מבצע החיסונים העולמי ממשיך להתקדם בצעדי ענק, כאשר בקצב ההתחסנות מובילות ארצות הברית, סין והודו עם 4-3 מיליון מנות ביממה. בסין המצב נמצא מזמן בשליטה, ובארצות הברית הוא הולך ומשתפר, אך בהודו המגפה עוד משתוללת. שיא חדש נרשם שם, של 186 אלף חולים מאומתים ביממה ולמעלה מאלף מתים באותו פרק זמן, וסביר להניח שיש עוד רבים שהרשויות במדינה צפופת האוכלוסין כלל לא יודעות עליהם. בכך הודו לקחה מברזיל את המקום השני המפוקפק בהיקף התחלואה העולמית בקורונה, אחרי ארצות הברית.
למרות ההצלחה בבלימת המחלה, ואחרי שכבר חיסנה למעלה משליש מאוכלוסייתה, גם מבצע החיסונים בארצות הברית עלה על מהמורה. מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) המליץ השבוע לעצור את השימוש בחיסון של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, עקב כמה מקרים של בעיות בקרישת דם אצל מתחסנים חדשים, בדומה לתופעה שדווחה לגבי החיסון של אסטרה-זניקה. מדובר בשישה מקרים מתוך 6.8 מיליון מנות חיסון שניתנו עד כה, שאחד מהם הסתיים במוות. זמן קצר לאחר מכן הקפיאה דרום אפריקה את תחילת השימוש בחיסון, אחרי שלפני כמה שבועות עצרו שם את השימוש בחיסון של אסטרה-זניקה. כעת מחכים שם למשלוח של עשרה מיליון מנות של חברת פייזר.
השימוש בחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון הוקפא לפיכך בארצות הברית לפחות עד הדיון שנקבע להיום (יום רביעי) ברשות לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) על משמעויות הסיבוך והטיפול בו. גם אם אכן מדובר בתופעת לוואי של החיסון – דבר שנמצא עדיין בבדיקה – הרי שמדובר בסיבוך נדיר, בוודאי בהשוואה לסיבוכים הרבים של מחלת הקורונה עצמה. האיחוד האירופי פרסם מוקדם יותר הודעה שבשנה הבאה הם לא יאריכו את חוזי הרכישה לחיסונים המבוססים על טכנולוגיה זו וישימו דגש על חיסונים מבוססי RNA כמו של פייזר ומודרנה. המשמעות של הודעה כזו היא הבעת אי אמון בשני החיסונים הללו, ולא ברור עד כמה תהיה היענות של תושבי האיחוד להתחסן בחיסונים אלו ויותר חמור, היא מגדילה את הביקוש לחיסוני ה-RNA, שכרגע יש רק לשתי חברות להציע. העיניים נשואות כיום ל-FDA לראות האם הם יתירו את המשך השימוש בחיסון, ואולי יחדדו את טווח הגילאים של מקבלי החיסון ויקפידו על ערנות לתופעה אצל מחוסנים או שילכו בעקבות עמיתיהם האירופים ויחמירו עוד יותר. המשמעות של החמרה כזו תהיה תחרות קשה בין ארה"ב לאיחוד האירופי על מעט חיסונים, תחרות שהנהנים העיקריים ממנה יהיו מדינות עולם שלישי שיוכלו לרכוש את החיסונים שהתפנו.
החשש העיקרי הוא מכך ששני החיסונים היחידים שבהם נצפתה התופעה מבוססים על אותה טכנולוגיה – נגיף בלתי מזיק ממשפחת האדנוווירוס שעבר מניפולציה שלא מאפשרת לו להתרבות בתאים שלנו, אלא רק לפלוש לתוכם ולגרום להם להציג למערכת החיסון אחד מחלבוני הקורונה. החשד נופל לפיכך על הנגיף הנשא.
מחקר שהתפרסם בשבוע שעבר בחן כמה מחוסנים מאוסטריה ומגרמניה שלקו בתופעה, והראה שהיא מזכירה תסמונת שבה נוגדנים מסוימים גורמים לטסיות הדם ליצור קרישים. התסמונת מוכרת בעיקר כתופעת לוואי נדירה של תרופה בשם Heparin, אך איש מהנבדקים לא לקח אותה, ולכן קיים חשש שמה שעורר את התגובה היה החיסון. נתון מעניין נוסף הוא הגיל הממוצע הצעיר יחסית של הלוקים בתסמונת. יכול מאוד להיות שיוחלט בסופו של דבר להמשיך את מבצע ההתחסנות אך להגביל את הגיל שבו ניתנים החיסונים שפותחו בטכנולוגיה הזאת.
