מלחמה עולמית, קריסה כלכלית, אסון טבע או שלא כדרך הטבע – אלון מיטב מבנימינה כבר מתכונן לכל צרה שלא תבוא. אחד מתרחישי האימה הוא מתקפת סייבר שתגרום לקריסת הרשתות הסלולריות; כדי להתמודד עם המצב יצר אלון כבר לפני שלוש שנים מכשיר שמאפשר לטלפונים חכמים לתקשר זה עם זה בסביבה עירונית ללא רשת סלולרית. 

"הייתי סטודנט להנדסת קול במכללת כנרת כשהקורונה פרצה, והרגשתי שיש פה פוטנציאל לבלגן גדול", מספר אלון. "פניתי לחבר שעובד באבטחת מידע ושאלתי אם הוא יכול לבנות מכשיר קשר עם טווח של 100 ק"מ. הוא אמר שלא, אבל הכיר לי 'לורה' (Long Range communications), לוח תקשורת רדיו קטן שדרכו אתה יכול לשלוח אס-אם-אסים ואימוג'ים גם במצב טיסה. ביחד יצרנו צ'יפ לורה שמתחבר לטלפון, והצלחנו לייצר תקשורת בטווח של 25 ק"מ בין שני אנשים גם מחוץ לצפיפות האנטנות של העיר. בעצם יצרנו רשת סלולרית מוצפנת, אנונימית ומבוזרת שנפרדת מהרשת הרגילה ומשדרת על תדרי רדיו. נתנו לזה את השם 'גשם כבד' על שם השיר של בוב דילן, עשינו סרטונים שהגיעו לאלפי צפיות ביוטיוב, שני מיליונרים מצרפת וחברת ענק כבר הביעו עניין".

אבל?
"שבוע לפני שחתמנו על הסכם מייסדים קיבלנו שיחת הפחדה. אנשים אמרו לי שאם אתעסק עם זה, יורידו אותי".

כי אי אפשר לנטר את זה?
"זה לא זה, בשב"כ יכולים לנטר הכל, אבל הרשת הזאת מתחרה ברשתות הקיימות, ואת זה התאגידים לא ירשו. אבל גם זו לא הסיבה: העניין הוא שדרך רשת כזו אני יכול לעשות מטבע דיגיטלי שיפרק את הבנקים, ואת זה לגמרי לא ייתנו לי לעשות. אז האיומים עבדו והפסקתי למכור את זה. אבל עכשיו, אחרי 7 באוקטובר, אני כבר לא פוחד. יצרנו מוצר שמתחבר לטלפון ב-USB, יש לנו שותפים ויש מרוץ להכנת מטבע הלורה, הביטקוין הבא. כשסופת החרא תגיע, והיא תגיע, יהיו לנו גם רשת לתקשר בה וגם מטבע לסחור בו. אנחנו מוכנים".

שי דנון (צילום: עופר חן)
צילום: עופר חן

שי דנון: "מה שמעניין עכשיו זה הישרדות. שיפצתי את המאצ'טה שלי, תיקנתי את הממ"ד. אני יודע שעושים עלינו ניסוי ביטחוני-חברתי, ואני לא לבד"

אלון בן ה-33 הוא ממייסדי קהילת "חיים בטבע – Preppers Israel". מדובר בשלוחה מקומית של רעיון עולמי שאומר, בגדול, ככה: אנשים צריכים להיות מוכנים לכל סוג של אירוע חירום שיפגע בסדר החברתי והאזרחי, מצב שבו הטכנולוגיות והשירותים שאנחנו נסמכים עליהם לא יהיו זמינים יותר והשלטונות והמוסדות יקרסו. אלא שהישרדות אינה האג'נדה היחידה של קהילת ה"פרפרז", או "המתכוננים": אלון ושותפיו לדרך מנסים לשנות את התודעה הישראלית, לשכנע אותנו שדברים אפלים קורים מאחורי הגב הקולקטיבי שלנו. שהממשלה היא לא זו שמחליטה, שיש מושכים נסתרים בחוטים, שמאחורי השבת השחורה פעלו כוחות שאנחנו לא מבינים, וגם שמשקרים לנו כשמספרים שכדור הארץ הוא עגול. קשה להפריד אצלם בין טיפים להישרדות וחשיבה אפוקליפטית, בין דאגה כנה לתיאוריית קונספירציה. אבל השיחה איתם מרתקת, ומחשבה אחת מציקה כל הדרך הביתה: רק לפני שלושה חודשים ראינו איך פרנויה הופכת למציאות, לא?

