בכנס האחרון של ארגון הבריאות העולמי, זיהום הרעש הוכרז כאיום השני בחשיבותו על בריאות הציבור לאחר זיהום אוויר. "זיהום רעש" הוא הכינוי המקובל למכלול תופעות הלוואי של חשיפה לרעש, שמחקרים מוכיחים כי היא מייצרת סטרס וחרדה הקשורים ישירות לסרטן, מחלות לב, השמנה ועוד מחלות ובעיות רבות. במילים אחרות, אם אתם עכברי עיר מובהקים או מתגוררים בסמיכות לעורקי תחבורה ראשיים או אזורי בנייה - אתם מסבים נזק רב לבריאותכם, עד כדי סיכון חיים.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
אם נעיף מבט לאחור על הדורות הקודמים ועל הביולוגיה שלנו, נוכל להבין את ההשפעה של רעש על חיינו. בארט קוסקו, מחבר הספר "רעש", אמר לאחרונה בראיון למגזין Harper's Bazaar: "רעשים חזקים קשורים לאירועי מתח גבוה שעלולים להזיק לרקמות: רעמים, שאגות של בעלי חיים, צרחות או צעקות מלחמה. לכן, בתגובה לאיומים קולניים, המוח שלנו מפריש אדרנלין, קורטיזול והורמוני לחץ אחרים. אלה כימיקלים שמעודדים אותנו להילחם או לברוח, אך ברגע שהמוח שלנו משחרר באופן קבוע הורמוני לחץ, הדבר תורם להתפתחות גידולים, מחלות לב, הפרעות נשימה ועוד. היום אנחנו מקבלים באופן קבוע התקפי חרדה דומים מאזהרות רכב, טלפונים מצלצלים, צופרי משטרה וקולות מוגברים".
ומה אומרים המחקרים? מחקר שנערך לאחרונה ביוון הראה כי על כל עלייה של 10 דציבלים ברעש מטוסים בשעות הלילה, הסיכון לפתח יתר לחץ דם גדל באופן משמעותי. ארגון הבריאות העולמי פרסם נתונים המקשרים רעש סביבתי עם ליקוי קוגניטיבי, הפרעות שינה, "צלצולים" באוזניים, מחלות לב וכלי דם. מחקר אחר העלה שבגרמניה בלבד, רעש התנועה גורם ל-1,629 התקפי לב מדי שנה.
"גם אם אין לכם עדיין בעיות בריאות, זיהום רעש מוריד מאיכות החיים", אומרת ארלין ל. ברונזפט, דוקטור לפסיכולוגיה סביבתית שחקרה את הנושא במשך יותר משלושה עשורים. לדבריה, זיהום רעש פוגע הרבה יותר בנשים. "נשים סופגות את כל הסביבה, בעוד שהגברים ממוקדים יותר במה שהם עושים, אז הם לא מבחינים במה שיש מסביב", אומרת ברונזפט ומוסיפה כי בממוצע, ליותר גברים יש אובדן שמיעה מעבודה עם כלים או רעש מכונות, כך שהם פשוט לא יכולים לשמוע את כל רעשי הרקע.
על פי מאמר של פרופ' אבי גוטליב העוסק בהשפעות הבריאותיות של רעש סביבתי, "מה זה הרעש הזה?", עם התופעות הפיזיולוגיות והמחלות הפיזיות שנמצאו קשורות לחשיפה לרעש נמנית דה-סינכרוניזציה דיפוזית של גלי המוח – תופעה המאופיינת בהפרעות אישיות ובשינויים במערכת העיכול הבאים לידי ביטוי בבחילות תכופות ובצרבות, המלוות לעתים בכאבי ראש עזים. בין התופעות שאינן "מחלות" קלאסיות אזכרו מחקרים שונים גם עייפות ובעיות שינה, התגברות מתח וחרדה, שינויים קיצוניים במצב הרוח, דיכאון קליני ופגיעה בכוח הגברא. בנוסף נמצא כי חשיפה ממושכת לרעש עלולה לפגוע בתפקוד האינטלקטואלי, התעסוקתי והחברתי ובשיקול דעת רציונלי בעת ביצוע משימות, וכי היא מגבירה את הסיכון והפגיעות לתאונות ומגבירה קונפליקטים בין-אישיים וקהילתיים.
