אלי לוי (צילום: רן לוי)
הטריקינג נתן לי המון בחיים | צילום: רן לוי
לכולנו יש את הזיכרון הזה - אנחנו עפים באוויר, עושים סלטה, נוחתים על הארץ ומחייכים. טוב, לא כולנו. אבל תמיד היו בנות שלמדו התעמלות קרקע ועשו את זה בקלות בלתי נסבלת. תחום ספורט חדש שהגיע לארץ לא מזמן מוכיח שסלטות הן לא ילדות או אולימפיאדה, יש אנשים שאפילו עושים אותן כל החיים רק בשביל הכיף. קוראים לזה טריקינג - ספורט ראווה שיצא מהתעמלות קרקע ואומנויות לחימה. "הספורט הזה התחיל דרך XMA, והוא משלב מספר מהלכים שמחברים ביניהם באומנויות לחימה", מסביר אלי לוי, מתאמן ומאמן בתחום. "מה שקרה עם התחום הזה הוא שדווקא החלק האקרובטי בו תפס יותר תאוצה. זה עבר ממעין אומנות לחימה לא לצורך מגע, לספורט לצורך ראווה, פריסטייל של אקרובטיקה ואומנות לחימה".

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

לוי בכלל התחיל להתאמן בגיל 6 בהתעמלות קרקע, בגיל 17 אף עשה קורס מדריכים בוינגייט. "הייתי ילד מאוד היפראקטיבי וזה עזר לי לתעל את האנרגיות שלי, זה היה העולם שלי אז", הוא מספר. "התחלתי בהתעמלות קרקע מתוך מקום של חוסר ביטחון, הייתי ילד שקט ומופנם, ואז פתאום ידעתי לעשות משהו שאף אחד אחר לא יודע, כמו סלטות ובעיטות וכל מיני דברים מגניבים. התחריתי בארצות רחוקות ונידחות, הופעתי מול אלפי אנשים, דברים שבשום דרך אחרת לא הייתי משיג אותם וזה נותן לגוף ולנפש משהו שלא הייתי מקבל בשום דרך אחרת. זה גם מה שגרם לי לרצות להשקיע בזה ולהמשיך להתפתח".

תחום הטריקינג, שהוא למעשה שילוב של התעמלות קרקע ואקרובטיקה, הגיע לארץ ממש במקרה. "באחד מסופי השבוע שלי, כשהייתי בצבא, חזרתי להתאמן באולם שבו התאמנתי מגיל 6 ביהוד, קפצתי וקפצתי והיו שם כמה ילדים בכיתה י' שנורא התלהבו ממני ולא הבנתי למה. מסתבר שהם התחילו לראות את ספורט הטריקינג ביוטיוב, וצפו בכל מיני תחרויות בינלאומיות  – והם למעשה אלה שהביאו אותו לארץ", מספר לוי.

אין פה חדר כושר

טריקיניג לא דומה לשום דבר אחר, אז כצפוי, לוי הצטרף אל הילדים ובמהירה הקים איתם את Team RK, הקהילה הישראלית לטריקינג בארץ. "אנחנו הגוף היחיד בארץ אז אנחנו מארגנים את אליפות הארץ ומביאים אמנים מחו"ל, מביאים את אלופי אירופה להופעות כאן", הוא מספר. "לפני שנתיים וחצי פתחתי את אולם הספורט שלי "מבוזה"- אני בכוונה לא קורא לזה חדר כושר כי אין שם מכשירים. יש שם אביזרים אולימפיים כמו מזרונים, משטח אולימפי מיוחד לקפיצות, טרמפולינה ובורות נחיתה ייחודיים שאין אותם בארץ, בשביל נחיתות מסוכנות. זה חשוב מבחינה בטיחותית".

אלי קופץ (צילום: Guy Deutsch)
שילוב בין אומנות לחימה לאקרובטיקה | צילום: Guy Deutsch

אין דרך לאמוד באופן מדוייק כמה מתאמנים יש בתחום הזה בארץ, אך המספרים נודדים בין 300-400 מתאמנים. "הכל התחיל מכך שהתחלנו לפתח את הספורט בארץ. היינו נפגשים על הדשא ועושים סלטות וגם ארגנו כנסים בוינגייט", אומר לוי. "ככל שעבר הזמן, אני ודור, השותף שלי לאולם האלטרנטיבי שפתחתי ברחובות, התחלנו גם לאמן טריקינג בארץ, אימנו את אלופי הארץ, ומתאמנים שהגיעו לתחרויות בחו"ל".