לא חובה בונקר

אנחנו נפגשים בחצר ביתו של אלון. מלבד המארח וארוסתו, דינה נס-מיטב (32), מייצגים את הפרפרז ארבעה אורחים נוספים; אחד מהם הוא שי דנון (52), מי שאחראי יחד עם אלון לגיבוש הקהילה בישראל.

גם זה התחיל בקורונה, כשאלון העלה סרטונים ומידע לאתר של שי, "מעלים את התדר" ("מידע אלטרנטיבי שצריך לחפור באינטרנט כדי למצוא אותו", מתאר המייסד). השניים הכירו עוד קודם – בפסטיבל "צלילים מרפאים" של חברי שבט הריינבו, גם הוא יוזמה של שי – ובימי השיא של המגפה החלה קהילת הפרפרז להתגבש סביב החיבור ביניהם.

אלון מיטב ודינה נס-מיטב (צילום: עופר חן)
צילום: עופר חן

דינה נס-מיטב, אשתו של אלון: "עם ישראל נמצא כרגע באשפוז אחרי טיפול נמרץ, חכה שנגיע לשלב של השיקום. מי שאין לו כרגע אמונה – אני מרחמת עליו"

לערוץ הטלגרם הרשמי של הפרפרז, "חיים בטבע", יש בסך הכל 1,200 עוקבים; לדף הפייסבוק של הקהילה יש כ-1,000 ("מה שמחבר בין כולנו", נכתב שם, "הוא הרצון להגן על עצמנו ועל משפחתנו ולהכין אותנו לחיי טבע עצמאיים ובריאים. כאן מתכוננים לרגע האמת, שבו כולנו נצטרך ללמוד להסתדר ללא חשמל ומים מהממסד"). המספרים קטנים, אבל זה רק חלק מהסצנה: בקבוצת הפייסבוק של שי יש 21 אלף חברים, והסרטונים שיוצר אלון צוברים עשרות אלפי צפיות. ששת הפרפרז שבחצר מתגוררים באזור בנימינה ופרדס חנה – כרכור, אבל הם מספרים שחברי הקהילה "מגיעים מכל הארץ, ללא הבדל דת, גזע ומין". במפגש הקהילה האחרון, מספרת דינה, היו זה לצד "חרדי, טרנסג'נדר וחתן תנ"ך".

בעקבות אירועי 7 באוקטובר הקימה הקהילה "אקדמיה להישרדות" ושמה "בני יהודה", שמטרתה לסייע בהתמודדות עם מתקפה שתפגע בתשתיות המדינה (אני שואל אם מלמדים להקים בונקרים, ואלון אומר שלא, "אבל אם מישהו רוצה אז אני יכול לסייע לו להקים"). בין השאר מלמדים באקדמיה ירי בחץ וקשת וליקוט עשבי בר למאכל.

ארז מאיר דישבק (45), חבר הקהילה ומדריך תנועה ואומנויות לחימה, מלמד באקדמיה תרגילים בסיסיים. "אנחנו לא מנסים להפוך אנשים למאסטרים בלחימה. המטרה שלנו היא להפוך את הקערה, לשנות את המצב. במקום להיות הניצוד, להיות הצייד", אומר ארז. "כל עוד לא צדו אותך ואתה במסתור, יש לך את אלמנט ההפתעה הקריטי. אפילו אם התוקף חמוש בנשק חם, ואתה חמוש במוט ברזל או בנשק קר אבל תצליח להפתיע ולתת מכה ראשונה – תהפוך את הקערה. תפקיד הסדנה שלנו הוא להרים את הרוח ולהבעיר בתוכך אש שתעזור לך לשרוד במצב אקוטי". 

