שלושה חודשים עברו מאז אישור החיסון הראשון נגד קורונה, ובעולם חולקו עד כה 152 מיליון מנות חיסון של החברות פייזר, מודרנה, אסטרה-זניקה, קנסינו, סינופארם וספוטניק. את שלוש האחרונות החלו להפיץ ברוסיה ובסין בצורה מוגבלת כבר בקיץ, עוד לפני שהחל השלב השלישי של הניסויים הקליניים בהן.
בארצות הברית ממשיכים להאיץ את קצב ההתחסנות, שעומד כעת על כ-1.5 מיליון מנות ביממה. נכון להיום כעשירית מהאוכלוסייה קיבלה כבר מנה אחת לפחות מהחיסונים של פייזר ומודרנה. לעומת זאת מדינות האיחוד האירופי ממשיכות לדשדש מאחור, בקצב של 630 אלף מנות ביממה בכולן יחד. במזרח, סין מאיצה את קצב התחסנות של לכ-1.65 מיליון מנות ביום (הקצב הגבוה בעולם), כולן מתוצרת מקומית, והודו עלתה לקצב של כ-350 אלף מנות ביום. עם זאת בשתי מדינות הענק יודעים שהן חייבות להמשיך להאיץ את הקצב או שיידרשו כמה שנים להשלים את חיסון כל האוכלוסייה.
עיני העולם נשואות לעבר דרום אפריקה, שחווה גל תחלואה קשה בווריאנט המקומי – נגיף שצבר מקבץ של שינויים (מוטציות) שמשפיעים על אופי פעילותו. דרום אפריקה הפכה לשדה תצפית לבחינת יכולתם של החיסונים השונים לספק הגנה מפני הנגיף המקומי.
דיווחנו בשבוע שעבר שיעילות החיסונים שמפתחות החברות ג'ונסון אנד ג'ונסון ונובה-וקס הייתה נמוכה במיוחד בדרום אפריקה, ולא מזהירה גם באתרי ניסוי אחרים. בשבוע שעבר התפרסם כי היכולת של החיסון של אסטרהזניקה לנטרל את הנגיף הדרום אפריקאי ולמנוע הדבקה בו נמוכה לעומת יעילותו מול נגיף הקורונה המקורי. עם זאת, החיסון עדיין מונע תחלואה קשה. בתגובה עצרה ממשלת דרום אפריקה את השימוש בחיסון הזה והיא בוחנת אפשרויות אחרות. דרום אפריקה סובלת מגל תחלואה קשה מאוד, וחיסון שאינו יעיל במניעת ההפצה של הנגיף לא עונה על צרכיה. מדינות אחרות מביעות עדיין אמון בחיסון הזה ולא השעו את השימוש בו.
מסתמן: החיסון מונע הדבקה
השבוע התפרסמו שני מחקרים בלתי תלויים שמצביעים על כך שהחיסון כנראה מגן לא רק מהתפתחות המחלה בגוף אלא גם מעצם ההדבקה. את המחקר הראשון פרסמה חברת מייהריטג' (Myheritage) שמבצעת חלק ניכר מהבדיקות לקורונה בישראל. החברה סקרה לאורך זמן את העומס הנגיפי בבדיקות – כלומר כמה נגיפים יש בכל בדיקה, דבר שמרמז על הסבירות שהחולה יפיץ את הנגיף הלאה – ופילחה את הנבדקים לפי קבוצות גיל. נמצא כי כשבועיים אחרי תחילת מבצע החיסונים בארץ החל לרדת העומס הנגיפי בקבוצת הגיל של בני + 60 - הראשונים שקיבלו את החיסון. מכך הסיקו החוקרים שאצל מחוסנים במנה אחת לפחות שנדבקו בנגיף, כמות הנגיפים הממוצעת הייתה נמוכה פי 20-1.6 לפי ההערכות, אחרי שקלול שיעורי ההתחסנות היומיים בכל קבוצת גיל בתקופה שקדמה לבדיקה. אלו רמזים טובים לכך שהחיסון מסייע לא רק במניעת תחלואה אלא גם מוריד את הסיכון להדבקה.
כמעט במקביל פרסמו קופת החולים מכבי ופרופ' רועי קישוני מהטכניון ממצאים דומים על פי נתוני ההתחסנות המפורטים של מבוטחי הקופה, שאפשרו גם להבחין בין מחוסנים ללא מחוסנים ולא רק בין קבוצות גיל. בתוך כך, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) פעל בדומה למשרד הבריאות הישראלי ועדכן את ההנחיות שלו לציבור. כעת גם הוא ממליץ לפטור מחוסנים מחובת בידוד אם נחשפו לחולה קורונה – עדות לאמון גובר ביעילות החיסונים.
אחד האתגרים הגדולים של מבצעי החיסונים בעולם הוא הילדים, שכן גם אם נחסן את כל האוכלוסייה המבוגרת, ילדים ימשיכו להידבק ולהדביק אחרים. הם אמנם פגיעים הרבה פחות לסיבוכי המחלה, אבל במדינה צעירה כמו ישראל, שבה יותר מרבע מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לגיל 16, שהוא כרגע הגיל המינימלי לקבלת חיסון, זה מסבך את היכולת לגבור על המגפה ומעלה את הסיכון להתפתחות מוטציות מקומיות.
עוד במאקו בריאות:
>> חושבים לוותר על החיסון השני? כדאי שתדעו את זה
>> האם החיסון לקורונה יכול לגרום לדלקת בשריר הלב?
>> תפסיקו עם המנהג הזה – ומערכת העיכול תודה לכם
לפני כשבועיים דיווחה חברת פייזר שהיא סיימה לגייס מתנדבים לניסוי הקליני בילדים בני 15-12. אם הניסוי יעלה יפה יש סיכוי שנראה תוצאות לקראת הקיץ. לגבי ילדים צעירים יותר, מודרנה הכריזה שהיא עומדת להתחיל לגייס מתנדבים לניסוי בילדים בגילאי 11-1, אך לא צפויות להתקבל תוצאות לפני תחילת שנת 2022.
לקראת דרכון ירוק
לקראת הקיץ המתקרב מדינות רבות בוחנות את המודל של שימוש ב"דרכון ירוק" על מנת לאפשר להחיות את הענפים הקורסים של התיירות ואירועי התרבות והבידור. לסוגיה הזאת יש השלכות לוגיסטיות לא פשוטות של אופן הזיהוי של המחוסנים, ושיקולים מוסריים של שלילת זכויות מלא מחוסנים וממחלימים ותיקים. וכמובן ברקע אורבת השאלה הלא פתורה עדיין, "האם החיסון מונע הדבקה?" שכאמור רק עכשיו מתחיל להצטבר מידע בנוגע אליה.