אונס, מראות קשים, אירוע טרור, תאונות דרכים, פציעות במלחמות ועדויות משדה הקרב - אלה הם רק חלק מהסיבות הגורמות לאנשים ללקות בפוסט-טראומה ולמעשה משבשים את חייהם למשך שנים רבות, כאשר הזיכרונות והאירועים שחוו מציפים אותם וגורמים להם לנדודי שינה, חרדות והתמכרות לאלכוהול ולסמים. מחקר חדש מגלה מהו הטיפול הנכון בתופעה, או לכל הפחות - מה אסור לעשות.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
פוסט טראומה נחשבת להפרעה פסיכיאטרית חשוכת מרפא, כאשר לאורך השנים מומחים וחוקרים בתחום מפתחים שיטות התמודדות שונות, החל בפסיכותרפיה, טיפול קוגניטיבי-התפתחותי, דרך תרופות נוגדות דיכאון ועד שיטות כגון מדיטציה ועוד. חייהם של כ-20 אחוז מכלל האנשים העוברים טראומה קשה משתבשים לחלוטין, כשהזיכרון הטראומתי מלווה אותם שנים רבות לאחר האירוע.
מחקר חדש באוניברסיטת 'בן גוריון' שבנגב, הנערך ע"י פרופ' חגית כהן, ראש היחידה לחקר החרדה והלחץ בפקולטה למדי הבריאות, גילה כי שתיית אלכוהול, שימוש בקנביס ואף שינה לאחר אירוע טראומטי עלולים לשבש תגובות פיזיולוגית תקינות ולגרום למחלות קשות. "זה גורם נזק פיזיולוגי ונפשי לגוף, כמו קוצר נשימה, אדרנלין גבוה מאוד, עלייה בקצב דפיקות הלב ומאוחר יותר יכול להוביל לדיכאון", ציינה ד"ר כהן, "לכן, הנטייה להשתמש בסמים או באלכוהול, או ללכת לישון מיד לאחר אירוע טראומטי היא מוטעית ומסוכנת, ואף יוצרת למעשה פעולה הפוכה שמשבשת את המערכות בגוף וגורמת נזק עתידי".
"הטיפול התרופתי הקיים אינו יעיל נגד התסמינים העיקרים של התופעה, אם כי הוא מפחית תסמינים נלווים של דיכאון וחרדה", מוסיפה פרופ' כהן, "הואיל ואצל רוב רובם של האנשים העוברים אירוע טראומטי מתרחשת החלמה ספונטנית, יש מי שטוענים כי התסמונת הפוסט-טראומטית היא תוצאה של כישלון תהליך ההחלמה לאחר הטראומה. לכן, חלון ההזדמנויות לאחר האירוע הטראומטי עשוי לשנות את מסלול התפתחות התסמונת ולצמצם את היקפה. ברפואה מוכרים מצבים שבהם התערבות מיידית לא רק משפרת את מצב החולה אלא גם מונעת נזק משמעותי ארוך טווח ואף מצילה חיים".
עוד ב-mako בריאות:
>> האם חזייה תורמת לבריאות השד? ומה גורם לנפילת השדיים?
>> אלוף הקרוספיט: האיש שפתח את הסטודיו הראשון, לפני שזה נהיה אימפריה
>> 24 שעות של תופת: זה הכאב הכי כואב בעולם
פרופ' כהן מדגישה כי הכי חשוב זה לא ללכת לישון אחרי אירוע טראומטי. "לשינה יש תפקיד חשוב בתהליכי למידה וזיכרון. שינה או אפילו נמנום קצר לאחר למידה מגבשת ומקבעת את הזיכרון ומשפרת אותו. מניעת שינה אחרי טראומה מפריעה לגיבוש הזיכרון הטראומטי ומשבשת את המרכיב הרגשי המאיים של הזיכרון הטראומטי ודבר זה עשוי למנוע תגובות טראומטיות".
למצוא את התרופה המתאימה
המחקר של פרופ' כהן שנערך על חולדות, התבסס על מודל שבחן את התגובות תנהגותיות-מולקולריות-פיזיולוגיות של כל חולדה וחולדה לאחר אירוע טראומטי ואינו אומד תגובות קבוצתיות - כפי שנהוג במודלים אחרים. "רק מיעוט מנוסעי אוטובוס שהתפוצץ יפתח הפרעה פוסט טראומטית", הסבירה פרופ' כהן. "כך, גם במודל החולדות לא על העוברות את אותו האירוע ייפתחו תסמינים חרדתיים. ואם הן מפתחות תסמינים כאלה הם לא במידה שווה. אנחנו מתמקדים בחולדות שעברו אירוע טראומטי ויצרו תגובות פיזיולוגיות קיצוניות המדמות סימפטומים שיש בבני אדם".
בנוסף, שעת האירוע הטראומטי משפיעה על התגובות ההתנהגותיות, ועל שכיחות התפתחות תסמונת דמוית טראומה. חולדות שעברו אירוע טראומתי בשעות הבוקר המוקדמות הגיבו באופן הסתגלותי והראו פחות תסמינים - בהשוואה לחולדות שנחשפו לאירוע טראומטי בשעות הערב (בשלבי השינה הראשוניים).
המחקר אמור לסייע במציאת התרופה המתאימה שתסייע לאלה שלקו בפוסט-טראומה. "הבנת גורמי הסיכון להתפתחות התסמונת הפוסט-טראומטיות תוכל לעזור לנו לבחור את התרופה המתאימה ביותר לכל חולה וחולה ולתת טיפול אישי מונע, וכך תושג יעילות רפואית מרבית ויקטן ההיקף של התחלואה ממושכת", ציינה פרופ' כהן בראיון שהעניקה בנושא לביטאון 'אבג' אשר חשף את ממצאי המחקר.