בכירים במערכת הבריאות, בהם רופאים, חוקרים ומדענים, חברו והקימו את מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה, במטרה לומר לא לסגר נוסף רגע, לפני שמדינת ישראל מהדקת פעם נוספת את הסגר בו היא נמצאת חודשים רבים, לטענתם ללא צורך, ללא תועלת ותוך גרימת נזקים רבים למיליוני ישראלים. לדבריהם, דאגתם לדור העתיד מחייבת להתייצב מול הציבור ומול מקבלי ההחלטות ולעשות הכל על מנת למנוע את הסגר הנוסף, שמשמעותו הרסנית לבריאותם ולחייהם של מיליוני ישראלים ולהציב אלטרנטיבה לאופן ההתמודדות עם המגיפה. היום במסיבת עיתונאים שערכו, אמרו את הדברים הבאים.

 >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

"להצביע בעד סגר זה למעשה להצביע נגד הזקנים בישראל"

תא"ל (במיל') פרופ' ערן דולב, לשעבר קרפ"ר ויו"ר ועדת האתיקה בהסתדרות הרפואית, אמר כי "אין אנו שייכים ל'מכחישי הקורונה' למיניהם ואנו תומכים בחיסון האוכלוסייה כנגד הנגיף, כמובן ללא כפייה. אנו, חברי מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה לא התכנסנו היום כדי לקרוא תיגר על משרד הבריאות אך אנו סבורים שגם אם אוזניהם של קובעי המדיניות תהיינה אטומות לפנייתנו, חובתנו לכל פחות להעביר לידיעת הציבור, שאין לו את הכלים לבדוק את תהליך קבלת ההחלטות הנוגעות אליו, את העובדות האמיתיות בנושא הסגר, למען יוכל לשפוט בעצמו. סגר הוא מכשיר רב עוצמה, נשק יום הדין אשר יש להשתמש בו כאשר כלו כל הקיצים או במצבים קרובים לכך. שבע מאות שנה לאחר מגפת הדבר הקטלנית שכונתה בשם 'המוות השחור', כיום הידע הרפואי מאפשר לנו להתמודד באורח מוצלח עם מגפה שהיא הרבה פחות מסוכנת, בשיטות מתקדמות שהחיסון הוא אחד מהן. תחושתי היא שמי שמחליט על סגר לכלל אוכלוסיית המדינה מתעלם ממספר דרכים קיצוניות הרבה פחות ויעילות יותר להתמודדות עם המגיפה.

 

"באתי לצעוק באוזניכם את הצעקה של האילמים הזקנים. ראיתי את הזוועה מתרחשת מול עיניי, הזקנים לא רוצים ללכת לחדר מיון, הם פוחדים ללכת לקופות החולים. בעשור הקרוב נשלם בהמון חולי ותמותה בעקבות הזנחות. אני מציע לא לסגור את הזקנים"

פרופ' יעקב גינדין

 

פרופ' יעקב גינדין, לשעבר ראש המחלקה לשירותים מוסדיים באגף הגריאטריה במשרד הבריאות, יו"ר הוועדה לכבוד וזכויות המטופל, חבר המועצה הלאומית לגריאטריה אמר: "באתי לצעוק באוזניכם את הצעקה של האילמים הזקנים, שסיכויים למות מהקורונה הוא פי 6 מצעירים. ראיתי את הזוועה מתרחשת מול עיניי, הזקנים לא רוצים ללכת לחדר מיון, הם פוחדים ללכת לקופות החולים. יש מיליון קשישים בישראל, כ- 100 אלף מהם הם דמנטיים שלא מבינים שיש קורונה ולא מבינים למה הילדים והנכדים נעלמו, חלקם נמצאים בהשגחה של עובדים זרים, אין להם משפחה. חלק מהם, ואני רואה את זה, פיתחו את האנורקסיה הגריאטרית של הקורונה, הם מתאבדים בהפסקת אכילה, הם לא מגיבים לטיפול נוגדי דיכאון שאני נותן להם. המתאבדים באי אכילה, חלק מהם מסרבים לראות את הילדים כי הם לא באים. המצב מאוד קשה מבחינה זו. יש כאלה שמתים בלקיחת תרופות ובדרכים אחרות. בעשור הקרוב נשלם בהמון חולי ותמותה בעקבות הזנחות. אני מציע לא לסגור את הזקנים, לא לסגור את הילדים מלהגיע אליהם, ולבצר את האנשים בטיפול ובמה שהקהילה והמדינה נותנת להם. להצביע בעד סגר זה למעשה להצביע נגד הזקנים בישראל".