חיסונים אחרים
גם החיסון הסיני לא מבריק. מנהל הרשות לבקרת מחלות בסין, גאו פו, הודה ביום שני שהחיסונים הסיניים לא מקנים הגנה טובה מהמחלה. הוא ציין שהרשויות בארצו שוקלות לתת מנת דחף, או לשלב עם חיסון בטכנולוגיה אחרת. ההודאה הזאת באה על רקע ביצועים לא טובים של החיסון בברזיל ובצ'ילה. החיסונים הסיניים מבוססים על טכנולוגיה קלאסית של קיבוע של הנגיף, תהליך ששקול להמתה שלו, והזרקתו לשריר. אף שמדובר בשיטה ותיקה ובטוחה, נראה שיעילותה במקרה זה לא גבוהה, אולי בגלל שינויים מבניים זעירים על מעטפת הנגיף.
בישראל התפרסם מחקר נוסף שמראה שיעילות החיסון שניתן בארץ, של חברת פייזר, פוחתת מול הווריאנט הדרום אפריקאי. במחקר בחנו ישראלים שנדבקו בנגיף לפחות שבועיים אחרי קבלת המנה השנייה של החיסון, וראו שאחוז גבוה יחסית מהם נדבק בווריאנט הדרום אפריקאי. בקרב נדבקים בעלי מאפיינים דומים שלא היו מחוסנים, אותו ווריאנט היה נפוץ פחות. המשמעות היא שחשוב מאוד להקטין כמה שיותר את התחלואה כדי לא לאפשר לווריאנט הדרום אפריקאי להתבסס באוכלוסייה ולכרסם בחסינות.
אף שחברת פייזר עוד לא קיבלה אישור להרחיב את הפצת החיסון שלה גם למתבגרים, איגוד רופאי הילדים בישראל פרסם השבוע נייר עמדה בנושא, והציג בו את נתוני התחלואה של ילדים בקורונה, כולל סיבוכים. מהניתוח עולה כי רובם הגדול של הילדים מחלימים ללא קושי מהמחלה, אך יש ביניהם מיעוט לא מבוטל שסובל בכל זאת מסיבוכים או מתופעות לוואי מתמשכות של המחלה (Long COVID). היות שילדים הם קרוב לשליש מהנדבקים בנגיף בארץ בשנה האחרונה, ונחשבים לאוכלוסייה העיקרית שנמצאת בסיכון להידבק כיום, האיגוד ממליץ לחסן את המתבגרים אם החיסון אכן יקבל את אישור ה-FDA בעוד כמה שבועות.
עוד ב-mako בריאות:
>> גל שני בהודו: התסמינים שמקשים את אבחון המחלה
>> זאת העיר עם מספר החולים הגדול ביותר
>> 1 מכל 3 מחלימי קורונה יסבול מבעיה נוירולוגית
חיסונים לעשירים
ארגון הבריאות העולמי פרסם השבוע כי מיזם COVAX, שנועד להפיץ חיסונים במדינות עניות, סיפק עד כה קרוב ל-40 מיליון מנות חיסון לתושביהן של למעלה ממאה מדינות. מדובר בערך בחמישה אחוזים מהחיסונים שניתנו ברחבי העולם. לעומת זאת, 27 מהמדינות העשירות יותר צרכו עד כה כ-40 אחוז ממנות החיסון בעולם, וסין והודו צרכו עוד כ-35 אחוז. נראה שקריאות הארגון לחלוקה שוויונית של החיסון נפלו על אוזניים ערלות. למזלנו הרב אנחנו נמצאים בצד השני, וישראל לבדה צרכה 1.3 אחוז ממנות החיסון בעולם נכון להיום וחיסנה כבר את רוב אוכלוסייתה. אך העולם, וגם ישראל, לא יוכלו לחזור לשגרה מלאה לפני שהחיסון יגיע לכולם, לא רק לעשירים.
מגפת הקורונה היא אירוע שממשיך להתפתח ולהתעדכן. הדיווח הנוכחי נכון ליום ד' (14.04.2021) ועוד עשוי להשתנות. אנחנו משתדלים להביא לכם את הדיווחים העדכניים ביותר, אך חשוב להתעדכן מדי יום ביומו לאור השינויים הרבים.