עוד ב-mako בריאות:
>> סבלה מכאב בטן - והרופאים גילו בתוכה את זה
>> מתאמנים ולא מצליחים לרדת במשקל? זאת הסיבה
>> בלי כפיפות בטן: כך תשיגו בטן קטלנית
אל תטעו, אתם לא "מתרגלים" לרעש
על פי המשרד להגנת הסביבה, רעש סביבתי קשור ישירות לצפיפות האוכלוסייה במקום. ככל שיש יותר אנשים בקילומטר מרובע, כך יש יותר רעש מכלי רכב, צופרים, מזגנים, מוזיקה, פעילות מסחרית ותעשייתית וכיו"ב. מקורות הרעש העיקריים הם תחבורה יבשתית (כלי רכב), תחבורה אווירית ( מטוסים) ורעש שכונתי (מזגנים, קריוקי, עבודות בניה, עבודות שיפוצים וכל הכיף הזה שבא בילט-אין עם שכנים אנושיים).
גם אם אתם חושבים שהתרגלתם לרעש (מין "אני כבר לא שומעת את האוטובוסים שעוברים לי מתחת לחלון"), אתם פשוט טועים: מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Applied Psychology מצא כי לפקידים שעבדו בחדר רועש הייתה פחות מוטיבציה להשלים משימות קוגניטיביות והיו להם רמות גבוהות יותר של הורמוני לחץ בהשוואה לכאלה שעבדו בחדר שקט. עם זאת, הם לא הרגישו שהם לחוצים במיוחד. כך או כך, "אתם תמיד משלמים מחיר. כדי להתמודד עם רעשי העיר אתם משתמשים באנרגיה שלכם, כלומר זה גובה מחיר יקר מגופכם", אומרת ברונזפט.
כמובן שהרעשים הסביבתיים רק הולכים ומחמירים, ורק דור אחד לפנינו לא סבל מהם עד כדי כך. את האשמה אפשר לתלות במידה רבה בטלפונים הסלולריים, שמניידים את הרעש לכל מקום. בין אם זה צפצופים בלתי פוסקים מהנייד - לא רק זה ששייך לנו - ואנשים (בעיקר בישראל) שמדברים בקולניות בכל מקום ומהווים מטרד קולי לסביבה שלהם. אז הנזק ידוע וזיהום הרעש נמצא בעלייה מתמדת, אבל מה אנחנו עושים כדי למנוע זאת?
"ישראל רועשת מכל מדינה מפותחת אחרת"
היכן עומדת ישראל במדדי זיהום הרעש לעומת ארה"ב ואירופה? מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "מדינת ישראל משקיעה רבות באמצעים למניעת רעש כמו בניה אקוסטית, החלפת מטוסים רועשים במטוסים שקטים יותר, השתקת מנועים בתעשייה וכו'. יחד עם זאת, ישראל עדיין רועשת מכל מדינה מפותחת אחרת".
בעקבות דרישות המשרד להגנת הסביבה, המשק הישראלי משקיע מדי שנה כמיליארד שקל באמצעים פיזיים למניעת רעש. כל סלילה או שינוי בכביש מלווה בתכנון מיגון אקוסטי ומרבית השכונות החדשות נבנות בבניה אקוסטית. בנוסף יש מאמץ תמידי להפחתת רעש מאזורי תעשייה ולהגבלת הרעש סביב אתרי בניה וסביב שדות התעופה. אז עושים, אבל עדיין לא עושים מספיק.
נראה שנכון לעכשיו, הפתרון (חלקי ולא מספק, אבל בכל זאת) מצוי בהתנהלות אישית: בדיוק כמו שיש צום לניקוי רעלים, כך הדין לגבי רעש. קוסקו ממליץ על התרחקות מרעש לעתים קרובות, ועל שהייה בהרים או במדבר. "יש ירידה מיידית בלחץ ותחושת רווחה חדשה. כשאני נמצא בסביבה שקטה באמת, אני יותר יצירתי ויכול להתמודד עם אתגרים. אך למרבה הצער, זה תמיד נגמר עם נסיעה חזרה לעיר הרועשת".
גם אם חופשות מוציאות אותנו לזמן קצר מהלחץ היומיומי, "החיים בערים רועשות משפיעים לרעה על איכות החיים שלנו", אומרת ברונזפט. "בטווח הארוך אנחנו צריכים להפחית את ההרס בסביבה שלנו". לדבריה יש כמה דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי להגן על עצמנו מפני זיהום רעש: למצוא בית בסביבה שקטה, להתקין חלונות כפולים, להיזהר עם הווליום שאנחנו שמים באוזניות בגלל החשש מאובדן שמיעה בלתי הפיך, להאזין למוזיקה ולטלוויזיה בעוצמת קול נמוכה, וכמובן להתחשב גם בסביבה כשאתם משוחחים בסלולרי. כשראש השנה כבר נראה באופק, זאת יכולה להיות יופי של החלטה לשנה החדשה.