"הבסיס לטריקינג הוא התעמלות קרקע, בזמנו היינו רואים תרגיל באינטרנט והיינו מנסים לחקות אותו, ככה התפתחנו. עכשיו כשאני מדריך מישהו אני חוסך ממנו את כל הכישלונות ההתחלתיים משום שאני כבר יודע מה קורה בכל שלב של התרגיל", מספר לוי. "כל רקע מוסיף ונותן יתרון, ואין ספק שמדובר בספורט מאוד קשה, אבל חשוב לי להדגיש שלא חייבים רקע כדי להצליח. המטרה בספורט הזה היא להגיע לביצוע כמה שיותר נקי של תרגילים, עם כמה שיותר סטייל- כל אחד וסגנונו האישי. השאיפה היא לעשות תרגילים מורכבים מבחינת קושי- יותר קפיצות, יותר סיבובים, יותר סלטות".

אלי לוי (צילום: רן לוי)
טריקינג ונהנים | צילום: רן לוי

ומה עם הפחד? "אני חושב שיש שני סוגי אנשים בעולם, כאלה שמפחדים מסלטה קדימה וכאלה שמפחדים מסלטה אחורה. אנחנו עוזרים עם מזרונים עם מדריך, עם מישהו ששומר עליך כשאתה עושה סלטות, וזה עוזר. אנשים מתגברים על פחד גבהים", הוא אומר.

"יש הרבה אהבה בספורט הזה"

"אני כרגע בתקופת פציעה, אבל עד כה התאמנתי 4-5 פעמים בשבוע, שעה וחצי-שעתיים לכל אימון, תלוי ביום. חוץ מזה עובדים על כוח מתפרץ, שזה הכושר היותר רציני", הוא מסביר. "ההבדל בין התעמלות קרקע לטריקינג הוא שאפשר לקפוץ ולנחות על רגל אחת- מה שמגביר את האפשרויות של הפריסטייל. חוץ מזה גם עובדים על בעיטות לגובה, זה חלק מהספורט עצמו. וכמובן שאם יש תחרות, מגבירים את האימונים".

אפרופו פציעה, הספורט הזה מסוכן לא?

"כל ספורט הוא מסוכן ואנחנו מלמדים איך לעשות אותו כמה שיותר נכון", אומר לוי. "למי שמתעסק בספורט, קשה מאוד להפסיק להתאמן, גם אחרי פציעה. זה נראה לך שמשהו לא בסדר אם אתה לא מתאמן, אבל זה חלק מהאהבה לספורט. אני לא רואה את עצמי יושב במשרד, או עושה משהו שהוא לא טריקינג. פעם שברתי את מפרק היד והייתה לי תחרות, אז פשוט הורדתי את הגבס והתחריתי, זה קשה להיות פצוע ולא להתאמן".

אלי לוי (צילום: Mary Kwizness)
זה מאוד מיוחד, אנשים לא פשוט עושים סלטה באמצע הרחוב | צילום: Mary Kwizness

עוד ב-mako בריאות:
>> מי מפחד מקרוספיט? בטח לא אתם
>> הגיל והתרגיל: איזה ספורט הכי מתאים לגילכם?
>> אוכל על: הסופר פודס החדשים שאתם חייבים להכיר

ואכן האהבה לספורט היא משהו שמאוד בולט כשמסתכלים על אימונים או תחרויות. "האהבה שכולם קופצים אחד על השני בסוף כל תרגיל, זו הסיבה שהתחלנו את הספורט הזה", אומר לוי. "זה לא ספורט בשבילך זה בשביל כולם, אם מישהו ניצח, כולם שמחים בשבילו. יש המון אהבה בתחום הזה והמון פרגון, הכל מאוד חברותי ואוהב ולא תחרותי ומנוכר, ולכן כולם ממש חברותיים ושמחים אחד בשביל השני- וזה קיים ככה גם בחו"ל".

