משרד הבריאות מדווח על עלייה מתמדת במקרי הנדבקים בחיידק הסלמונלה בארץ, זאת לפי בחינת מספר התרביות המעבדתיות החיוביות לחיידק השנה יחסית לשנים קודמות. מדובר בעיקר במקרים שקרו בתקופת הקיץ האחרון, בקרב פעוטות על גיל 4.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

פרופ' שלמה ל.מעין, מנהל המערך לזיהומים במרכז רפואי ברזילי אשקלון, מגיב אודות נתוני המשרד שפורסמו בימים האחרונים: "באופן טבעי, מערכת העיכול שלנו מכילה כמות אדירה של חיידקים וחיידק הסלמונלה אינו נכלל בהם. הסלמונלה פולש למערכת העיכול באמצעות מזון נגוע. החיידק נפוץ ביותר בטבע ובמערכת העיכול של בעלי חיים ובעלי כנף כגון עופות, ונמצא גם במערכת הרבייה בעוף - מכאן המעבר לביצים המוטלות והזדהמותן קל ביותר. מרבית מקרי הסלמונלה בארץ ובעולם נגרמים מהזן אנטריטידיס ואינפנטיס. סלמונלה נדירה יותר מהזן  "טיפי", עלולה לגרום למחלת "טיפוס הבטן". היא מלווה בעיקר בחום ממושך, בשלשולים ולעיתים בעצירות".

לדבריו, החיידק מגיע למערכת העיכול שלנו לרוב כתוצאה מאכילת מזון שמזוהם באותו החיידק, כאשר הדגש הוא על מזון מהחי כגון עופות, וביצים במזונות שונים שמזוהמים בסלמונלה. בממוצע, אחת מתוך אלף ביצים תהיה נגועה בסלמונלה, במקומות בהם נבדקה שכיחות נשאות החיידק. אכילה של מזון המכיל ריכוז גבוה של שומן לעומת ריכוז נמוך של מים, כגון מוצרי גבינה, מעודדים את נוכחות הסלמונלה במערכת העיכול. בנוסף לזיהום מזון חלו בעבר התפרצויות סלמונלה ממקור ביוב שחדר לאספקת המים.

"הקיץ הוא התקופה המועדת ביותר לפורענות, וזאת בשל החום הסביבתי ואי עמידה בתנאי קירור או צינון המזון שהכרחיים למניעת התרבות החיידק", אומר פרופ' ל.מעין. "כל טמפ' מעל 20 מעלות מעודדת התרבות החיידק".

סלמונלה
השימוש באנטיביוטיקה לא אפקטבי כלפי החיידק | צילום: wikipedia user: Taragui

תסמיני מחלת הסלמונלוזיס: בעיקר שלשול ממושך

חיידק הסלמונלה משכפל את עצמו בתוך מערכת העיכול ומפריש רעלנים הפוגעים בה. לדברי פרופ' ל.מעין, במגעם עם דופן מערכת העיכול גורמים הרעלנים להפרשת כמות גדולה של נוזלים לתוך מערכת העיכול מדופן המעי, המופיעה מספר שעות לאחר אכילת המזון הנגוע. התוצאה היא לרוב שלשול ולעיתים גם בעוויתות בבטן. "חשוב לציין ששלשולים בקיץ ולאורך עונות השנה, יכולים להיגרם גם ע"י הרעלות מזון מחיידקים ונגיפים אחרים".

לדברי פרופ' שלמה ל.מעין, התסמינים הבאים לידי ביטוי בשלשול אינם מעידים בד"כ על הגורם, ולכן ואם לא נלקחת דגימת צואה למעבדה, קשה לאבחן סלמונלה. והנה קצת חדשות מעודדות: באופן כללי, כשמדובר בשלשול לרוב תחלוף התופעה מעצמה ללא כל טיפול.

עם זאת, כשמדובר בסלמונלה, יתכן שהחיידק יישאר במערכת העיכול מספר שבועות לאחר חלוף התסמינים. "זו בדיוק הסיבה להנחיה הגורפת לרחיצת ידיים בסבון ובמים לאחר כל טיפול בהפרשות גוף", אומר פרופ' ל.מעין. "איננו רוצים לעודד הדבקה בתוך משפחות בהן אחד מבני המשפחה חלה בשלשול מסלמונלה, ולכן חשוב לנקוט במשנה זהירות". 

ומה לגבי השימוש באנטיביוטיקה? 

"באופן פרדוקסלי, מסתבר שדווקא השימוש באנטיביוטיקה עלול להאריך את זמן ההפרשה של החיידק במערת העיכול", אומר פרופ' ל.מעין. "לכן נהוג לתת אנטיביוטיקה רק במקרים קשים של התייבשות קיצונית ומחלה "סוערת". במרבית המקרים יתגבר הגוף על הזיהום בכוחות עצמו".

מתי זה מסוכן?

"הסכנה העיקרית היא בעיקר כשמדובר בתינוקות קטנים העלולים לסבול מהתייבשות עקב איבוד הנוזלים, כתוצאה משלשול מתמשך. במקרה כזה יטופל התינוק ע"י אשפוז ומתן נוזלים בעירוי".

