אנחנו מכורים לכל צליל של סמס, שומעים מוזיקה בדרך לעבודה ולא מהססים לצפור למי שמעז לבזבז לנו חצי שניה ברמזור: בכל רגע בחיים אנחנו חשופים לרעשי רקע. והנה מגיע יום שמשבית את כל בתי העסק, מנקה את הרעש מהרחובות הסואנים וגורם לנו להיות פחות נוירוטיים, להוריד הילוך ולהתמכר לשקט.

בין אם אתם שייכים לאלה שמבלים את יום כיפור בצום ובתפילות ובין אם תבחרו ללכת על מרתון סרטים ביתי, סביר להניח שלא תוכלו להתעלם מהשקט שמביא איתו היום הזה.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

לפני שנדבר על ההשפעות החיוביות שיש לשקט עלינו, בואו ננסה להבין מה בעצם כל כך נורא בקצת רעש: ראשית, כפי שפרסמנו כאן רק לאחרונה, ארגון הבריאות העולמי קובע כי "זיהום רעש" – כלומר חשיפה קבועה לרעש רם, כמו שקורה לתושבי רוב הערים – הוא הבעיה הבריאותית השנייה בחומרתה שמאיימת כיום על המין האנושי. והנזק מתחיל למעשה עוד לפני הלידה: במאמר שפורסם בשנת 2004 על ידי הפסיכולוג הסביבתי, ד”ר קרייג צימרינג, נמצא כי רמות רעש גבוהות יותר ביחידות לטיפול נמרץ בילודים גרמו ללחץ דם מוגבר, לעלייה בקצב הלב ולשינויי שינה של החולים.

"מעבר לעובדה שרעש עלול להוות מטרד, מחקרים מוכיחים שהוא גם עלול לפגוע בבריאות", מסביר נדב הריס, פסיכולוג קליני. "לעניין הזה יש השלכות גם על הגוף וגם על הנפש שלנו. רעשי רקע עלולים לגרום לנו להפריש חומרים שונים המשפיעים על ההתנהגות שלנו, גורמים לנו להיות פחות סבלניים, יותר אימפולסיביים ויותר דאגנים. מחקרים מצאו שכל אלה מעלים את הסיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות נוספות".

מרגיע את הגוף ומחדד מחשבה: כל הסיבות להיות בשקט

בתור קונטרה להשפעות השליליות שנגרמות מחשיפה לרעש, שקט יכול לגרום לאפקט ההפוך. מחקר שפורסם בשנת 2006 בכתב העת "HEAT" העלה כי שתי דקות של שקט גורמות לנו להיות רגועים יותר (על פי מדדי לחץ הדם ומחזור הדם במוח), בהשוואה לאפקט דומה שנוצר בעת ההאזנה למוזיקה.

יש לזה הסבר מדעי פשוט. במערכת העצבים שלנו פועלות שתי תת-מערכות - מערכת העצבים הסימפתטית, שאחראית על מצבי עוררות, ומערכת העצבים הפרא-סימפתטית שאחראית על רגיעה. כשהיום שלנו מורכב בעיקר מרשימת מטלות, לחץ בעבודה, רעשי רקע בטלוויזיה ומאלמנטים רועשים אחרים, נוצר מצב של חוסר איזון שבמהלכו המערכת האחראית על הרגיעה אינה פעילה מספיק. מצב כזה עלול להוביל להתקפי חרדה, לדכדוך ולתחושת ריקנות. השקט מאפשר למערכת הפרא-סימפתטית להיות דומיננטית יותר, וכך גורם להגברת חומרים בגוף כגון סרוטונין, שגורמים לנו להיות רגועים ושלווים יותר.

אילוסטרציה
רמות רעש גבוהות ביחידות לטיפול נמרץ גרמו ללחץ דם מוגבר בחולים | צילום: חדשות 2

וזה לא הכל: אפילו המוח שלנו מושפע לטובה מסביבה שקטה. מחקר שנעשה ב-2013 על עכברים, ושתוצאותיו פורסמו בכתב העת Brain, Structure and Function"", גילה ששקט יכול לחדש תאים במוח. החוקרים מצאו ששעתיים של דממה מדי יום מובילות להתפתחות תאים חדשים בהיפוקמפוס  (אזור במוח הקשור ללמידה, לזיכרון ולרגש). ממצאי המחקר הצביעו על כך ששקט אפילו עשוי להשפיע לטובה על חידוש תאי המוח בקרב חולי אלצהיימר והסובלים מדיכאון.