חשבת שיש צורך במשהו כמו בני יהודה לפני 7 באוקטובר?
"אשתי אומרת שמאז המלחמה אני פחות דפוק, פחות פוסט-טראומטי מאחרים, כי תמיד חייתי עם מוכנות. בבית הקודם שלי היה לנו משק יצרני משלנו, והנה קרה משהו שידעתי שיבוא. עכשיו אני משווע לפעימה האלקטרומגנטית הגדולה, שיהיה בום ופתאום יהיה שקט, בלי קרקושים ובלי רעש לבן". 

פעימה אלקטרומגנטית יכולה להשאיר אותנו בלי תקשורת טלפונית ואינטרנט. ככה אתה חי?
"לצערי לא, אבל אני משווע לזה".

הכדור הוא, ובכן

גם ליאיר בך (37) יש טענות לטכנולוגיה. די מפתיע בהתחשב בכך שהוא עוסק במסחר אלקטרוני. "ברור לי שהטכנולוגיה היא כלי לשליטה", אומר יאיר. "פעם הייתי רק צרכן של תוכן, והיום אני מייצר תוכן, מנסה ללמד אנשים שהם חיים במטריקס".

מה זאת אומרת?
"אני התפכחתי לפני שלוש שנים. הגיעה הקורונה, לא התחסנתי, ולא נתנו לי להיכנס לקורס נהיגה מונעת. מאותו רגע התחלתי לשאול שאלות: מי מחליט עלינו? מי מנהל את הדברים? החיבור שלי עם אנשי הקבוצה פה הגיע דרך העניין של כדור הארץ שטוח".

אתה מאמין שכדור הארץ שטוח?
"אני יודע שכדור הארץ שטוח".
שי: "אתה שואל אם הוא 'מאמין', אבל אתה מאמין שכדור הארץ עגול. זה גם חלק מהמטריקס, מהניסיון של מי שמושך בחוטים לשלוט בנו".

חברי הקהילה. מימין- דינה נס-מיטב, אלון מיטב, שי דנון ורות טרגנו (צילום: עופר חן)
מימין לשמאל: דינה נס-מיטב, אלון מיטב, שי דנון ורות טרגנו | צילום: עופר חן

הפרפרז אומרים שחברי הקהילה "מגיעים מכל הארץ, ללא הבדל דת, גזע ומין". במפגש הקהילה האחרון, מספרת דינה, היו זה לצד "חרדי, טרנסג'נדר וחתן תנ"ך"

איך אפשר לשלוט בנו דרך האמונה שכדור הארץ עגול?
אלון: "נניח שיש לך עזים בדיר, ואתה משקר להן ואומר שהדיר זה כל מה שקיים. גם העולם שלנו מתחיל ונגמר בדיר, אבל לעולם אין סוף. אתה לא חי על כוכב שמרחף בחלל, אתה חלק ממערכת חיה, וזה חלק מסיפור הרבה יותר גדול. בכל הדתות נאמר שהגענו הנה מסיבה מסוימת, ועוד מעט נצא מפה. לכל הדתות יש גרסה משלהן לארמגדון, יום הדין. אבל המשמעות של אפוקליפסה היא לא סוף העולם אלא התגלות, הסרת מסך. אנחנו חיים בסימולציה, והמתכנתים של הסימולציה עשו כל שביכולתם כדי לוודא שנישאר בתוכה. אני בכוונה משתמש במונחים מעולם המחשב, אבל כל דת מספרת על הזדככות שבסופה חוזרים הביתה. ואנחנו אומרים שהסיפור שלנו כאנושות הוא לגלות על עצמנו דברים חדשים בדרך חזרה לגן עדן עלי אדמות".

