בכל בוקר כאשר ניקולס שולח יד לקופסת אבקת המילקשייק, אמו מתייאשת. כבר שנים שהוא לא מסכים לאכול שום דבר אחר, ואמו כבר לא מאמינה שהילד שלה אי פעם יאכל כמו ילד רגיל. "ניקולס כבר כל כך הרבה זמן לא אכל, שהלסת שלו כבר לא יודעת איך ללעוס" אומרת אמו רוזאן לדיילי מייל.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

"מגיל שישה חודשים אני מנסה לגרום לו לאכול מוצקים", אומרת רוזאן, "אבל הוא פשוט היה מגיב בהיסטריה כשקירבנו אליו את הכפית. בגיל שנה כבר הבנו שהוא לא כמו התינוקות האחרים. הלכנו למרפאה להפרעות אכילה לילדים והתייעצנו עם רופאים שאבחנו אצלו הפרעת אכילה בררנית. אפילו הם לא הצליחו לגרום לו לאכול". הילד בן ה-11 לא רק צורך כמות מוגזמת של 2,800 קלוריות ביום, הוא גם צורך כ-98 כפיות סוכר ביום – לא כולל את הסוכרים הטבעיים שנמצאים בחלב. ואם זה לא מספיק חמור, הוא גם אוכל הכל דרך בקבוק או כוס מיוחדת עם פיה.

"אכילה בררנית בקרב ילדים מתחלקת לשתי קבוצות: ילדים עם בעיה תחושתית וילדים עם בעיה התנהגותית", מסבירה ד"ר הדס אבני, מומחית לרפואת ילדים ורפואת ספורט, מנהלת המרפאה להפרעות אכילה בגיל הרך, בי"ח דנה, המרכז הרפואי תל אביב, איכילוב. "בעיות תחושתיות מתבטאות בדרך כלל בבעיה בתחושה בחלל הפה או בחושים אחרים כמו טעם, ריח ומישוש. בקבוצה הזו יש ילדים עם רגישות יתר - שמרגישים טעמים ומרקמים באופן קיצוני, לכן לא יאכלו אוכל מתובל או פריך, ויש ילדים עם תת-רגישות, שצריכים כמות גדולה בשביל להרגיש את הטעם, או צריכים מרקם שונה. לדוגמה, אם גבינה לבנה לא גורמת להם לגירוי, אם מקפיאים את הגבינה - המרקם הקר והקשיח יותר דווקא יכול לעזור להם לאכול יותר".

"אכילה סלקטיבית התנהגותיות, לעומת זאת, מתרחשת בקרב ילדים שאכלו רגיל לגמרי עד גיל שנה או שנתיים. מהגיל הזה, מתחיל איזשהו צמצום באכילה", מסבירה ד"ר אבני. "בדרך כלל מדובר באיזושהי בעיה של ההורים להציב גבולות, בעיקר משום שעניין האכילה הוא נושא מאוד טעון בשביל ההורים. בנוסף, יש גם קבוצת ביניים של הפרעות תחושתיות שמסתדרות עם הזמן, זה כמו שיוצאים מחדר חשוך ובהתחלה אנחנו ממש מתסנוורים ואז אנו מתרגלים. אותו הדבר קורה גם בבעיות תחושה, החיים מלמדים אותנו להסתגל למצבים".  

ד"ר אבני מסבירה כי מה שקורה לפעמים עם הפרעות האכילה האלה הוא שהפרעה שמתחילה כתחושתית, ויכולה להיפתר מאליה, הופכת להפרעה התנהגותית. "למשל, אם הילד כבר מגדיר את עצמו כמישהו שאוכל רק X. במקרה כזה הבעיה יכולה להיפתר בקלות על ידי רופאים".

ניקולס וודקרפט ואמו (צילום: www.dailymail.co.uk)
"היה לי קשה להכריח אותו לאכול". ניקולס וודקרפט ואמו | צילום: www.dailymail.co.uk

>> עוד ב-mako בריאות:
מה האימון המומלץ ביותר לקיץ?
האם נמצא הפטנט שירחיק מאיתנו יתושים?
בחן את עצמך: מה הגיל של החיוך שלך? 

