ההגירה ההולכת וגדלה בעולם מביאה לכך שהיקף הדו-לשוניים והרב-לשוניים גדל גם הוא בהתאמה. ההערכות הן שכ-60-70 אחוזים מאוכלוסיית העולם דוברת שתי שפות. בחלק מהמדינות -כמו לדוגמה קנדה, דרום אפריקה ובלגיה - יש יותר משפה רשמית אחת, כך שדו-לשוניות נפוצה בהן ממילא.
רכישת שפה זרה היא תמיד חיונית, בעיקר אם יש סיכוי טוב שנעשה בה שימוש תכוף יותר ולא רק לצורך הזמנה חד פעמית במסעדה כשאנחנו מבלים בחופשה. שפע של מחקרים תומכים בכך שאנשים דו-לשוניים נהנים מיתרונות חברתיים ובריאותיים, כמו החלמה מהירה יותר אחרי שבץ – ואף דחייה של ירידה קוגניטיבית ודמנציה בגילאים מבוגרים. איך זה עובד?
פעילות מוחית במקום פעילות גופנית
בדיוק כמו שאנחנו עובדים על שרירי בטן ומחזקים אותם, כך ניתן לאמן גם את המוח. אם הוא עובד במינון המתאים ובדרך הנכונה, אפשר לשפר את הביצועים והמהירות שלו.
לדברי ד"ר תומאס בק, מומחה למדעי המוח מאוניברסיטת אדינבורו, בריאות מוח אופטימלית נרכשת כשלומדים שפה במשך כ-5 שעות בשבוע – במקרה או לא במקרה הממוצע השבועי שיש להקדיש גם לפעילות גופנית. אבל גם אם מדובר בהקדשה של זמן מועט מדי יום, זה הרבה יותר טוב מכלום. גם כאן, כמו בפעילות גופנית, עקביות היא המפתח לקצור את הפירות.
כשמדובר ברכישת שפה, לא רק שאתם משפרים את הזיכרון בכך שאתם משננים את הכללים, את אוצר המילים ואת ההגייה: אתם משפרים את יכולת ריבוי המשימות שלכם, המולטי-טסקינג. על פי מחקר שנערך בשנת 2011 באוניברסיטת פן סטייט, דוברים דו-לשוניים טובים יותר בעריכת מידע לא רלוונטי, תעדוף משימות וגמישות נפשית. הסיבה לכך היא שהם עוברים בין מבנים לשוניים שונים. דו-לשוניים טובים יותר גם בהתבוננות בסביבה ואיתור מידע מטעה.
עוד ב-mako בריאות:
>> הלם: אפשר לרזות גם מהר וגם בריא
>> נטלי פורטמן ויתרה על שני מאכלים והאקנה נעלמה
>> מה הקטע של אנשים שאוכלים רק 3 וחצי דברים?
אל תשברו את השיניים בניסיונות הגייה מושלמים: גם אם לא תשיגו את המיומנות של דוברי השפה הזרה, אתה עדיין צפויים לשפר את היכולת השכלית שלכם. ד"ר באק מדגיש שלמידת שפה היא תרגול קוגניטיבי מצוין - הרבה יותר ממשחק או פתירת תשבצים - בגלל רוחב המיקוד שלה. "ככל שהפעילות היא יותר ורסטילית, כך הדבר משפר את התפקוד הקוגניטיבי. השפה היא אחת הדרכים המקיפות ביותר לגירוי המוח: יש צלילים שונים, מילים שונות ומושגים שונים, רעיונות שונים של דקדוק, וגם אינטראקציות חברתיות שונות. כל סוג של פעילות מנטלית שיש לה הרבה שכבות, משפיעה הרבה יותר מפעילות יחסית דלילה".
יתרונות בכל גיל, בעיקר בגיל מבוגר
דו-לשוניים יחלו בדמנציה כארבע שנים מאוחר יותר משאר האוכלוסייה. אצל רוב האנשים מתחילים להופיע הסימנים הראשונים בגיל 71; אצל דו-לשוניים, הגיל הממוצע הוא 75.
ד"ר בק, שערך את המחקר הגדול ביותר בתחום, סבור כי האפקט הזה נובע משיפורים במנגנון הקשב של האנשים: "הדו-לשוניות לא בהכרח משפרת את הזיכרון, אבל היא משפרת את השימוש בזיכרון. בשל היכולת המשופרת למקד את תשומת לבם, אנשים מסוגלים להתמודד טוב יותר עם אובדן תאי המוח – מה שנקרא בעגה המקצועית 'רזרבה קוגניטיבית'".
אנשים דו-לשוניים נוטים גם להתאושש מהר יותר משבץ. במחקר אחר של ד"ר בק, שכלל 600 אנשים שלקו בשבץ, 40.5% מהמשתתפים הרב-לשוניים היו בעלי תפקודים מנטליים רגילים לאחר השבץ, לעומת 19.6% בלבד בקרב המשתתפים החד לשוניים.
רכישת שפה נוספת היא לא רק עבור תלמידי בית ספר או מוצ'ילרים. אין ספק שלילדים יש יכולת טובה יותר לרכוש שפה נוספת, אבל גם מבוגרים יכולים לעשות זאת, בעיקר לאור היתרונות הרבים שיש בלמידה זו.
לא קיימת דרך אחת לרכישת שפה זרה והאסטרטגיה משתנה מאדם לאדם. למרות שיש אנשים שיש להם קליטה טובה יותר לשפות, המפתח הוא מציאת שיטה המתאימה לסגנון הלמידה הטבעי שלכם. מחקרים שהשתמשו בהדמיית מוח הראו, למשל, כי אנשים שטובים בקליטת רצפים ודפוסי למידה יהיו טובים במיוחד בקליטת שפה. אחרים אולי יוכלו ללמוד טוב יותר את הכללים על ידי שינון. לא משנה באמת מהי גישת הלמידה, התוצאה הסופית היא שיפור יכולת ובריאות המוח.