איך 7 באוקטובר מתיישב עם הרעיון הזה?
"7 באוקטובר הוא שיקוף של מלחמה שמתנהלת מאחורי הקלעים בין מה שקרוי בסיפורי הדת 'בני אור ובני חושך', בדומה למה שאמר משה קרוי (פילוסוף ישראלי שהתריע כי קץ העולם יבוא עד סוף המאה ה-20, והתאבד ב-1989 – א"ג). יש האומרים שזו מלחמה של גזע אחד באחר, אבל אני רואה את זה כחלק מהדואליות. הרי הכל במציאות דואלי – נשים וגברים, שמש וירח, ימין ושמאל".

איבדת אותי.
"7 באוקטובר היה אירוע מתוכנן שיצא משליטה והשיג את המטרה שלו יותר מדי טוב. המטרה הייתה להפחיד את העם ולהחזיר אותו לזרועות הממשל, וזה עשה הפוך".

אז בני האור ובני החושך...?
"הם בתוכנו. זו מלחמה שקורית בכל יום, זה לא שאנחנו האור והם החושך". 

השבת השחורה הייתה פעולת טרור איומה וחד-צדדית. איפה כאן האור?
"יש זרועות תמנון, יש מה שנקרא גיס חמישי. אין צורך שנגיד שמות, אבל יש בוגדים, והבגידה היא פשוטה: לגרום לישראלים למות מרצון. לרצות לפגוע באזרחי ישראל. חיים בתוכנו אנשים ברמות שונות בכנסת או במדינה שהם גיס חמישי בשירות זרועות התמנון. הם משרתים ארגון שיש לו המון שמות – הבונים החופשיים, קבוצת בילדרברג (כנס שנתי שאליו מוזמנים אנשי ממשל, אנשי עסקים, אנשי תקשורת ועוד – א"ג).

האילומינטי?
"האילומינטי זה גימיק שחוק, כמו המילה 'לתקשר' שההיפים הרגו. אני מעדיף את המונח מטריקס. העולם הוא סימולציה, ויש התנגשויות בין הכוחות שמנהלים אותה".
שי: "הנרי קיסינג'ר היה פה שבועיים לפני מלחמת יום כיפור ואמר שמצרים צריכה ניצחון קטן, אז הוא ביקש מהממשלה שתיתן לה קצת לנצח כדי שיהיה אפשר לעשות שלום. אז אין 'גולדה לא ידעה'. גולדה ידעה, אבל לא ידעה שיהיה כזה נורא. השנה, 50 שנה אחרי כיפור, קיסינג'ר נפגש עם נתניהו שבועיים לפני השבת השחורה. יש פה דפוס".

אתם הופתעתם ב-7 באוקטובר?
דינה: "אי אפשר להגיד שידענו מה יהיה, אבל אני לא הופתעתי בכלל".
אלון: "עשרה ימים לפני שזה קרה הרמנו כנס, עמדנו על במה ואני אמרתי שבעוד שנייה הולך להיות 'שומר החומות 2'. אמרתי, 'תקנו אורז, תאגרו מים'".

אלון מיטב  (צילום: עופר חן)
צילום: עופר חן
 

"אנחנו חיים בסימולציה, והמתכנתים של הסימולציה עשו כל שביכולתם כדי לוודא שנישאר בתוכה. המשמעות של אפוקליפסה היא לא סוף העולם אלא התגלות, הסרת מסך"

האסון שאתם מתכוננים אליו הוא בהכרח טרור איסלאמי?
"גם אסונות טבע, רק שאסונות טבע מבוימים על ידי בני אדם. קח למשל את מאגר הגז מול ישראל, מה קורה אם אתה נותן בו פיצוץ קטן? צונאמי. הטכנולוגיה קיימת, אדם עם אייפד יכול למוטט את כל מדינת ישראל. זו לא קונספירציה, וזה לא קורה בינתיים כי השולטים בכיפה משחקים פוקר. הם ידעו שתהיה קורונה, שתהיה מלחמה באוקראינה. הם מחליטים לפי איך שהציבור מגיב". 