"הוא היה כל כך חרדתי שפשוט לא יכולתי להכריח אותו"

אמא של ניקולס נזכרת ברגע בו בנה התמכר למשקה הבננה. "כשניקולס התחיל ללכת לגן בגיל 4, המצב שלו ממש הידרדר כי בגן לא הרשו להביא בקבוק לגן", נזכרת אמו, "בשלב הזה הוא עבר לשתות את משקה הבננה הזה, ומאז זה נשאר ככה. אני זוכרת שניסיתי להאכיל אותו ביוגורט, לקח לי שישה חודשים לגרום לו להכניס את הכפית לפה, והוא היה בכל כך הרבה חרדה שהרגשתי שאני לא יכולה לעשות לו את זה יותר".

"מה שבאמת מדאיג אותי הוא לא הבריאות שלו, אלא העובדה שהוא לא גדל", אומרת אמו, "אני לא יודעת מה לעשות איתו, כבר ניסינו הכל חוץ מהיפנוזה וזה האתגר הבא שלנו".

איך מטפלים?

"במקרה של הילד בן ה-11, זה לגמרי בר טיפול," אומרת ד"ר אבני. "זה עניין התנהגותי כי אם זה היה עניין תחושתי הוא היה מסתגל למזון המוצק. בעיות כאלה אפשר לפתור בקלות בעזרת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי כמו משחק עם אוכל. צריך לעשות שינוי גלובאלי גם פיזי וגם התנהגותי".

השיטות המקובלות של משא ומתן עם הילד או הצעת פרסים או שוחד בכדי שהילד יאכל לא יפתרו את הבעיה ההתנהגותית שלו. מה שחשוב שהורים יעשו, למרות שזה קשה, הוא פשוט לא לעשות עניין מהאכילה. "צריך פשוט לתת לילד אוכל ולומר "הנה האוכל שלך", ולתת לו להתמודד איתו לבד". אומר ד"ר אבני. "עדיף לתת לו אוכל מוכר שהוא נוהג לאכול, ולהוסיף גם אוכל חדש שהוא יוכל לנסות. ואם הוא לא יאכל ארוחה או שתיים, זה גם בסדר. הדבר הכי חשוב בטיפול בהפרעות אכילה התנהגותיות הוא להציב גבולות ברורים".

הורים הם מאוד רגישים לגבי האכילה של הילדים שלהם, אבל חשוב לזכור שהילד לא יכול להתעקש שלא לאכול לאורך זמן. אנחנו לא בעד להרעיב את הילד חס וחלילה, אלא רק להפגין מולו גבולות מאוד ברורים בסמכותיות. 

מילה מהתזונאית: סוכרת בגיל צעיר

דיאטה מוגבלת ולא מאוזנת היא תמיד לא בריאה, אבל כשהיא מבוססת על כמויות ענקיות של סוכר, הסכנה היא רבה. "באופן כללי בשוקו ומשקאות בננה יש כמות עצומה של סוכר שהיא מאוד לא בריאה גם כארוחת בוקר, וגם בכלל במשך היום", אומרת אביבית פרג'ון דיאטנית קלינית Bsc. מתמחה בלידים ונוער, שירותי בריאות מכבי. "כאשר כל התזונה היומית מסתמכת על מספר מוצרים מצומצם יש גם חסר תזונתי גדול, היא אינה כוללת סיבים תזונתיים, חומצות שומן חיוניות ,ויטמינים מינרלים וכמות חלבון המספיקה לגדילה אופטימלית".

פרג'ון מוסיפה כי תזונה כזו היא הרסנית במיוחד בעיקר בגיל ההתבגרות, משום שבשלב הזה אנו צריכים כמות גדולה יותר של אנרגיה חלבון,מינרלים וויטמינים . "בגיל ההתבגרות ישנה עליה משמעותית בגובה,מתחילה ההתפתחות המינית- זה הגיל שבו אנו צריכים הרבה יותר רכיבים איכותיים מהמזון על מנת לממש את הפוטנציאל הגנטי שלנו. תפריט יומי המתבסס על שתיה עשירה בסוכר מסוכן ועלול לגרום להתפתחות סוכרת בגיל צעיר. לצערי, אנחנו רואים יותר ויותר מקרים של סוכרת TYPE 2 בקרב ילדים ונוער - זה קורה בגילאים הרבה יותר צעירים מבעבר ואין ספק שהסיבה היא שינוי בתזונה".

>> על שרירים, אימונים וחלון ההזדמנויות: למה כדאי לנו לאכול פחמימות?