התחום הזה עוד קטן בארץ, ואין אליו מספיק מודעות, אך הוא מפתח הרבה אלמנטים שאין בתחומי ספורט אחרים. "זה חורה לי שהורה שולח ילד לכדורגל כדורסל ולא לאקרובטיקה, זה מפתח הרבה יותר מאשר קואורדינציה מול כדור, אקרובטיקה מפתחת כוח, גמישות, סיבולת לב ריאה, ביטחון עצמי- בעיקר בכל העניין של ההיפוכים, הסלטות והברגים.  זה ספורט לא פשוט ולא שגרתי והוא ממש קשה, אבל הוא יותר מועיל מהרבה מאוד בחינות. את לא רואה מישהו עושה סלטה לאחור באמצע הרחוב סתם ככה. אנחנו נקראים מרכז הספורט האלטרנטיבי, כי לא רואים את זה ביומיום- אנחנו נותנים הרבה מעבר לדברים השגרתיים והבנאליים".

מי הקהל שלכם?

"אנחנו מאמנים ילדים מגיל 6 עד גיל 30 פלוס. אני מאמן אנשים מהיי טק ועורכי דין, אנשים שבאים אלי כי החלום שלהם הוא לעשות סלטות", אומר לוי. "מי שמתאמנים באופן מקצועי הם אנשים בין הגילאים 15-23 לרוב. מה שכן, משום שאין הכרה מדינתית, כי זה לא ספורט אולימפי, אי אפשר להתפרנס מזה. גם אין מספיק מי שמתעסק בספורט הזה, אין מספיק גופים שיעשו תחרויות, וזה חבל".

אז מה עושים בשביל להתפרנס?

"בזמני הפנוי אני גם פעלולן - הייתי הכפיל של יובל סמו, אלי פיניש והייתי הכפיל של מירי מסיקה", הוא אומר. "היא הייתה צריכה להידרס מתישהו, אז דרסו אותי במקום. שמו לי עקבים ופאה והכל. אני יכול לעשות את כל הדברים המגניבים האלה בגלל הטריקינג, שאפשר לי פיזית לעשות הכל. חוץ מזה אני גם מופיע במופעי היאבקות בידורית, צריך לדעת איך ליפול איך לקבל מכות- טריקינג באמת עוזר להכל".

אלי מתאבק (צילום: Yaniv Waldman)
אני משתתף בליגה של האבקות בידורית | צילום: Yaniv Waldman

גם אתם יכולים

"כל דבר שרציתם לעשות – סלטה, בורג כל משהו מגניב כזה - זה אפשרי בכל גיל ובכל מצב, ואני יכול להביא אתכם למצב שאתם מצליחים לעשות את זה בלי בעיות", אומר לוי. "זה לא נכון לחשוב שמשהו הוא לא אפשרי, פשוט צריך להשקיע בזה ולהתאמן, בשביל זה אנחנו קיימים בתור מדריכים ומורים עם שנים של ניסיון מאחורינו. זה אולי נשמע אופטימי, אבל זה ודאי לגמרי, אני מאמן אנשים בלי שום רקע שהגיעו מאפס ורצו לעשות סלטה כי הם ראו את זה בפאוור ריינג'רס, וכולם יכולים. אני לא סתם אומר, אני יודע".

מה בעתיד?

"יש לנו תמיד תחרויות ואירועים בחו"ל, אליפות אירופה הייתה באוקטובר, ויש כל חודש-חודשיים אירוע בארה"ב, גרמניה אמסטרדם – בכל העולם. יש קהילה ענקית ברחבי העולם- אבל אנחנו הקבוצה הכי גדולה ביחס לעולם- מבחינה פרופורציונלית הקבוצה שלנו יותר גדולה מזו של גרמניה", הוא מוסיף, "בנוסף, יש לנו גם אירוע דגל של 3 ימים שנקרא "הולילנד. השנה זה יהיה בין התאריכים 13-15.4 והוא כולל לינה, סדנאות אומן ואימונים".

>> בטור הקודם: הכירו את המאמן של המפורסמים: דודי בראון