ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עבר הלילה (בין שבת לראשון), הליך להשתלת קוצב לב בשיבא תל השומר, לאחר שביום שבת שעבר אושפז להשגחה רפואית בבית החולים, שם הותקן מכשיר שיעקוב אחר פעילות ליבו. בניגוד לפרסום בשבת שעברה ובמהלך השבוע כי נתניהו עבר התייבשות בלבד, מודים הבוקר רופאי שיבא כי אכן הייתה בעיה בתוצאות בדיקת האק"ג של ראש הממשלה שמעידות על בעיות קצב והולכה בלב.
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר כי "במהלך הלילה התריע מכשיר הניטור של ראש הממשלה נתניהו על הפרעת קצב בליבו. בהמלצת רופאיו, הוחלט להשתיל בליבו קוצב לב. ההליך התבצע תחת טשטוש ועבר בהצלחה, ללא סיבוכים. מצבו הרפואי של ראש הממשלה טוב, והוא יישאר להשגחה במחלקה הקרדיולוגית בשיבא".
"התעלפויות הן לרוב נקודה אדומה"
פרופ' סולימן מחמוד, מנהל יחידת הפרעות קצב ברמב"ם, מסביר כי בד"כ נהוג להמליץ על מכשיר ניטור תת-עורי במקרה שיש חשד לבעיה בהולכת החשמל ללב. "אם אכן מנוטרת הפרעה בקצב הלב, המכשיר מתריע על כך ובהתאם, הרופא מקבל החלטה לגבי הצורך בקוצב. בד"כ כשהממצאים מספיק חמורים, מתקבלת החלטה על השתלת קוצב".
לדבריו, תפקידו של הקוצב הוא לנטר ירידה בדופק, ולמנוע הפסקות שלו, שעלולות להוביל להתעלפויות ועקב כך – לנפילות שלעיתים מסכנות חיים. "לפעמים בעיה בהולכה בלב נמשכת שנים, והמטופל סובל מבעיות קלות כמו סחרחורת. אבל התעלפויות הן לרוב נקודה אדומה שמצריכה התייחסות. במצב כזה, הלב מפסיק לעבוד, לא זורם דם למוח ומאבדים הכרה. אגב, בד"כ כשמדובר רק בהתייבשות, לרוב ההנחיה תהיה מנוחה ומתן נוזלים בלבד".
האם השתלת קוצב לב כרוכה בסיבוכים?
"באופן כללי, אין פעולה פולשנית שלא כרוכה בסיבוכים. עם זאת, לרוב פעולה כזאת עוברת בהצלחה, והמטופל נדרש להיות במעקב סדיר על מנת לוודא שהקוצב פועל כראוי".
מה גורם לבעיית הולכה בלב?
"זוהי למעשה בעיה חשמלית בלב. הסיכוי לסבול ממנה לרוב נובע מהעלייה בגיל המטופל, אך לעיתים מחלות נלוות כמו יתר לץ דם למשל, עלולות לגרום לכך", אומר פרופ' סולימן.