רוב האנשים לא אמורים להיות מודעים לקצב פעימות הלב שלהם ביום יום, אלא אם כן כמובן הם בודקים אותו ידנית. יחד עם זאת, לכולנו קרה פעם או פעמיים ששמנו לב פתאום שהלב שלנו דופק מהר יותר מהרגיל, או בצורה שונה, ואולי אף התחלנו פתאום לחוות שם רעידות או רטטים לא מוסברים. רגע לפני שאתם נכנסים לסטרס שמדובר בהתקף לב ומעדכנים את הצוואה, כדאי לבדוק שמא מדובר באחד מהגורמים הבאים, שרובם אגב טבעיים או נורמליים לחלוטין. אם אתם בכל זאת חשים שמשהו לא בסדר, הגיע הזמן לראות רופא.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
צריכה של קפאין ניקוטין
מדובר בחומרים שחלק ממטרתם המוצהרת היא לעורר את הגוף ולגרות את מערכת העצבים, ועל כן הם למעשה נכנסים לזרם הדם ומעלים את הדופק מבחינה כימיקלית. מעשני הסיגריות, למשל, עשויים לשים לב שהלב שלהם פועל מהר יותר במשך הדקות שלאחר העישון, ולוגמי הקפה עשויים לחוות רעידות קלות בוורידים ובעורקים.
תרופות נגד צינון
תרופות כאלו מכילות חומרים פסאודו-אפדרינים, ששייכים לקבוצת האמפטמינים. מדובר, למעשה, בסם לכל דבר, וחלק מפעולת הסמים במערכת הדם גורמת להאצה של הדופק.
התקפי חרדה
בכל מצב של סטרס נפשי או גופני מתרחשת עלייה בקצב הלב כחלק מהמנגנון של הגוף להתמודד עם המצב. מנגנון שמכונה בשם "הילחם או ברח" אשר מפעיל המערכת הפאראסימפתטית, שהיא חלק ממערכת העצבים ואחראית לפעולות הרגעה ושימור כשהגוף נמצא במנוחה.
התייבשות
כאשר אנחנו מיובשים או לא שותים מספיק, הגוף שלנו חווה מחסור בכמות הנוזלים במחזור הדם. מכיוון שהוא עדיין צריך לתפקד כרגיל, והלב עדיין אמור להזרים דם לאותה כמות של איברים חיוניים, הוא צריך להתכווץ מהר יותר וכתוצאה מכך עולה הדופק.
עוד ב-mako בריאות:
>> שטח ההפקר: מאות גניבות מתרחשות מדי יום בבתי החולים
>> טבעונות זה פשוט: כך תעשו את השינוי
>> שותים הרבה מים כדי להימנע מהנגאובר? זה לא עובד
תרופות עם מרשם
כאן יש להפריד בין תרופות שמעלות את הדופק, כמו למשל ונטולין שנצרך במשאף או באינהלציה, לבין תרופות שמורידות דופק, כמו למשל חוסמי בטא למיניהן שתפקידן להפריע לקשירת הגורמים המפעילים של הקולטנים, ובכך למעשה לחסום את השפעתם כדי לשמור על לחץ דם תקין.
אנמיה
במסגרת אותו מנגנון שגורם לגוף להגיב להתייבשות בעליית לחץ דם, כך הוא מגיב גם במקרה של אנמיה - חוסר בהמוגלובין או בתאי דם אדומים – הלב שואף להזרים את אותה כמות דם לאותם האיברים, ועל כן הוא מתכווץ מהר יותר.
חשיפה למתכות כבדות
לא מדובר כמובן בתופעה שכולנו חווים בצורה יומיומית, אבל עובדי בניין למשל או אנשים ששוהים הרבה במפעל יכולים לבוא במגע עם כספית, שעלולה לגרום לשפעול של המערכת הפאראסימפתטית שמעלה את לחץ הדם וגורמת להזעה ולריור. או הקדמיום, שגורם למחלה דמויית שפעת ועקב זה לעליית חום ולדופק מואץ.
ייעוץ רפואי לכתבה: דוקטור ורד אליהו, רופאת משפחה ב"מכבי שירותי בריאות"