בימי הקורונה, כשכולנו כבר מסתגלים לצורך להתנהל מרחוק, מחשב הפך להיות ציוד בסיסי לכל תלמיד על מנת לשמור על סדר היום ולצלוח את שנת הלימודים בדרך הטובה ביותר. אלא שעם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, פורסם כי עשרות אלפי תלמידים פתחו אותה ללא ציוד מתאים הכולל מחשב או חיבור לאינטרנט. זאת למרות שהמדינה קבעה מראש כי השנה הלמידה תתנהל מרחוק.
אז בעוד משרד החינוך עדיין לא עומד בסטנדרטים שהציב לעצמו, בפורום הציבורי יש מי שהחליטו לא לחכות ולהרים מיזם בשם "מחשב אחד משנה עולם" ששם לעצמו מטרה לתרום מחשבים לילדי הפנימיות וכפרי הנוער. "התדמית שיש לציבור על כפרי נוער היא שגויה", אומרת עו"ד רוני מלכאי, מנכ"לית הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות, "ברוב כפרי הנוער אחוזי הבגרות יותר גבוהים מהממוצע הארצי. נכון, יש שם ילדי פנימייה, שמגיעים ממשפחות לא מתפקדות או משפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך שנשרו מהמסגרות ויש להם אתגרים לימודיים וחברתיים. אבל אנחנו עושים איתם עבודה אינטנסיבית 24/7. הם מקבלים ליווי וסיוע פרטני וקבוצתי, חוגים רבים, שיעורים פרטיים ומענים נוספים, ואנו עוזרים להם לצמצם את הפערים ולסיים עם בגרות מלאה בממוצע גבוה".
כיום, מתחנכים בכפרי הנוער כ-20,000 ילדים שהינם תחת אחריות משרד החינוך וכ-7,000 ילדים בפנימיות שהינם באחריות הרווחה. ארגון הפורום הציבורי של כפרי הנוער והפנימיות הוא ארגון פילנתרופי שהוקם בשנת 2012 על ידי אבי נאור, מייסד עמותת "אור ירוק", ודואג לצרכים של שתי הקבוצות. בתחילת משבר הקורונה, בדומה לארגונים חברתיים רבים, גם הפורום הציבורי היה צריך להתאים עצמו לסיטואציה החדשה ולחשב מסלול מחדש. "בדקנו מה הדבר הכי אקוטי שכפרי הנוער זקוקים לו, וכל המנהלים דיברו על דבר אחד - מחשבים. בכפר נוער ממוצע יש 700 תלמידים, ו-200 מחשבים, מן הסתם כשהלימודים עוברים למתכונת של לימודים מרחוק, התוצאה היא שלאלפי ילדים בכפרי נוער אין מחשבים. חששנו שהלמידה מרחוק תיצור פעריים לימודיים משמעותיים, הם יפנו לרחוב, ידרדרו, וכל העבודה שעשינו איתם תרד לטמיון", מסבירה מלכאי.
"המגזר השלישי הוכיח את עצמו בצורה מופלאה בזמן הקורונה"
על מנת לגייס מחשבים לטובת העניין, בפורום הציבורי קראו לציבור לתרום ברשתות החברתיות וכן שלחו מכתבים לאוניברסיטאות ולחברות קטנות במשק. "המיזם הפך להצלחה מדהימה. בתחילת הדרך שאלתי את עצמי מי בכלל יתרום עכשיו? כי רוב האנשים מצויים במצב כלכלי לא פשוט, אבל כל החששות התבדו. ישראל היפה התגלתה במלוא הדרה, היו אנשים שתרמו את המחשב הפרטי שלהם. כולם פונים אוטומטית לחברות הייטק, אבל אני פניתי ללא מובן מאליו – לאוניברסיטאות שתרמו 300 מחשבים. גם מפעל הפיס תרם 60 מחשבים, קרן אריסון תרמה 400,000 שקלים ועוד. בסך הכול גייסנו חצי מיליון שקלים ורכשנו 1,600 מחשבים וטאבלטים. בהמשך פניתי ישירות לאבי גבאי והוא תרם לכולנו אינטרנט של חברת סלקום בחינם לשנה".
על אף המהלך המוצלח של הפורום הציבורי, בעיתות משבר, עולה שוב ושוב השאלה: האם עמותות ואנשים פרטיים אמורים להחליף את מקומה של הממשלה, שתפקידה לדאוג לקשיש שהמקרר בביתו ריק או לילד בפנימייה שלא יכול ללמוד משום שאין לו מחשב? "בסופו של דבר זה לא התפקיד שלנו. צריך להיות כאן שילוב ידיים בין הממשלה למגזר השלישי", מסבירה מלכאי, "הממשלה יכולה ללמוד מארגונים חברתיים. צריך להבין שהבירוקרטיה תוקעת את הפרקטיקה והממשלה לא יכולה לפעול במצבי חירום כמו בשגרה אלא צריכה להתאים את עצמה למצב חירום. אם אנחנו כארגון חברתי מייבאים תוך חודש 770 מחשבים, כשלנו יש חצי מיליון שקלים, לאן יכול להגיע משרד ממשלתי שמתוקצב במיליארדים? המגזר השלישי הוכיח את עצמו בצורה מופלאה בזמן הקורונה ואין סיבה שלא תהיה שותפות. יש בזה יתרון כי אפשר להאציל עלינו סמכויות מבלי להיתקל בחסמים או בירוקרטיה".
"בסופו של דבר, הקורונה תצא מחיינו", היא מסכמת, "אבל המחיר שהאוכלוסייה, הילדים וכל מי שנזקק ישלם יהיה יקר. אם לא נעשה את העבודה כמה שיותר מהר, לא נוכל לסגור את הפערים שהמציאות יוצרת".
כיום, לאלפי ילדים במדינת ישראל חסרים מחשבים ללמידה מרחוק. לתרומות היכנסו לדף המיזם "מחשב אחד משנה עולם".