הקשה ההיא.
זה קרה לפני מספר שנים, כשעמנואל הזמין אותי להתארח בתכניתו "גומרים, הולכים", שהגיש בזמנו עם דני סידס ברדיו תל אביב. קצת אחרי סיום השידור, הוא סימס לי משהו בסגנון: "תודה, היה כיף ומשעשע".
עניתי ש"גם לי, אחלה תכנית, שיהיה בהצלחה". וזהו, יותר לא שמעתי ממנו. עד שאחרי שנה או שנתיים, התקשר אליי שאעלה לשידור לדבר על איזה טור שכתבתי. ושוב הוא היה חביב וענייני, לא הטריד אפילו קצת. 
צורה לך, עמנואל! את כולן ניסית להשכיב, ולי אפילו סמס בשתיים בבוקר לא יכולת לשלוח? מה אתה רומז, שנשואות דתיות אחרי חופשת לידה לא עושות לך את זה? נורא פגועה.

שיהיה ברור: אני לרגע לא מזלזלת בנשים שמציגות עדויות בעייתיות באמת, אם ישנן כאלה. אבל בכל פעם שהדס שטייף או ענת סרגוסטי מעלות בפייסבוק לינק של "עוד אישה מצוינת ואמיצה שמספרת על המפגש שלה עם עמנואל רוזן" – בא לי להגיד להן: הכל בסדר בנות, לא בכוח. אתן עדיין נשיות ומהממות גם בלי הטרדה מינית של עמנואל ברזומה; גם עליי הוא דילג, ברוב חוצפתו.
אבל הפיתוי לחמש דקות תהילה בסטטוסים מצייצים גדול מדי, כנראה, על כן הרשת מתפוצצת מעוד ועוד "עדויות" מגוחכות ודומות להפליא. סיפור מייצג שכזה שייך לאותה מיכל היסטרית, שעמנואל התקשר אליה ושאל אם אפשר לעלות אליה הביתה! והיא אמרה שלא! אז הוא נסע לדרכו! שיואו, איזה סיפור אמיץ!
שלא לדבר על מונולוגים כמו "מתישהו הפסקתי להגיד לו לא, רק חיכיתי שזה ייגמר, היום אני מצטערת על זה"; אכן מבאס, אבל מי הכריח אותך להגיע איתו למיטה, ועל מי בעצם את כועסת – עליו או על עצמך? אגב, לעדות הספציפית הזו שהופיעה ב"הארץ", נוסף בהמשך עדכון שהבחורה אמרה "לא" במהלך האקט. מדובר בתיקון מהותי שמשנה באחת את העדות כולה, והופך יחסים בהסכמה מלאה - לאונס לכל דבר. מהיכן צץ הפרט הזה פתאום? מעניין.

ומה עם ההתלהמות הפסיכית – שלא לומר הפסיכופטית - של הדס שטייף? הגברת לא היססה להכריז ש"מי שנכנס לבית של בחורה בלי הזמנה הוא אנס, כך שמבחינתי עמנואל רוזן הוא אנס". מה את סחה, כבוד השופטת, אז כמה שנות מאסר את גוזרת עליו? לא, כי הסוהרים פה מחכים לפקודתך.

מה שעצוב באמת בכל הלינץ' הזה - שהוא מעביר את הקהל לצד של עמנואל, שמצדד בו מתוך התחושה הצודקת שנעשה לאיש עוול. כך שאם יש עדויות שהן כן בעייתיות, ונשים שכן נפגעו ממנו – הרי ששטייף פוגעת קודם כל בהן.
תא העיתונאיות עושה עבודה חשובה למען נשים, אבל אם חברותיו רוצות לראות פרי בעמלן, מוטב שיעמידו בראשו עיתונאית שקולה ואחראית. שטייף הוכיחה שהיא אינה האדם המתאים להובלת מאבקים.

"ואם אציע לך להתחתן איתי?"