מה אם יעברו 20 שנה ולא יקרה כלום?
"אז אודה שטעיתי ואשמח. ארקוד עד הגג". 

חלל על הזמן

בחצר של בני הזוג מיטב ממוקמת חנות לממכר ציוד הישרדות. לצד אוכל מיובש יש שם ציוד שווה מאוד: פילטרים לסינון מים ("כשיפילו את החשמל לא יהיו מים בברזים"), מטען סולארי שיכול להטעין מצבר של רכב ("אפשר להפעיל ככה אפילו מקרר קטן, מאוד חשוב למי שיצטרך אינסולין למשל"), מין גזייה שהופכת אש לחשמל, מצ'טות, ספריי פלפל ושלל אולרים רב-שימושיים. לצד החנות, בגינה, גדלים ירקות ליום גשום או סתם לסלט. אלון מגיש לי סלסילה שתכולתה נקטפה באותו יום; הקולרבי קטנטן, אבל עשיר בטעם.

מלבד החנות מנהל אלון חשבון טיקטוק ובו הוא משתף את הסרטונים שלו, מספר על "גשם כבד" ועל המטריקס ומעלה שירים שיצר על הנושאים האלה. ליאיר, שמגדיר את עצמו "שטוחיסט", יש עמודי אינסטגרם ופייסבוק שמקדמים את מסר הארץ השטוחה; שי מצדו ממשיך לתחזק את "מעלים את התדר", שמטרתו "לחשוף מידע אמיתי על החיים של כולנו ועל הכוחות שמנסים לשלוט בחיים שלנו, ולאפשר חלופות אמיתיות, שפויות ויעילות".

חברי הקהילה (צילום: עופר חן)
צילום: עופר חן

רות טרגנו: "אני זוכרת שראיתי את הנחיתה על הירח ואת ניקסון מדבר עם האסטרונאוטים בטלפון, ולא הבנתי איך זה הגיוני. איך יכול להיות חוט כזה ארוך מהארץ לירח?"

שי מספר שחווה התפכחות במהלך טיול בהודו. קרה שם משהו שהוא לא מעוניין לפרט לגביו, ומאז הוא מטיל ספק. כמו רבים מחברי הקהילה, התפרצות קורונה שכנעה גם אותו שכולנו מריונטות. אבל מאז 7 באוקטובר הוא עוסק רק בדבר אחד. "עכשיו מה שמעניין זו הישרדות. שיפצתי את המאצ'טה שלי, תיקנתי את הממ"ד. אני יודע שעושים עלינו ניסוי ביטחוני-חברתי, ואני לא לבד. אלפים כמוני מבינים שאומנם יש ערבים שרוצים להרוג אותנו, אבל הממשלה, הכנסת, בתי המשפט – הם נגדנו. אני לא יודע מה אעשה כשתהיה אפוקליפסה, אבל אם אני קונה את השׅיט שזורקים לי התאגידים, הפוליטיקאים ושליטי הבובות שמאחוריהם, אז אני שורף את החיים שלי".

יאיר: "אני רוצה שאנשים יטילו ספק, שיחליטו בשביל עצמם. אם הממשלה אומרת לשים מסכה, למה אני חייב? המושכים בחוטים שמפעילים את הממשלה הביאו עלינו גם את האסון, יש להם אינטרסים ולא הגיוני שהם יחליטו איך אני אחיה. אם אתה מעודכן ומבין, אז ברגע שהרכבות יבואו לקחת, אתה לא תעלה אליהן. כרגע המפלצת גדולה מדי, והדרך להביס אותה היא ביחד".