היבט בריאותי נוסף של שקט נובע מהעובדה שכשהמוח מנותק מגירויים חיצוניים, יש לנו אפשרות לנצל טוב יותר את היכולות האישיות שלנו. אנשים שמפנים לעצמם רגעי שקט במהלך היום מפחיתים מתח, משפרים את יכולת קבלת ההחלטות שלהם ואת היצירתיות שבהם, וגם את היכולות הבין-אישיות. מעבר ליכולת "למלא מצברים", שקט מאפשר לנו להגיע לתהליכים של התבוננות פנימית וביקורת עצמית וגורם לנו להעמיד דברים בפרופורציה.

עוד ב-mako בריאות
>> האם הכי משתלם לעבור השתלת שיער בטורקיה?
>> ג'ניפר אניסטון לא שוכחת לשתות את זה בכל בוקר
>> הדרך המושלמת לרדת במשקל - בלי להישאר רעבים

השקט בכיפור: "התבוננות פנימית עלולה לעורר גם תהליכים שליליים"

המפגש עם השקט מאפשר, כאמור, להגיע להתבוננות פנימית חשובה. עם זאת, נדב הריס טוען שמצב של שקט ממושך אינו תמיד משפיע עלינו לטובה: "גישות שונות שמשלבות בין פסיכולוגיה לבודהיזם טוענות שהמחסור בשקט גורם לנו להיות חולים, חרדים וחסרי אונים. רבים מאיתנו ינסו לתקן את מה שלא טוב בחייהם רק כשיגיעו לנקודה כזאת, כשהגוף למעשה מאותת להם לעצור לרגע, להפחית מתח ולייצר שקט שישפר את מצבם. המפגש עם השקט אמנם מביא עמו מוטיבים חיוביים, אבל חשוב להבין שלא תמיד כולם יגיבו בצורה חיובית לסיטואציה הזאת. במקרים מסוימים הצצה אל נבכי הנפש עלולה לגרום למתבונן להיות אמוציונלי, רגיש ופגיע יותר".

לדברי הריס, הגישה הנכונה ליום כיפור היא עניין של איזון: "היום הזה הוא הזדמנות לתהות, להרהר, לעשות חשבון נפש ולראות צדדים שקשה לפגוש בהם במהלך חיי היומיום. חשוב לא להגיע למצב של ביקורת עצמית גבוהה מדי או הלקאה עצמית, שלא תמיד פשוט להתמודד איתן. גם הצום עלול להגביר את האמוציונליות ואת תחושת הפגיעות, מאחר שמדובר בסיטואציה לא שגרתית, שמאתגרת את היכולות הנפשיים והפיזיים".

אישה עצובה
מצב של שקט ממושך אינו תמיד משפיע עלינו לטובה | צילום: Shutterstock

לא רק בכיפור: דרכים פרקטיות להגיע לשקט

גם אם שכנענו אתכם ששקט הוא מצרך חיוני, לא בטוח שתצליחו למצוא אותו כל כך בקלות. לאחר שיום כיפור יהיה מאחוריכם, סביר להניח שתחזרו לאותם עיסוקים ולאותו אורח חיים קדחתני. לפני שאתם מתחילים לדאוג, הריס מסביר שלא צריך לנסוע רחוק כדי למצוא קצת שלווה נפשית. הטכניקות הבאות יסייעו לכם למצוא כמה רגעים כאלה, גם באמצע יום עמוס. רוצים לנסות כבר עכשיו? הנה:

נשמו: נסו לשאוף אוויר תוך כדי ניפוח הבטן ושחררו את האוויר באיטיות, או לחלופין נשפו החוצה נשיפות ארוכות ומתונות. פעולות אלה יגרמו לכם להפחית באופן אוטומטי את רמת המתח בגוף.

כווצו שריר: את הפעולה הזאת תוכלו לעשות בכל מקום - בבית, בעבודה ואפילו במהלך הנסיעה. כל שריר שמתחשק לכם להפעיל יענה על הדרישה: כווצו אותו והרפו מיד. להיות יותר ספציפיים? קפצו לרגע אגרוף ושחררו.

עשו מדיטציה: לא צריך להגיע להודו כדי לעשות מדיטציה. מספיקות כמה דקות לפני שאתם הולכים לישון. שבו במנח נוח ופשוט תנו לאוויר לזרום חופשי בין השפתיים. התמקדו בנשימה ובתנודות שהן יוצרות בגוף, ונסו להימנע מכל מחשבה אחרת ומכל הסחת דעת. נכון שזה שקט ונחמד?