הדס שטייף
תירגעי קצת. שטייף

כל הדברים האלה לא באים לגבות בשום אופן את התנהלותו של עמנואל רוזן. לפי העדויות, מדובר בסקס מניאק שלא רואה נשים ממטר; מהטיפוסים האלה שאין להם מושג וגם לא אכפת להם מה הם מעוללים לנשים.
כולם מדברים על הצעירות התמימות שלא ידעו כיצד לסרב לו, אבל גברים כמוהו פוגעים בנשים בכל כך הרבה אופנים נוספים. מה עם אישה שמתאהבת בגבר כזה, אבל באמת, ורק בהמשך מגלה שהיא אחת מאלף? מה עם אישה נשואה – לפי העדויות רוזן חיזר באובססיביות גם אחרי נשואות – שמעולם לא ניהלה רומן מהצד, ופתאום, מתוך הבלבול וחוסר הניסיון, נשאבת לקשר הרסני שכזה?
אני חושבת עכשיו גם על זו שלפי עדותה, שאל אותה רוזן "איך תגיבי אם אציע לך להתחתן איתי?" רחמיי עליה; שאלה דרמטית שכזאת עלולה לסחוף גם את האישה השפויה והיציבה ביותר למערבולת רגשית שרק אלוהים יודע איך יוצאים ממנה.

בין אם היו צעירות ובין אם נשים בוגרות שהתאהבו בו - מסתמן שרוזן ניצל את מעמדו כדי להשכיב נשים. זה כמובן מעורר סלידה, אבל אם אתם חושבים שאין נשים שניצלו אותו בחזרה – אוהו, כמה שאתם טועים. לצד התמימות שנפגעו, כמה עברו בחדר המיטות שלו בתקווה להיות היונית לוי הבאה? מתחשק לי להקיא עליהן לא פחות.

כי נשים לא תמיד חלשות, וגברים לא תמיד חזקים; אישה אינה קורבן מעצם היותה נקבה, וגבר אינו פושע מעצם היותו זכר. ונכון שאין אישה שלא הוטרדה מינית ברמה כזו או אחרת, אבל גם אין אחת שלא הרגישה חזקה וכל-יכולה מול גבר נואש ומשתוקק.
במשוואה הזאת ודאי היה עמנואל רוזן חזק ושולט רוב הזמן, מתוקף מעמדו, אבל אין לי ספק שלא תמיד. פה ושם, גם הוא היה הגבר המשתוקק הזה, מול אישה שמעוניינת לשכב את דרכה לצמרת.

אז מה עכשיו?

נשאלת השאלה האם האיש מתאים להגיש מהדורת חדשות. נראה שלא; המושג "כלב השמירה של הדמוקרטיה" אין פירושו שעיתונאי טוב צריך להיות כלב ממש. יותר מזה: האם אני מעוניינת כעת לשמוע את פרשנותו, דעותיו ותפיסת עולמו באמצעי התקשורת השונים? בכנות, לא.
גם אם העניין יסתיים בלי הרשעה - כדי להיות טאלנט מוביל בתקשורת לא מספיק רק היעדר עבר פלילי; נדרש גם אמון הציבור באישיותך, במקצוענות שלך, במי שאתה ובמה שאתה מייצג. רוזן איבד את האמון הזה, ומי יודע, אולי לא היה ראוי לו מלכתחילה.

אז מה עכשיו? בינתיים נשכרו עורכי דין ויועץ תקשורת. בלי ליווי משפטי אי אפשר, אבל לפעמים אני תוהה מה מהות תפקידו של יועץ תקשורת, בעצם. נראה לי שזה קצת כמו סטייליסט: אתה נעזר במישהו שאמור להבין בזה יותר ממך, אבל אם תסתכל היטב במראה, תגלה שאתה יודע בדיוק מה צריך לעשות.

תסתכל במראה, עמנואל, מה אתה רואה? גבר מכור לריגושים, שעף לו הראש. גבר שחשב מהריץ'-רץ', והיה בטוח שיוכל להמשיך להתנהל כך לנצח בלי לשלם שום מחיר. ובכן, תם עידן.
קח ממני עצה בחינם: הדבר הכי נכון בשבילך עכשיו, זה לומר את האמת. לא להכחיש, לא לעגל פינות, לא להתגונן. פשוט להסתכל למצלמה, ולומר בגילוי לב את הדברים הבאים: "צופים יקרים, טעיתי. הייתי אידיוט, ניהלתי אורח חיים בעייתי, חשבתי רק על עצמי. אבל מעולם לא התכוונתי לפגוע באף אחת בכוונה תחילה. אני מתנצל בפני הנשים שנפגעו ממני, ולוקח פסק זמן כדי לחשוב על המשך דרכי".
זה מה שאתה צריך לעשות, עמנואל. אין דרך אחרת.

 >> לטור הקודם: מתי רופאים יוכלו להתפרנס בכבוד?

 לכל הטורים של אורית נבון