רות טרגנו בת ה-64, היחידה מהשישה שאינה אוגרת מזון (שי: "זה כי היא שכנה שלי, היא תבוא אליי אם היא תצטרך"), מתערבת ומבהירה: "אנחנו לא לוחמי צדק, אבל אנחנו לוחמי אמת. אין לי מושג למה חשוב לי למצוא את האמת, זה פשוט איזשהו להט שיש בי מאז שהייתי ילדה. אני זוכרת שראיתי את הנחיתה על הירח ואת ניקסון מדבר עם האסטרונאוטים בטלפון, ולא הבנתי איך זה הגיוני. איך יכול להיות חוט כזה ארוך מהארץ לירח? מאז כל החלל נראה לי שקרי".

אבל היום את יודעת שהוא דיבר עם נאס"א בטלפון, שהם תקשרו דרך לוויינים.
"היום הכל אפשרי".
יאיר: "כן, עובדה שמאז לא שלחו עוד אף אחד לירח".

שלחו עוד תשעה אנשים. עד היום נחתו 12 אנשים על הירח.
יאיר: "באמת (שולף טלפון)? אז למה הפסיקו?".
אלון: "די נו, כל הטיקטוק מלא ממים שיורדים על הנחיתה על הירח, זה חארטה בפיתה. הירח הוא גוף מאיר בפני עצמו, הוא והשמש הם פלוס ומינוס".

אלון מיטב  (צילום: עופר חן)
צילום: עופר חן

"הצלחנו לייצר תקשורת בטווח של 25 ק"מ בין שני אנשים גם מחוץ לצפיפות האנטנות של העיר. בעצם יצרנו רשת סלולרית מוצפנת, אנונימית ומבוזרת שנפרדת מהרשת הרגילה"

באמירות על המושכים בחוטים יש משהו שאפשר להתחבר אליו בקלות. כדור הארץ השטוח, הכוכבים – זה לא קצת בעייתי מבחינת המיתוג שלכם?
שי: "לא כולנו מסכימים על הכל, אבל כולנו מסכימים שיש תהליכים גדולים יותר שקובעים הכל. אלפי אנשים מפקפקים בנרטיב הרשמי ופועלים כדי להבטיח את שלומם ואת שלום בני ביתם, והם רואים את מה שאנחנו עושים כמבורך. זאת קבלת אחריות, זאת חירות, זאת עצמאות. אנחנו פה כדי לדאוג שהאג'נדות של אותן בובות לא תיושם". 

לא מנומס להצביע

אלון מזמין אותי לירות קצת בחץ וקשת ומראה לי ארגז מלא מטרות קרטון שעליו הם יורים. בקרוב, הוא מספר, הם ילמדו גם להכין חצים משלהם. ארז מספר שבקרב פנים אל פנים הוא יכול "להוציא גרוגרת לבן אדם בתנועה אחת", אלון עובר בינתיים לסכיני הטלה ושי מנסה להטיל גרזן. הולך לו לא רע.

תגידו, איך יעזרו חץ וקשת מול רובים?
אלון: "קודם כל, כולנו ביקשנו אישור לנשק חם ולא קיבלנו. חוץ מזה, ככה לא צריך כדורים ותחמושת. ועוד דבר: בטווח של 20 מטר, חץ וקשת יעילים יותר מרובה. אין רתע".
שי: "האם אצלוף במישהו שחמוש בקלצ'ניקוב? כנראה לא. אבל העניין הוא הדרך, ההתכוננות. בדרך אני מפתח ביטחון עצמי, מחזק את הקשר בין הגוף למוח בסביבה שהיא טבע, מתחת לעץ, בלילה. מסביבי יש אנשים כמוני, וזה מאוד מחזק".

מה יקרה אם כולם יחשבו כמוכם?
יאיר: "אני חולם על אנרכיה. יצא לה שם רע, אבל המשמעות של אנרכיה היא חברה ללא שליט. תראה מה קרה אחרי 7 באוקטובר: ברגע שהממשלה לקחה צעד אחורה, היה קסם מטורף בכל הארץ. התאחדנו מיד".
אלון: "ברגע שאנשים יפסיקו להשתמש בטכנולוגיה, יקרה שינוי ביולוגי בגוף שלנו. מי שיבחר ב'גשם כבד' ישתמש בתדרים נמוכים, שצורכים פחות אנרגיה ולכן פוגעים פחות".