ילד חולה עם כפית בפה
עלייה בתחלואה - בעיקר בקרב פעוטות עד גיל 4 | צילום: DIGIcal, Istock

עוד ב-mako בריאות:
>> האם חזייה תורמת לבריאות השד? ומה גורם לנפילת השדיים?
>> שכחו מקלוריות: מה עדיף שוקולד או קרמבו? 
>> משבר האנטיביוטיקה העולמי: מהן סכנות החיידקים העמידים?

אמון הציבור: "דרוש גורם מרכזי שיפקח על איכות המזון"

ארגון "אמון הציבור", למען הגינות בעסקים, קרא בעבר להקים רשות מזון מרכזית שמכילה את כלל סמכויות גופי הפיקוח ומהווה גורם יחיד שנותן דין וחשבון ועושה אכיפה מרתיעה עם שקיפות לציבור. שר האוצר אימץ את העיקרון ודרש לשלבו בקווי ייסוד הממשלה, וזה למעשה מה שהיה אמור להתגבש ברפורמת הקורנפלקס. אך לדברי אמון הציבור, גם במסגרת הרפורמה הזאת לא נעשו צעדים בנושא הפיקוח כפי שהם ציפו. "מדובר בתופעה מדאיגה מאוד של תחלואה המופצת באמצעות מזון", אומרים ב"אמון הציבור". "יתרה מכך, העובדה כי עד כה במשרד הבריאות לא הצליחו לאתר את מקורה מדאיגה אף יותר ומצביעה על נקודה בעייתית במיוחד: בישראל הפיקוח על תעשיית המזון הינו מבוזר ולכן נוצר מצב בו לא ניתנת הגנה סבירה לקהל הצרכנים. במרבית מדינות המערב ישנו גוף מרכזי המפקח על כל תחום המזון משלב הגידול והייבוא של הגלם החקלאי ועד הצלחת, כך קל יותר לזהות בעיות ולטפל בהן ביעילות. בישראל כל הניסיונות לייצר פיקוח מרכזי אחד כזה נתקלו בהתנגדות ומכשולים.

גם לאחרונה, כשנערך מהלך של חקיקה חדשה ומסודרת לתחום בטיחות המזון, הידוע כ"רפורמת הקורנפלקס", בלטה ההתעלמות מבעיה זו. על רקע זה פנינו למנכ"ל המשרד והצגנו בפניו את החשיבות של ניצול ההזדמנות כדי להבטיח מערך פיקוח מרכזי, אך טרם ראינו צעדים בנושא". ממשרד האוצר מתחייבים באופן כללי שכן נעשים צעדים משמעותיים לפיקוח על המזון.

כך תמזערו את סיכויי החשיפה לחיידק

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, כדי להימנע ממקרים של סלמונלה במזון, חשוב להקפיד על הכללים הבאים:

1. בישול ארוך: בשלו עוף, בשר בקר טחון וביצים באופן מלא.

2. צרכו מוצרים מפוסטרים: לפי ההמלצות אין לאכול או לשתות מזונות המכילים ביצים לא מבושלות או חלב שאינו מפוסטר.

3. אחסנו ביצים במקרר וצרכו אותן מיד לאחר ההכנה.

4. שטפו בסבון ומים ידיים, משטחי עבודה וכלים שבאו במגע עם בשר לא מבושל מכל סוג.

5. הכינו בשר על משטחים נפרדים והשתמשו בכלים נפרדים מאלה שבהם השתמשתם להכנת מזונות אחרים. יש להקפיד על כך במיוחד כאשר מדובר במזון עבור תינוקות, קשישים, או אנשים עם פגיעה במערכת החיסונית.

6. אל תשטפו ביצים: שטיפת ביצים יכולה לגרום לחדירת החיידקים לתוך הביצים, לכן בישראל חל איסור לשטוף את הביצים. 

סלמונלה
משכפל את עצמו בתוך מערכת העיכול. חיידק הסלמונלה | צילום: Scharvik, Thinkstock

תגובת משרד הבריאות: "התפרצויות סלמונלה הינו אירוע שלא קשור לרמת פיקוח כזו או אחרת. הן נפוצות בכל העולם. זיהוי האירוע וניהולו בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הם ההוכחה לקיום מענה לפיקוח מרכזי בנושא המזון מהיצרן ועד לצרכן. גילוי המקור הוא הליך הכולל בדיקות מעבדה מורכבות וחקירה אפידמיולוגית של חולים. משרד הבריאות מנהל את המקרה ונמצא בקשר הדוק עם משרד החקלאות".

תגובת משרד האוצר: "ברפורמת הקורנפלקס בוצעה סדרה מקיפה של הפיקוח על איכות ובטיחות המזון בישראל. מרבית הפיקוח יתבצע על ידי משרד הבריאות, חלקו ע״י משרד החקלאות וחלקו יבוצע באמצעות התאגיד הווטרינרי שיוקם. הרפורמה משפרת משמעותית את הפיקוח והסדרה של בטיחות המזון לטובת הציבור".

>>  6 דברים שהציפורניים שלכם אומרות על הבריאות שלכם