הורים רבים קיבלו אתמול בקבוצות הוואטסאפ של הגנים ובתי הספר הודעה על מוצר חדש שהחלו לשווק בארץ - שמנת להקצפה המכילה פול. אנשים רבים, כך נכתב, רגישים לפולים וזה מעמיד אותם בסכנת החיים.
המוצר, שעורר סערה בקרב קהילה של מחוסרי האנזים G6PD, הוא קרם רב תכליתי להקצפה ובישול בשם Flora Plant Professional של חברת Upfieldpro Fessional, המתמחה במוצרים צמחיים ובממרחים צמחיים - ואין עליו שום אזהרה, להפך, נכתב כי הוא אינו מכיל אלרגניים.
מהו מחסור באנזים G6PD?
אנזים G6PD, או בשמו המלא - Glucose-6-phosphate dehydrogenase, חשוב להגנה על תאי הדם האדומים. אדם הסובל ממחסור ב-G6PD לרוב לא יסבול מתסמינים, אך עשוי לחוות "משבר המוליטי", מצב של אנמיה חמורה, הנגרמת בשל פירוק מואץ של כדוריות הדם האדומות. גורמים שונים יכולים להוביל ל"משבר המוליטי", ביניהם אכילת פול, מחלות שונות המלוות בחום (כמו דלקת גרון ודלקת ריאות), חומרי הדברה, נפתלין, ונטילת תרופות מסוימות. "משבר המוליטי" יכול להוביל לסיבוכים בריאותיים (כמו אי-ספיקת לב) ואף לסכנת חיים.
הגורם למחסור באנזים G6PD הוא מוטציה בגן המצוי בכרומוזום X והיא נפוצה יותר בקרב גברים ובקרב יוצאי עדות המזרח. זהו הפגם האנזימטי האנושי הנפוץ ביותר הנצפה אצל למעלה מ-400 מיליון אנשים ברחבי העולם - קצת יותר מ־5% מתושבי תבל (כ־7.7 מיליארד בני אדם ב־2019). הליקוי הזה נפוץ במיוחד באפריקה ובאסיה, גם במזרח התיכון.
כאמור, לרוב אין תסמינים למחסור באנזים G6PD, אך בזמן "משבר המוליטי" יכולים להופיע תסמינים, כמו צהבת, בחילות, כאבי בטן, שתן כהה מהרגיל וחולשה. את המחסור באנזים ניתן לאבחן בבדיקת דם.
ד"ר ארבוב לאה, רופאה המטולוגית, מנהלת בנק הדם במרכז הרפואי הלל יפה, מסבירה כי "זו מוטציה תורשתית שפוגעת באנזים. בדרך כלל נשים הן שמעבירות את הבעיה וגברים חולים בזה. התופעה שכיחה בעדות המזרח, בעיקר בקרב יהודי עיראק, אבל גם בעדות נוספות ובקהילה הערבית. ישנן כמה מוטציות שגורמות לכך ודרגות החומרה משתנות בהתאם לסוג המוטציה. אני עוד לא נתקלתי במוות כתוצאה מהתופעה. ראיתי הרס מוגבר של כדוריות הדם האדומות, שמתבטאת באנמיה חמורה. במקרה כזה המטופל מרגיש חולשה, בצבע עור צהוב ובשינוי בצבע השתן. החדשות הטובות הן שלרוב כשהבעיה לרוב נשלטת וחולפת כשהגורם הבעייתי נעלם".
"אני עוד לא נתקלתי במוות כתוצאה מהתופעה. ראיתי הרס מוגבר של כדוריות הדם האדומות, שמתבטאת באנמיה חמורה. במקרה כזה המטופל מרגיש חולשה, בצבע עור צהוב ובשינוי בצבע השתן. החדשות הטובות הן שלרוב כשהבעיה לרוב נשלטת וחולפת כשהגורם הבעייתי נעלם"
ד"ר ארבוב לאה, המטולוגית בהלל יפה
"עד עתה ידענו שפול לא נכנס למוצרים בסיסיים"
הורים רבים טוענים כי זוהי הטעיה של ציבור שלם, משום שהורים לילדים חסרי אנזים זה וגם מבוגרים היו עד עתה ידעו שפול לא נכנס למוצרים בסיסיים. וללא מודעות או כיתוב תהיה סכנה של ממש.
