צעיר בן 27 שלטענתו לא היה צריך להיוולד ונולד בסופו של דבר עם משיתוק ופיגור שכלי עקב מחדלי הצוות הרפואי בבית החולים יפוצה בכעשרה מיליון שקל. מדובר על אחד הפיצויים הגבוהים ביותר שנקבעו בשנים האחרונות בתחום הרשלנות הרפואית.

בכתב התביעה שהגיש א' לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נגד שירותי בריאות כללית ומדינת ישראל האחראית על בית החולים בנהריה נטען כי אמו הייתה בת 43 כאשר הרתה. לדבריו, אמו ילדה חמישה ילדים, שניים מהם מתו בנסיבות טרגיות: אחד מת במוות בעריסה והשני מת בטביעה כשהיה בן שש בנחל באחד מאתרי הטבע בצפון הארץ.

 >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

לטענתו, במהלך ההיריון של אמו הרופאים התעלמו לחלוטין מהסיכון הגבוה לתסמונת גנטית שממנה סבלה ומהמומים שהתגלו כשהיה עובר. כאשר הומלץ להוריו על הפסקת ההיריון הרופאים לא עשו דבר לקדם זאת או למנוע סיכוי ללידה מוקדמת.

א', המטופל על ידי אחותו לאחר שהוריו נפטרו, טען כי הצוות הרפואי בבית החולים התרשל כאשר לא מנע את לידתו. כך למשל כאשר אמו הגיעה לבית החולים בשבוע ה-29 (בחודש השביעי) כדי לבצע הפסקת היריון, היא סבלה מדימום, נשלחה לביתה ולמחרת ילדה אותו.

בכתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד טלי טרייבנד נטען כי כתוצאה מהמחדלים הוא נולד עם שיתוק מוחין, פיגור שכלי וסובל גם מסכיזופרניה.

עוד ב-mako בריאות:

>> זה הגורם הכי משמעותי להתפשטות המגפה
>
סובלים מנשירת שיער לאחרונה? אתם לא לבד
>
תוסיפו את זה לחביתה - ותתחילו לרדת במשקל

הנתבעות הגישו כתבי הגנה שבהם הכחישו את טענותיו. בקופת חולים כללית טענו כי לא התרשלו כלל שכן הוא לא הוכיח שהמומים שמהם סובל קשורים לתסמונת גנטית שהיה אפשר לאבחן.

בית החולים טען באמצעות המדינה כי שלא היה ניתן למנוע את לידתו המוקדמת, שכן היתה בלתי צפויה.

השופטת עירית כהן שדנה בתביעה ובחנה את טענות הצדדים קבעה בפסק הדין כי הנתבעות התרשלו ופסקה ל-א' פיצוי של כעשרה מיליון שקל.

השופטת קיבלה את חוות הדעת של המומחה מטעם התובע שלפיה הרופא בקופת החולים שבדק את אמו של א' היה חייב לבצע בירור גנטי מעמיק לאחר שהתברר שקיים עיכוב התפתחותי חמור בעובר (היקף הראש היה זעיר בגלל תסמונת גנטית).

בנוגע לבית החולים ציינה השופטת כי האם הייתה במעקב, ובסקירה שעברה התגלו מומים בלבו של א' בעת שהיה עובר, האם הגיעה כדי לבצע הפסקת הריון לאחר שסבלה מדימום אבל משום מה נשלחה לביתה והתבקשה להגיע שלושה ימים לאחר מכן, אך למחרת כבר ילדה את התובע. לאור מצב אמו של א', ציינה השופטת, היה צורך לאשפז אותה ולהפסיק את ההיריון.