פרופ' צבי בנטואיץ', מומחה לרפואה פנימית, אימונולוגיה ומחלות זיהומיות, חלוץ רפואת האיידס בישראל אמר כי: " זה מוזר שהיום אני יוכל לומר שלפני 40 שנה הייתי הרופא הראשון שהתעסק עם איידס בישראל. ישנם אלמנטים מסוימים של מגיפת האיידס, אשר היא מאוד שונה כמובן, שמאוד מזכירים את המתרחש כיום וכאילו הלקח מכך לא נלמד כראוי. הכוונה שלי בעיקר היא לשלבים הראשונים של מגיפת האיידס שהתאפיינה בהפחדה, בלבול ותחזיות אפוקליפטיות כאשר שני דברים לגביהם: ההפחדה לא מועילה, והתחזיות האפוקליפטיות לא התממשו. מה שמאפיין את המצב היום במדינה זה ציבור מבולבל, הסברה מטעה, הרבה הפחדה וכמובן, תחזיות אפוקליפטיות. החיסון שנכנס להפתעתנו הנעימה, יעילותו ברורה. אם בתוך 4 שבועות, אם עושים את זה בצורה ממוקדת, כל אוכלוסיית הסיכון תהיה מחוסנת ומי שאומר שהחיסון יגן רק אחרי כמה חודשים, טועה ומטעה. החיסון גם במקרה הלא טוב, יקנה הגנה מסוימת ואולי גדולי לאותה אוכלוסיית סיכון ואם אכן הדבר הזה יוצא, ברור לגמרי שכל סיפור התמותה ישתנה. לכן, יש לשנות את מערך ההסברה בצורה שתעורר אמון ותביא להשתתפות של האוכלוסייה".

בית חולים עמוס, אילוסטרציה (צילום:  Medicine-R, shutterstock)
יש להביא בחשבון גם את נזקי הסגר לבריאות הפיזית והנפשית | צילום: Medicine-R, shutterstock
 

ד"ר יואב יחזקאלי אמר כי "סגר כללי מעולם לא היה כלול בארסנל הצעדים, אלא צעדים מידתיים וסגרים דיפרנציאליים. כמו כן, חשוב להבין שהסגרים שמוחלים היום במדינות באירופה הם קלים בהרבה מהסגר הדרקוני שננקט בישראל. כרופא משפחה, לפני כחודש ראיתי מטופלת בת 32 שסבלה חודשים רבים מכאבי בטן ונמנעה מלפנות לבירור רפואי בשל החשש להידבק. בבירור הדחוף שנעשה לה כאשר לקתה בחסימת מעיים, נמצא שהיא סובלת מגידול במעי הגס עם גרורות. חברי רופאי המשפחה ואני רואים את נזקי הסגר לבריאות פיזית והנפשית כל יום וצריך גם לקחת אותם בחשבון ולהציג אותם לציבור". 

מה שמאפיין את המצב היום במדינה זה ציבור מבולבל, הסברה מטעה, הרבה הפחדה וכמובן, תחזיות אפוקליפטיות

פרופ' צבי בנטואיץ'

באשר לסוגיית המוטציה של הנגיף אשר עלתה לאחרונה לכותרות אמר פרופ' איתן פרידמן, פרופסור לרפואה בחוג לגנטיקה וביוכימיה, מומחה ברפואה פנימית וגנטיקה רפואית, PhD ממכון קרולינסיקה בשבדיה ואשר משמש כיו"ר ועדת הלסינקי העליונה של משרד הבריאות כי "אנחנו חושבים כמדענים ורופאים שצריך להתחסן בצורה גורפת אבל מי שחושש יכול שלא. לאחרונה התגלתה מוטציה אחת מתוך 4,000 שינויים גנטיים. רוב השינויים הגנטיים הם חלק מהתהליך האבולוציוני התקין ואין להם שום משמעות קלינית. בבדיקות מעבדה מסתבר, במודל של עכברים, שייתכן ויש יכולת לסוג של המוטציות החדשות להתחבר יותר טוב לקולטן שנמצא בתאי מערכת הנשימה שלנו. אין שום קשר מוכח ואין גם שום עדות לכך שהמחלה הנגרמת היא יותר חמורה או שהווירוס מתפזר יותר. כיום, בעקבות הטכנולוגיה המפותחת ניתן לייצר בלחיצת כפתור גרסה חדשה שתגן גם מהמוטציות האלה ולכן ההפחדה והחשש אינו מבוסס מדעית".

עוד ב-mako בריאות:
>> המשקה שמפחית סטרס ומונע ריח רע מהפה
>> מצאנו טריק מושלם לאכול פחות פחמימות
>> התגלתה מוטציה חדשה ומסוכנת יותר עבור צעירים

פרופ' עמוס אדלר, פרופ' לרפואה בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, מומחה ברפואת ילדים ומיקרוביולוגיה קלינית אמר כי "ניתוק הילדים מהמסגרות החינוכיות והחברתיות עשויים לגרום לנזקים ארוכי טווח. הנזקים כתוצאה מפגיעה בהשכלה אלו נזקים שקשה לדעת כמה זמן ייקח לשקם אותם. למעשה, השכבות שהכי נפגעות אלו כמובן השכבות החלשות הנפגעות בעיקר תעסוקתית וגם למעשה, בהשכלה של הילדים שלהם".

פרופ' רבקה כרמי, מומחית ברפואת ילדים, נאונטולוגיה וגנטיקה רפואית, אמרה כי "כמי שהולידה דורות של רופאים, ובקשר בעיקר עם רופאים צעירים, אני יכולה להגיד שיש בקרבם ביקורת קשה ביותר. האנשים האלה שמים בצד הכל, את המשפחה ואת החיים ונותנים את הטיפול הכי מסור שאפשר".