האם השומות שלכם צריכות להדאיג אתכם? האם זה כאב שרירים או משהו חמור יותר? ואיך יודעים אם כדאי לרדת כמה קילוגרמים? יש לא מעט דברים בגוף שלנו שאנחנו תוהים לגביהם ולא יודעים אם זה מצריך בדיקת רופא או לא. אז בייחוד עכשיו, כשהחזרה לשגרה מתקופת הקורונה צפויה להימשך זמן מה, הנה 7 בדיקות בריאותיות מוכחות מדעית שאתם לגמרי יכולים לעשות בבית, שיעזרו לכם לדעת אם מדובר במשהו שמצריך בדיקה של רופא. חשוב להדגיש שאף אחת מהבדיקות לא מהווה תחליף לייעוץ רפואי.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
לספור שומות בזרוע
אנשים עם יותר מ-100 שומות נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מלנומה – סוג סרטן העור המסוכן ביותר. אבל כיוון שספירת כמות גדולה כזו של שומות עלולה בהחלט משימה לא קלה, חוקרים מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון מצאו שיטה טובה יותר. ממחקר שנעשה על 3,694 אנשים, הסיקו החוקרים כי אנשים שיש להם יותר מ-11 שומות בזרוע ימין היו בסיכון גבוה יותר להיות בעלי יותר מ-100 שומות בשאר הגוף. ואנשים שספרו אצלם 7 שומות בזרוע – היו בעלי כ-50 שומות בכל גופם. צוות החוקרים הסיק כי מדובר בשיטה יעילה למדי לבחון סיכון למלנומה. אגב, גם אם מצאתם 11 (או יותר) שומות בזרוע שלכם זו לא סיבה להיכנס לפניקה, אבל לא מזיק להיות זהירים יותר ולפנות לבדיקות שגרתיות אצל רופא עור.
לגעת בבהונות בזמן ישיבה
שבו על הרצפה, כשהגב נשען על הקיר והרגליים ישרות מולכם. נסו באיטיות להגיע עם הידיים לבהונות, תוך כדי כיפוף המותן. בדיקה זו תוכל להוות אינדיקציה לגמישות העורקים שלכם. העורקים נוטים להיות נוקשים יותר ככל שמזדקנים. זה אומר שהדם לא עובר בקלות בגוף, מה שיכול להגביר סיכון למחלת לב ולשבץ. החדשות הטובות הן שאפשר להתאמן על זה ולשפר את גמישות העורקים, גם בקרב אנשים בגיל העמידה.
לעמוד על רגל אחת ולתזמן
משך הזמן שאתם מסוגלים לעמוד על רגל אחת יכול להיות דרך טובה לנבא אם תגיעו לשיבה טובה בבריאות טובה – ואף יכול גם לנבא סיכון לשבץ או לדמנציה. מחקר שפורסם בשנת 2015 מצא כי אנשים שאינם מסוגלים לעמוד על רגל אחת במשך יותר מ-20 שניות עלולים להיות בסיכון גבוה יותר לשבץ "שקט" – דימום מוחי קטן שלא גורם להופעת תסמינים, אך שמעלה את הסיכון לשבץ ולדמנציה. לפי מחקר שפורסם ב-2007, בקרב אנשים בני 70, עמידה על רגל אחת במשך 22 שניות תהיה תוצאה טיפוסית (אז יותר מזה תהיה תוצאה טובה). בקרב אנשים בגילי ה-80, הממוצע הוא 9 שניות. ואנשים בגילי 40, 50 או 60 צריכים להיות מסוגלים לעמוד על רגל אחת, בעיניים פקוחות, במשך לפחות דקה אחת. התרגיל הזה בודק את רמת החוזק של שרירי הליבה ושל הרצועות שתומכות בברך.