"אחרי האסון הכל כך מיותר שקרה השבוע במסעדה, לכתוב על קרם שמנת צמחי שמכיל פול שהוא יתאים לאלרגנים, זה 'להכשיל' מראש את הטבח, הסועד, המלצר וכל מי שייקח אחריות וינסה לברר אם המוצר מכיל אלרגניים", נכתב באחד הפוסטים בקבוצה. "אז נכון שרגישות לפול אינה מוגדרת ׳אלרגיה׳, כי הם באמת לא אלרגיים לפול, הם רגישים אליו. אלרגיה (מבלי להקטין חלילה את חומרתה) היא משהו שיכול לחלוף ולחזור במהלך החיים, רגישות לפול לא. מזרק אפיפן לצערנו, לא יעזור ולא יציל מישהו שעובר המוליזה בעקבות חשיפה לפול - הם פשוט מחוסרי אנזים הנקרא G6PD".
רינת נאמן, אמא לילד עם חוסר באנזים G6PD, מספרת ״לאחרונה גיליתי, יחד עם מאות הורים ומבוגרים נסערים בקבוצת הפייסבוק של G6PD, כי בשוק הישראלי משווק קרם לבישול והקצפה, המכיל ברשימת רכיביו פול (המצוין כרכיב ראשון - כלומר הוא הרכיב העיקרי). מוצר זה אינו כולל שום סימון אזהרה או סכנה, כפי שמקובל במקרה של אלרגנים שונים, וכפי שמצוין לגבי גלוטן, סויה וכו'.
"מדיונים בקבוצות הבנתי כי זהו מוצר המשמש את השוק המוסדי (ייתכן שנמכר גם בחנויות לשוק הפרטי). בכל מקרה, מדובר בעניין חמור ביותר. בהעדר סימון ברור עלולים להשתמש במוצר במסעדות, במלונות ובמטבחים מוסדיים אחרים. הסועד אינו מעלה בדעתו שבתוך קצפת עלול להיות פול שמזיק לחייו. כשהולכים לחומוסיה או לפלאפל, יודעים לבדוק אם המזון מכיל פול. לעומת זאת, במטבח מוסדי, במסעדה וכו לא עולה על הדעת לשאול לגבי קרם קצפת אם יש בו פול. ובמקרה כזה צריך טיפול מהיר בבית חולים. פה אפיפן לא עוזר".
ואכן, נראה שמחאת ההורים מתחילה לשאת פרי, ובכמה מקומות כבר הבטיחו שלא להשתמש במוצר. מנהל סניף הרשת האיטלקית ויוינו בקריות, למשל, מסר לאחת מקבוצות הפייסבוק כי הפניות התקבלו והם מורידים את הקינוחים הטבעוניים ואת השמנת המדוברת עד שתגיע שמנת חדשה על בסיס עדשים.
עוד ב-mako בריאות:
>> גל שני בהודו: התסמינים שמקשים את אבחון המחלה
>> זאת העיר עם מספר החולים הגדול ביותר
>> 1 מכל 3 מחלימי קורונה יסבול מבעיה נוירולוגית
"לא ייתכן שבקדמת אריזת מוצר המכיל פול בין רכיביו, יצוין באותיות קידוש כי המוצר 'ללא אלרגנים'. התנהלות מעין זו עלולה כאמור לגרום להטעיית הציבור ויש לכך השלכות רגולטוריות ומשפטיות. בשורה תחתונה, אין כרגע חוק מסודר אלא תקנות שלא נכנסו לתוקף. עם זאת, עדיין ניתן לתבוע יצרנים שמטעים את הציבור ומסכנים את בריאותם"
עו"ד שירלי גינזבורג
התנהלות שעלולה לגרום להטעיית הציבור
ומה אומר החוק בעניין? עורכת-דין שירלי גינזבורג, שירותים משפטיים ומדיקולגליים לקהילה הרפואית בישראל, מציינת שאין חוק ברור בנושא: "רכיבים העלולים להוות אלרגנים מוכרים בעולם כולו. למרות זאת, עד כה נמנעו במשרד הבריאות לצאת בהנחיה מסודרת לגבי סימון אלרגנים על גבי אריזות המזון, זאת בניגוד למדינות רבות שכן מקפידות על כך. המידע אודות אלרגנים חיוני עבור צרכנים עם רגישויות יתר או אלרגיה, ומסייע להם לבחור במזון הבטוח לאכילה עבורם".
