"זה מרגיש כמו צינור שהצטמק, או כאילו יש לך כדור בגרון ואתה פשוט לא מצליח להכניס אוויר. זה קורה סתם ככה באמצע היום, זה יכול לקרות אם אני שותה משהו קר, זה יכול להיות מאלרגיה, אבל אני פשוט משתמש במשאף שלי והכל עובר." אסף סובל מאסטמה כל חיו, אבל זה לא תמיד מפריע לשגרת היומיום שלו. אסף הוא לא היחיד, אסטמה משפיעה על חייהם של כ-10% מאוכלוסיית העולם. מדובר במחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה, שמאופיינת בתגובתיות יתר של הסימפונות לגירויים שונים ומתבטאת בהתקפים של קוצר נשימה.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

מחלת האסטמה היא מחלה התקפית ומורכבת מ"תקופות שקטות" ללא תסמינים, שיכולות להיות ארוכות מאד, ומהתקפים שמופיעים בתדירות משתנה. במהלך התקף נוצרת הפרעה זמנית בדרכי הנשימה שגורמת להיצרות שלהם. אנחנו רגילים לנפח אוויר מסוים וירידה פתאומית בהיקף החמצן המגיע למוח יכולה להיות מאוד לא נעימה. בזמן ההתקף מרגישים קוצר נשימה, משתעלים ומפיקים קולות צפצוף תוך כדי הנשימה. החסימה בדרכי האוויר מלחיצה מאד, פוגמת באיכות החיים ויכולה להיות כרוכה בסכנת חיים אם לא מטפלים בה כמו שצריך.

כיצד נגרמת המחלה?

הגורמים לאסטמה כוללים מרכיבים גנטיים ותורשתיים ומרכיבים סביבתיים. יש יותר חולי אסתמה במקומות בהם זיהום האוויר גבוה, כמו ערים גדולות ואזורים תעשייתיים. עישון של האם בהריון או של אחד ההורים בסביבת ילדים קטנים מגבירים סיכון לאסתמה, ועישון או חשיפה לעישון פאסיבי מחמירים התקפי אסתמה.

הסיבה להופעת התקפים משתנה בין אנשים שונים - למשל חשיפה לאלרגנים כמו אבק או עובש יכולים לעורר התקף, כך גם פעילות גופנית, שינויים במזג האוויר או חשיפה לוירוסים שונים. אבחון של המחלה נעשה בעיקר על סמך התסמינים, בשילוב מבדקים מעבדתיים שונים, כמו בדיקת תפקודי ריאות ובירור לאלרגיה. יש מקרים רבים בהם אובחנה המחלה בילדות והיא חולפת עם ההתבגרות, או קיימת אך איננה פעילה.

המלחמה בנזקי העישון מתחזקת (צילום: רויטרס, חדשות)
עישון פאסיבי יכול לגרום לאסטמה. הרחיקו ילדים מעשן סיגריות | צילום: רויטרס, חדשות
עוד ב-mako בריאות:
>> וגיניזמוס: כשהראש רוצה סקס והגוף לא
>> שומרים בבטן: מיתוסים ממערכת העיכול
>> מכות פסיכודליות: למה החבורות שלנו מחליפות צבעים?

איך מטפלים?

אסטמה בבוגרים היא מחלה כרונית. הטיפול נועד להקל על התסמינים ולהפחית את שכיחות ההתקפים ולא לרפא את המחלה. המחלה נפוצה מאד בארץ ובעולם, עם זאת יש פחות אשפוזים ופחות תמותה מאסתמה לאור שיפור משמעותי בטיפול. תדירות ההתקפים ועוצמתם משתנים בין אנשים שונים ומכתיבים את הטיפול התרופתי. בכל דרגות המחלה מומלץ להימנע מעישון אקטיבי ופאסיבי של סיגריות או נרגילה שמחמירים את המחלה. בנוסף, מומלץ להימנע מחשיפה לאלרגנים אם ניתן. לעיתים הוצאת אביזרים "קולטי אבק" כמו שטיחים ווילונות יכולים לסייע בהפחתת התקפי קוצר הנשימה.

הטיפול התרופתי פועל בשני מישורים - האחד, הרחבת דרכי האוויר, שנדרשת בעיקר בעת התקף והשני הפחתת הדלקת בדפנות דרכי האוויר. במקרים קלים, הטיפול ניתן רק כמענה להתקפים וכולל תרופות שמרחיבות את דרכי הנשימה במנגנונים שונים, לרוב במשאף. כדאי להסתובב עם המשאף בתיק ולהשתמש בו מיד כשמרגישים קוצר נשימה. המשאף מראה תוצאות תוך דקות ומקל במהרה על ההתקף. יש משאפים לטווח ארוך יותר שמשמשים גם למניעת התקפים וניתנים באסתמה חמורה יותר. במקרים מורכבים יותר, כאשר ההתקפים תדירים ומופיעים במאמץ קל, מוסיפים גם טיפול בסטרואידים בעזרת משאף, שמדכא את התהליך הדלקתי בדרכי הנשימה וכך מונע את ההתקפים.

יש מגוון רחב של משאפים וטיפולים תרופתיים שניתנים בהתאם למאפיינים הקליניים ולרצון המטופל. חשוב מאד להיות במעקב רפואי, שכן הטיפול התרופתי משתנה בהתאם לחומרת המחלה. תחת טיפול, חולי אסטמה יכולים להגיע לאיזון טוב ולנהל אורח חיים מצוין.

*הכותבת היא סטודנטית לרפואה בשנה ה' באוניברסיטה העברית בירושלים.

>> בחנו את עצמכם: מה אתם חושבים שבריא?