נו, מה נעשה, לא תמיד יש לנו, הנשים, ריח טוב שם למטה. חלקנו מקפידות לנקות את האזור האינטימי עם סבון או מוצרים ייעודיים לשטיפת האזור, וחלקנו דוגלות בהשארת ניחוח טבעי ושוטפות רק עם מים, וגם זה לא לעיתים קרובות מדי. מה הדרך הכי טובה לשמור על המקום היגייני ובריא, והאם, כמו בתחומי חיים אחרים, פחות בעצם שווה יותר?
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
למה נשים רוצות לנקות שם כל הזמן?
סיבה נפוצה לכך שנשים נוטות לשטוף באופן תכוף את אזור הפות עם תכשירים ייעודיים היא דווקא בשל ההפרשות הנרתיקיות. "הנרתיק מצופה רירית, ולכן הפרשה נרתיקית היא לחלוטין טבעית. אצל נשים בגיל הפריון שלא נוטלות גלולות, ההפרשה הנרתיקית משתנה בכמותה, צמיגותה וצבעה לאורך החודש", אומרת ד"ר עינת אלרן, גניקולוגית ומטפלת מינית מוסמכת, מכבי שירותי בריאות והמרכז לרפואה מינית בשיבא תה"ש. "ההפרשה עלולה להיות לא תקינה כשהיא בכמות גדולה מאוד, כשהיא מלווה בריח לא נעים או בגירוד. כשאין הפרשה בכלל ויש יובש, זה גם לא תקין - לרוב מאפיין את המנופאוזה".
סיבה נוספת שנשים משתמשות בשטיפות אינטימיות היא בשל ריח חזק או לא נעים. "הריח עלול להפוך לחריף במידה ויש שאריות שתן על שיער הערווה, אך הוא מושפע גם מתזונה שעשויה להשפיע גם על ריח הזיעה - כמו זרעי חילבה או שום לדוגמה", היא מוסיפה.
שטיפה חיצונית
במגזין האינטרנטי קוסמופוליטן מסבירה ד"ר ננסי הרטה, רופאת נשים מאוניברסיטת מישיגן סטייט, כי לנרתיק יש יכולת די טובה לנקות את עצמו, וזאת משום שדרגת החומציות שלו (pH) נמוכה, דבר אשר מונע את צמיחת החיידקים רעים. "זהו איזון עדין שגורם לאזור להיות עוין לחיידקים. אם נשים ישתמשו בתכשירים שישנו את ה- pH הן עלולות לאפשר לחיידקים לגדול יותר". ד"ר הרטה מציעה להימנע לחלוטין ממוצרים אשר נועדו לשטיפת האזור. "שטיפה משנה את רמת החומציות, מה שמאפשר לסוגים שונים של חיידקים לגדול". לאחר שטיפת האזור מציעה ד"ר הרטה לנגב את האזור במגבת, ולוודא שהוא יבש לחלוטין טרם לבישת התחתונים, כי גם עודף לחות יכולה להוביל זיהום.
עוד ב-mako בריאות:
>> אוכל מנחם: מסתבר שיש פחמימות שאפשר לאכול בלי להשמין
>> על העיוורון: למה אסור להסתכל ישירות אל תוך השמש?
>> האימון משעמם אתכם? כך תאתגרו את עצמכם
מומחים מקומיים דווקא לא הביעו דעה כה נחרצת נגד שטיפה של המקום עם סבון. "באופן עקרוני, אם אישה לא סובלת מבעיות מיוחדות באזור, אפשר לרחוץ את אזור שיער הערווה והפות - הן השפתיים הגדולות, וגם בין השפתיים הגדולות לקטנות - עם סבון שמיועד לרחצת הגוף, בהנחה שאינו גורם לגירוי", אומרת ד"ר אלרן.
לטענתה, אפשר גם להשתמש בסבונים אינטימיים, רצוי נטולי חומרי בישום. "הייחודיות של הסבון האינטימי הוא שדרגת החומציות שלו מתאימה לדרגת החומציות של הנרתיק. סביבת הנרתיק מאוד חומצית, כחלק ממנגנוני הגנה של הנרתיק מפני הידבקות במזהמים, חיידקים "לא טובים" ופטריות", אומרת ד"ר אלרן. "את החלק הפנימי של הנרתיק, הווגינה, אין צורך לשטוף. החלק היחיד שיש לשטוף הוא החלק החיצוני, אזור השפתיים הגדולות והקטנות (פות או עריה). למי שנוהגת להתקלח מספר פעמים ביום רצוי לא לסבן את אזור הפות הרבה פעמים ביום כדי למנוע גירוי של המקום. במקום, אפשר לשטוף את אזור הפות רק עם מים ולנגב בעדינות, במקרים של גירוי ורגישות מקומית רצוי להתייעץ עם גינקולוג מטפל".
מנגנון ניקוי עצמי
לעומת זאת, ד"ר משה רויבורט, מנהל מרכז בריאות האישה במכבי שירותי בריאות, סניף הדר יוסף, מזהיר מפני שטיפות תוך נרתיקיות. "כאשר פוחתת רמת החומציות בנרתיק (כלומר, כשערך ה- pH עולה) - נפגעת אוכלוסיית החיידקים "הטובים" וחיידקים מזיקים או פטריות עלולים להתרבות. לכן, לא מומלץ לבצע שטיפות תוך נרתיקיות או להשתמש בסבונים בעלי רמת חומציות גבוהה.
"יתרה מכך", הוא מוסיף, "השטיפה מפריעה ליכולת הטבעית של הנרתיק לנקות את עצמו. שטיפות תוך-נרתיקיות בעזרת מי סבון או זרם של מי ברז או שימוש במגבונים וגינאליים מבושמים הנם אמצעים מיותרים לחלוטין, משום שהן מנקות את הנרתיק מההפרשות הטבעיות ובכך פוגעות באוכלוסיית החיידקים הטובים. השטיפות אינן מסייעות לדבר, פרט להגדלת הסיכון לדלקות בנרתיק. היגיינת הנרתיק נשמרת דרך קבע בעזרת הפרשות טבעיות שמקורן בצוואר הרחם. לכן נרתיק של אישה בריאה שלא עושה שטיפות הוא נקי והאישה אינה סובלת מתופעות של גרד או הפרשה חריגה", הוא אומר.
בכל אופן, הבחירה להשתמש בשטיפה אינטימית או להתנזר ממוצרי היגיינה מכל סוג היא אישית, ותופעות הלוואי משתנות מאישה לאישה, לכן בסופו של יום כדאי שתהיו קשובות לגופכן ותחליטו בעצמכן מה הבחירה הטובה ביותר בשבילכן.