אלון מיטב  (צילום: עופר חן)
צילום: עופר חן

אם מישהו שומע אתכם ומסכים איתכם, מה הוא צריך לעשות כדי להתכונן ליום פקודה?
אלון: "גינה. שיגדל גינה. איפה שהוא יכול. אם הוא גר בדירה, שיתאחד עם דיירי הבניין ושיעשו על הגג".
יאיר: "אני עזבתי את תל אביב ועברתי למושב כדי להתחבר לחמש המ"מים של ז'בוטינסקי – מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא".
רות: "שאנשים יסגרו את הטלוויזיה, יפסיקו לקרוא עיתונים".
אלון: "אני מאמין שבעוד שנייה תתחיל פה מלחמת אזרחים, המושכים בחוטים רוצים שזה יקרה. אנחנו נהיה פה עם אוכל, תקשורת ונשק קר לכוחות הביטחון. תתפלא, אבל כוחות הביטחון יהיו לצד האזרחים. בצד השני יהיו האליטות, משרתי התמנון".

אשכרה? מלחמת אזרחים?
שי: "למה הממשל האמריקאי מנסה כבר שנים לקחת את הנשק מהאזרחים? למה בישראל לקחו נשק מכיתות הכוננות? כי הקלף שהכי מפחיד זה הביטחון. ב-7 באוקטובר היו כאלה שקפאו וכאלו שנלחמו, וזה מה שאנחנו עושים. לא מוכנים לוותר, ועדיין לא מאמינים לממשל. יש פה אג'נדות".
אלון: "אני מחכה שכל המדינה תעמוד על שתי הרגליים ותעיף מפה את הבוגדים שיש להם דם על הידיים".

ומה אתה עושה בשביל זה?
"אני עושה גינה ומזומן דיגיטלי".
רות: "אני שומרת על מורל גבוה, למרות כאב הלב מהמלחמה. לא נותנת שיחליטו לי איך להרגיש".
אלון: "וכמובן – לא להצביע. אין מה להאמין לבובות בחליפות שיחליפו בובות בחליפות".

אז מי ינהל את האנשים?
דינה: "אנחנו, כל אחד את הקהילה שלו. אני באופן אישי לא בקטע של בונקרים ושימורים אלא בקטע של קהילות, אנשים שהם באותו ראש ועם אותם רצונות. הדבר הכי חשוב הוא לעשות תרגול מנטלי, להתכונן לתרחישים ולא להאמין שהאנשים בשלטון רוצים את הכי טוב בשבילך. אני כבר שנים חשה שמשהו גדול יכול לקרות, וחשוב לי לדעת שאגיע למקום הנכון, בזמן הנכון ועם האנשים הנכונים".

שי: "מאז 7 באוקטובר הרמנו קהילה ערה בכל הארץ. אנשים שמעדיפים לגור קצת כמו פעם, קרוב אחד לשני. רבים הצטרפו אלינו ויצטרפו עוד".
דינה: "עם ישראל נמצא כרגע באשפוז אחרי טיפול נמרץ. חכה שנגיע לשלב של השיקום. אני חושבת שאדם שמתחיל לקלוט, דבר ראשון צריך אמונה. אמונה בבורא, כל אחד והבורא שלו, אבל מי שאין לו כרגע אמונה – אני מרחמת עליו".

ומה עם מישהו כמוני, שמאמין שאין בורא והכל אקראי?
אלון: "זה לא משנה, כי הנרטיב הולך לשם לא משנה במה תאמין".

אם זה יקרה, לפחות אני יודע לאן ללכת.
"אתה מוזמן. יש מספיק אוכל גם בשבילך".