עו"ד גינזבורג מדברת על ציון הרכיבים על גבי האריזות שנעשה בפועל, לבין סימון ״עלול להכיל״ עליו לא בהכרח מקפידים: "משרד הבריאות גיבש תקנות סימון המתייחסות למאכלים אדומים/ ירוקים, לרבות חובת ציון שומנים וסוכרים. כל עוד אין חקיקה ואכיפה בתחום האלרגנים, טוב יעשו יצרני המזון אם בנוסף לציון הרכיבים (לרבות אלרגנים ידועים כדוגמת: בצים, חלב, גלוטן), הן יציינו גם כאלה 'העשויים להכיל' אלרגנים נוספים, או לכל הפחות יציינו סימון כללי כי מוצר זה עלול להכיל אלרגנים נוספים, זאת כדי לאפשר לצרכנים לשמור על בריאותם".
למרות העדר חוק מסודר בנושא, עו"ד גינצבורג מציינת כי חברות המזון מחויבות שלא להטעות את הציבור במצגי שווא כגון:״ חומרים טבעיים בלבד״ או ״המוצר אינו מכיל אלרגנים״ לגבי מזונות בהם אמירה זו אינה נכונה לחלוטין. מעבר לכך, היא מסבירה כי מצופה מהן לפעול בשקיפות בעניינים העלולים לגרום לנזק בריאותי.
לגבי המוצר המדובר אומרת עו"ד גינצבורג כי "לא ייתכן שבקדמת אריזת מוצר המכיל פול בין רכיביו, יצוין באותיות קידוש כי המוצר 'ללא אלרגנים'. התנהלות מעין זו עלולה כאמור לגרום להטעיית הציבור ויש לכך השלכות רגולטוריות ומשפטיות. בשורה תחתונה, אין כרגע חוק מסודר אלא תקנות שלא נכנסו לתוקף. עם זאת, עדיין ניתן לתבוע יצרנים שמטעים את הציבור ומסכנים את בריאותם. לפיכך ולנוכח ריבוי מקרי התחלואה והמוות כתוצאה מרכיבים הגורמים לאלרגיה או לרגישות, משרד הבריאות חייב לפעול בנחישות בנושא הן לגבי חברות המזון והן ביחס לענף המסעדנות".
תגובת משרד הבריאות: "פול איננו נחשב אלרגן במדינות מפותחות, בתקינה הבין לאומית ובישראל גם, ועל כן יש קונצנזוס עולמי שאין חובה לסמנו באופן מיוחד בתווית של מוצרים מסוג זה. יחד עם זאת, יש חובה לסמן רכיב זה ברשימת הרכיבים, כפי שנעשה כנדרש במקרה זה.
"כמו כן, הוחלט להקים צוות עבודה במשרד לעניין רגישויות למזון כולל לפול, ויישקלו הדרכת הציבור ושינויי רגולציה, אם יימצא צורך".
תגובת אפפילד, יצרנית המוצר "פלורה": "לאור הפניות הרבות לגבי מוצר פלורה קרם צמחי לבישול והקצפה על בסיס פול, אנו מבקשים להבהיר כי מדובר במוצר ששווק למספר מצומצם מאוד של לקוחות, אשר לא ניתן להשיגו ברשתות המזון הגדולות בישראל.
"ראוי להדגיש, כי המוצר קיבל את כל האיש/ורים הדרושים מאת משרד מהבריאות בישראל ועומד בכל התקנים המחמירים.
"חשוב לנו לציין כי החל מהמלאי הקרוב נשווק ללקוחותינו תחליף שמנת פלורה על בסיס עדשים ולא על בסיס פול".