ההודעה של משרד הבריאות לקופות החולים שעליהן לשתף פעולה כדי להגדיל את מספר המתחסנים לקורונה בגליל ובנגב די חריגה בנוף מערכת הבריאות שלנו. כל הזמן סיפרו לנו שהתחרות בין קופות החולים תעזור לשפר את השירותים, והנה, כשבאמת צריך לתת שירות נדרש שיתוף פעולה.
אותנו, פעילות ופעילים לקידום הבריאות בגליל, ההנחיה החדשה של ממשרד הבריאות משמחת מאוד ולא מפתיעה. דוח שבו ניתחנו את העשור האחרון בניסיון לקדם את הבריאות בגליל, ודוח דומה של שותפינו בנגב, מעלים שלמרות מאמצים רבים של משרד הבריאות בעשור האחרון, גדלו הפערים בבריאות בכמה מדדים מרכזיים – מספר הרופאות והרופאים לנפש הצטמצם בחצי העשור האחרון, מספר המיטות לנפש ירד, ושיעור המוותרים על טיפול רפואי באזורים אלה מטעמי מרחק או עלות מגיע ל-20%. חלק מהאוכלוסייה, בצר לה, מגיעה ישירות לשירותי האשפוז – המשאב היקר ביותר במערכת הבריאות. רופאות המשפחה, שאמורות להיות הבסיס, הן במקרים רבים אינן מומחיות בסוג זה של רפואה. עבור תושבי ותושבות הגליל והנגב זה אינו מצב הוגן.
ההמלצה המרכזית בדוח שלנו לתפוס את קידום הבריאות בגליל ובנגב במונחים של הוגנות. הפעלת מכון ההקרנות בבית החולים זיו בצפת עולה יותר מאשר מכון הקרנות במרכז. המאמץ של אחיות בריאות הציבור בטיפות החלב ובמערך החיסונים להשיג את התושבים לשירות הוא אחר מאשר בתל אביב. היכולת של בית החולים פוריה לממן באופן עצמאי את הקמת מרכז השיקום היחיד בכל אזור חיפה והצפון היא אחרת מאשר בבית חולים מרכזי במרכז הארץ.
יש דוגמאות למכביר להבדלים בין קידום בריאות ומתן שירותי בריאות בגליל ובנגב לעומת המרכז, בקהילה ובבתי החולים מבחינת העלות לנותני השירותים ולנגישות אליהם מצד התושבים. לכל הדוגמאות הללו התחרות בין הקופות אינה נותנת מענה, ואף גורמת לתופעות של ייבוש שירותים רפואיים ובמקרים קיצוניים גם סחר של ממש במבוטחים העוברים מקופה לקופה.
כל הזמן סיפרו לנו שהתחרות בין קופות החולים תעזור לשפר את השירותים, והנה, כשבאמת צריך לתת שירות נדרש שיתוף פעולה. אותנו, פעילות ופעילים לקידום הבריאות בגליל, ההנחיה החדשה של ממשרד הבריאות משמחת מאוד ולא מפתיעה
לכן, הגישה המתאימה לקדם את הבריאות בגליל ובנגב היא גישה של הוגנות בבריאות, לפיה כל אזרח ואזרחית יוכלו לממש את מלוא פוטנציאל הבריאות שלהן ושלהם, תוך התייחסות ומענה למאפייניהם הייחודיים כמו למקום המגורים, מצב סוציו-אקונומי, מגדר, אתניות ועוד וליהנות משירותי בריאות זמינים, נגישים ואיכותיים מותאמים תרבותית וחברתית. גישה זו באה למקסם את הנכסים והמשאבים הייחודיים בכל קהילה, לקדם שיתופי פעולה ואיגום משאבים על בסיס אזורי בין כל הגורמים הרלוונטיים – רשויות מקומיות, אקדמיה, שירותי בריאות בקהילה ובבתי החולים – ולפתח מודלים ייעודיים לשירותי בריאות מעולים, כולל שילוב בין טכנולוגיה ורפואה מרחוק, לבין טיפולי בית וליווי אישי.
עוד ב-mako בריאות:
>> המשקה שמפחית סטרס ומונע ריח רע מהפה
>> מצאנו טריק מושלם לאכול פחות פחמימות
>> התגלתה מוטציה חדשה ומסוכנת יותר עבור צעירים
גישה זו אינה זרה למשרד הבריאות. כבר בהמלצות ועדת גרוטו לבחינת מצב שירותי הרפואה בצפון הומלץ להעביר את המודל לפיו הקופות נותנות שירות רפואי במשותף מחירום לשגרה. ואולם המלצה זו נותרה רק המלצה, ולא יושמה.
תקוותנו היא שבעשור הקרוב משרד הבריאות, על אגפיו ואנשיו שאנחנו מעריכים מאוד, יראה את מצב הבריאות בגליל במשקפיים של הוגנות, ויפעל לקידום הבריאות בגליל ובנגב בעזרת כל השחקנים הפעילים באזורים אלה – בבתי החולים, בקהילה, באקדמיה ובחברה האזרחית. כי גם מצב שבו חמישית מתושבי הגליל מוותרים על טיפול רפואי זה מצב חירום, לא רק החיסונים לקורונה או מצב מלחמה.
* מרגנית אופיר גוטלר היא עמיתת מחקר בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי בצפת, מייסדת הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל
* חובב ינאי הוא יועץ לקידום מדיניות, הקרן החדשה לישראל, חבר הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל