המגמה נראית ברורה למדי - הכיוון הוא לגליזציה, אך ייתכן שזה ייקח זמן. כיום, ברוב חלקי העולם מכירה של קנאביס עדיין נחשבת לעבירה על החוק, אבל מדינות רבות מרככות בהדרגה את החקיקה האוסרת על נשיאה וצריכה של כמויות קטנות. כך קרה בשני העשורים האחרונים, למשל, בקנדה, אוסטרליה, איטליה, אנגליה, בלגיה, בוליביה, ונצואלה, פרו, צ'כיה, מקסיקו, קרואטיה ועוד. במדינות אחרות, כמו גרמניה, החקיקה טרם שונתה אך בפועל אין אכיפה כך שכיום, ברוב העולם, אדם שמחזיק ג'וינט יכול לראות עצמו די פטור מהחשש שישלח לכלא.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

תהליך זה מתרחש בהתאם לתמיכה הציבורית ההולכת וגוברת ככל שהטיעונים של תומכי הלגיליזציה מכים שורשים, כמו למשל – למה אלכוהול כן וקנאביס לא? כמו כן, יותר ויותר אנשים נחשפים לאינטרסים הכלכליים של חברות הטבק, והגזענות כלפי המהגרים המקסיקנים, שעמדו מלכתחילה מאחורי השיקולים להוצאת הקנאביס אל מחוץ לחוק, במיוחד בארצות-הברית. חוק פדרלי מ-1937 נחשב לנקודת ציון משמעותית בהיסטוריה של הקנאביס, ובפרט כרקע להפיכתו לפלילי.

מדינות ליברליות תומכות יותר

סקר של גאלופ מ-2015 מדווח שכ-58 אחוז מהאמריקאים תומכים בלגליזציה של הסם בעוד שב-2011 תמכו בכך רק כ-50 אחוז. כחלק מהזניחה ההדרגתית של מדיניות "המלחמה בסמים" הרת האסון, במדינות הליברליות ביותר בארצות-הברית, כגון וושינגטון, אורגון וקולורדו, הותרה בחוק צריכת הסם למטרות של פעילות פנאי – על פי דגם המזכיר את הזה שקיים בהולנד. במדינות ליברליות קצת פחות, כמו מדינות ניו-אינגלנד וקליפורניה - הותרה בחוק צריכה של קנאביס רפואי. על פי כל התחזיות, נראה שמדינות לא מעטות יילכו בדרכן בשנים הקרובות, מה שמעלה את השאלה בנוגע להשפעותיו של הקנאביס הרפואי.

בנושא זה עדיין שוררות לא מעט מחלוקות. עדיין ישנם היבטים רבים שאינם ידועים ועדיין הציבור ניזון ממידע חלקי, מוטעה או סותר. למרות שבמחקרים לא מעטים הוכח כי הקנאביס יעיל בטיפול במגוון רחב של מחלות וכאבים, בישראל השימוש בסם למטרות רפואיות הותר למספר מצוצמם בלבד של מחלות. המחלות המאפשרות זאת הן סרטן, פרקינסון, כאבים כרוניים, מחלות דלקתיות, גלאוקומה (באישור מנהל בית חולים), טרשת נפוצה, מחלת קרוהן, איידס ובמקרים חריגים גם טורט, אפילפסיה והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

מריחואנה, מריחואנה רפואית (צילום: רויטרס)
"צריך לעשות הפרדה בין העניין החברתי של ליגליזציה לבין העניין הרפואי" | צילום: רויטרס

עוד ב-mako בריאות:
>> מדגדג לכם האף? איך מחזירים אפצ'י שברח?
>> חושבים שאתם רעבים? תניחו את העוגייה ותחשבו על זה שוב
>> סקס לא חייב להיות סקסי: ככה זה נראה בסריקת 4D

נכון לעכשיו, אם כך, הטיפול בקנאביס רפואי עבור מחלות נפשיות עדיין מצומצם בהיקפו. רק שיעור זניח מאוכלוסית המטופלים בקנאביס רפואי בישראל, המונה כ-23,000 בני-אדם, מקבלים את הטיפול עבור מחלות נפשיות. טיפול מסוג זה אינו מותר בחוק עבור המחלות הפסיכיאטריות הקשות הכרוכות באירועים פסיכוטיים, כגון סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית או הפרעות מתונות יותר כגון חרדה ודיכאון. על מנת להבין מדוע זה כך, ומהן ההשפעות הנפשיות של הקנאביס, שוחחנו עם ד"ר יהודה ברוך – פסיכיאטר בכיר, מנהל לשעבר של בית-החולים 'אברבנאל' מומחה בתחום הקנאביס הרפואי, ומי שהיה גורם בולט בקידום הענף בישראל.