למדוד את המותן
מדד ה-BMI לא תמיד מספק תמונה מלאה בכל הנוגע למשקל בריא וסיכון בריאותי, מכיוון שהוא לא מביא בחשבון שריר או היכן השומן בגוף מאוחסן. ד"ר מרגרט אשוול, מדענית המתמחה בתזונה, ממליצה על שיטה אחרת. קודם עליכם למדוד את הגובה שלכם על ידי סרט מדידה ולסמן (אפשר גם עם סרט רגיל ולגזור לפי הגובה). לאחר מכן קפלו את סרט המדידה לחצי ובדקו אם הוא מקיף את המותן שלכם. אם הוא לא, זה עשוי להיות סימן לכך שיש לכם יותר מדי שומן באזור האמצע של הגוף, כלומר שומן בטני. רמות גבוהות של שומן בטני הן דגל אזהרה לסיכון גבוה למחלת לב ולסוכרת מסוג 2. "כעת אנו יודעים שתאי שומן מייצרים חומרים שמשפיעים על התיאבון וגורמים לדלקות בגוף, בין השאר. נראה שמצבורי שומן באזור הכבד והלב מייצרים יותר חומרים מזיקים משומן המצוי באזור הישבן והירכיים.
עוד ב-mako בריאות:
>> גם לכם יש נקודות אדומות בזרועות? זאת הסיבה
>> סובלים מנשירת שיער? התרחקו מהמאכל הזה
>> שוס: אימון בשעה הזו שורף יותר קלוריות
למלא בקבוק חם
זואי בירץ', פיזיותרפיסטית מוסמכת, מסבירה שבקבוק חם יכול לעזור להבין את מקור הכאבים. אם הבקבוק עוזר לשכך את הכאבים, אז סימן שמדובר בכאב שרירים ולא בפציעה (כמו בעיה בעצבים). אם אכן מדובר בכאב שלא מקורו בשרירים – כדאי להיוועץ ברופא.
לעמוד ולשבת ברצף
התרגיל הבא יכול לעזור לכם להבין עד כמה אתם פעילים גופנית והאם בריאות הלב שלכם טובה. שבו על כיסא. לאחר מכן קומו על הרגליים והתיישבו שוב בחזרה – וחזרו על זה במשך דקה שלמה. השתדלו לעשות זאת בהתאם למהירות השניות. "זוזו פעם בשנייה, למטה ואז למעלה", מסביר פרופ' ג'ון ברואר, המתמחה במדעי הספורט. "עשו זאת במשך דקה ומיד לאחר מכן מדדו את דפיקות הלב שלכם במשך 30 שניות". הכפילו את המספר שיוצא בשתיים, כדי לדעת כמה פעימות בדקה. ההפרש שבין דופק הלב בזמן מנוחה לבין דופק הלב לאחר התרגיל יכול להוות אינדיקציה לרמת הכושר הגופני שלכם. ציון טוב יהיה פער של 20-30 פעימות בדקה ואילו ציון נמוך יהיה פער של 40 פעימות בדקה ויותר. "זו אינדיקציה שעליכם לעשות יותר פעילות גופנית", אומר פרופ' ברואר. החדשות הטובות הן שהלב הוא שריר וניתן לאמן אותו. כך שככל שתעשו יותר ספורט, כך הלב שלכם ישתפר.
לשאול את עצמכם חמש שאלות
לאנשים יש נטייה לא לשים לב לכך שהשמיעה שלהם מתדרדרת, עד שזה מחמיר ולעתים עד שזה מאוחר מדי. הנה חמש שאלות שיכולות לעזור לכם לדעת אם אתם צריכים להיבדק.
- האם אתם לעתים קרובות מגבירים את הווליום בטלוויזיה בזמן שאחרים צופים?
- נוטים לחשוב שיש לאנשים נטייה למלמל?
- מתקשים לעקוב אחרי שיחה בחדר הומה אדם?
- מתקשים לשמוע שיחות בטלפון
- לא תמיד שומעים את פעמון הדלת?
אם התשובה לאחת (או יותר) מהשאלות הללו היא כן – ייתכן שיש לכם בעיה בשמיעה וכדאי להיבדק אצל רופא.