מהן ההשפעות הנפשיות של הקנאביס הרפואי ומהם יתרונותיו בתחום זה?

"בתחום הנפשי עדיין לא ברורים יתרונותיו של קנביס כי התגובה היא אישית, ומכיוון שהוא פועל על המוח - הן כממריץ והן כמעכב, ביחסים שונים אצל אנשים שונים, שאנו טרם יודעים להבדיל ביניהם", אומר ד"ר ברוך. "בחלק מהמקרים הוא ייטיב ובחלק יחמיר את המצב מבחינה נפשית. ומכיוון שהמוטו ברפואה הוא Primum Non Nocere (דבר ראשון לא להזיק), הרי שכאשר יש סכנה אנו מעדיפים להימנע מזה".

האם טיפול בקנאביס רפואי מגדיל את הסכנה להתקפי חרדה או להוביל להתפרצות של אפיזודה פסיכוטית?

"קנאביס בהחלט יכול להחמיר מצב חרדתי אצל אנשים הסובלים מחרדה. זוהי תופעת הלוואי החמורה השכיחה ביותר בקרב נוטלי קנאביס", הוא מסביר. "כמו כן, יש הרבה מאמרים על קנאביס כגורם לפסיכוזה, ואף כטריגר להופעת סכיזופרניה בקרב אנשים בעלי נטייה מוקדמת, שלצערי, בשלב זה, אין אנו יודעים לזהותם מראש. זה קורה בעיקר בשימוש שנעשה בגיל צעיר ובקרב מבוגרים צעירים".

מדוע כיום מותר בישראל הטיפול באמצעות קנאביס רפואי אך ורק במחלה נפשית אחת, ה-PTSD

"קנאביס פוגע בזיכרון, ובעיקר בקשר בין האפקט לזיכרון. זיכרון לטווח ארוך קשור לרוב במשהו רגשי וכך אינך זוכר מה אכלת לארוחת בוקר היום לפני שנה, אך תזכור מה אכלת ביום חתונתך. לרוב זו תופעת לוואי לא רצויה, אך במקרה של פוסט-טראומה היא מעממת את הקשר הרגשי בין הטראומה לחוויה, ובכך מקלה על חיי הסובלים מכך. כאמור, לשאר האבחנות הפסיכיאטריות אין כל תימוכין לעזרה עקבית מקנאביס, ולרוב יש תרופות יעילות אחרות, בעוד שלפוסט-טראומה אין טיפול ייעודי, אלא רק נוגדי דיכאון וחרדה".

גבר מעשן באנג (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
"קנאביס אינו תרופת פלא, ואין לקחת אותו לצורכי מניעה" | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

כיצד מתמודדים עם מצב שבו מטופל סובל מתחלואה כפולה – נניח מחלת קרון או פרקינסון, שקנאביס עשוי מאוד להיטיב עם תסמיניה – לצד מחלה נפשית שמציבה אותו בקבוצת סיכון מבחינת הטיפול בקנאביס?

"הרפואה עוסקת רבות בשקלא ותריא, קרי לשקול סיכונים מול סיכויים. שהרי להרבה מהטיפולים יש תופעות לוואי, שחלקם אף קשות. מבחינתי הטיפול בקנאביס אינו שונה מכך".

מהם הפרמטרים שנבדקים כדי לרשום טיפול בקנאביס רפואי? והאם הם שונים ממתן תרופות פסיכיאטריות אחרות?

"לא, הם לא שונים. אך יש לזכור כי כיום התפיסה בעולם הרפואה, בהעדר מחקרים ברורים לתועלת, היא שהשימוש בקנאביס הוא בבחינת תרופת קו אחרון ולא קו ראשון. למעשה, המחקרים המוצקים היחידים הם לגבי טיפול בכאב כרוני בלבד".

מהו, בעיניך, המיתוס בנוגע לטיפול בקנאביס רפואי, שהכי חשוב להפריך?

 "ראשית, יש להפריד בין שימוש חברתי לשימוש רפואי. גם אם יש לקנאביס סגולות רפואיות כאלו ואחרות, אין זה אומר שמומלץ להתמש בו באופן חברתי. זה בדיוק כמו שתרופות אונקולוגיות הן יעילות, אך אין המלצה לשימוש חברתי בהן. יש להפריד את השיח לגבי לגליזציה של קנאביס – שהיא סוגייה חברתית-דמוקרטית – לבין הסוגיה של שימוש רפואי בקנאביס. כמו כן, קנאביס אינו תרופת פלא, ואין לקחת אותו לצורכי מניעה". 


>> מה עדיף להיות רזה ופדלאה או שמן ובכושר?