מבצע חיסוני הקורונה בעיצומו, ובארץ התחסנו כבר למעלה מ-70,000 ישראלים. אולם, סכנת הקורונה עדיין מרחפת, בעיקר לנוכח המוטציה שהתגלתה בבריטניה - והיום גם בארץ, שמעלה מחדש את שאלת יעילותם של החיסונים במקרים כאלה. אף שמומחים רבים סבורים כי אין סיבה משמעותית לדאגה, יש מקום לתהות לגבי יעילותם של החיסונים החדשים, בשל העובדה שהווירוס צפוי לעבור שינויים נוספים.
דודי שטיינר, ד"ר לאימונולוגיה, חבר בעמותת "מדעת" וחוקר בחברת "טארגטג'ין", פותח במסר מרגיע: "בדומה לשפעת, גם וירוס הקורונה הוא וירוס RNA . אלא שבניגוד לשפעת, שכידוע עוברת שינויים מהירים הדורשים הכנת חיסון בכל שנה מחדש, לווירוס הקורונה יש מנגנונים שעוזרים לו לצבור פחות מוטציות, כלומר השינויים שחלים בו הם בדרך כלל נקודתיים ופחות מהירים".
יתרה מכך, הוא מסביר שכדי להתאים את החיסונים הנוכחיים למוטציה כזאת או אחרת לא יידרש הרבה, הודות לשיטת הפיתוח שבה השתמשו פייזר ומודרנה. "השיטה שבה מייצרים את חיסון ה mRNA-- מאפשרת להתאים את החיסון לשינויים החלבוניים שעשויים להתרחש בנגיף בקלות רבה וגם די מהר יחסית. לצורך העניין, זה כמעט כמו לשנות אות מסוימת בקובץ וורד".
החדשות הפחות טובות לדבריו הן שדווקא החיסון הישראלי פחות מוצלח בהקשר הזה: "לעומת החיסון של פייזר לדוגמה, הטכנולוגיה שבה יוצר החיסון של המכון הביולוגי, ובאופן דומה גם החיסון הרוסי, לא מאפשרת להתאים אותו באותה קלות לשינויים שעשויים להתרחש בנגיף. כלומר במקרה כזה, בדרך כלל לוקחים וירוס אחר שאינו מסוכן לבני אדם, ומוסיפים לרצף הגנטי שלו את החלבון הרצוי (במקרה זה, חלבון הספייק של הקורונה). כך משתמשים בווירוס הלא מסוכן כווקטור, ובאופן דומה ל mRNA, מתקבל ביטוי של חלבון החיסון בתוך תאי הגוף. אולם לשם כך, צריך קודם כלל להנדס את הווירוס, ולאחר מכן לגדל את הווירוס המהונדס הזה בתנאי מעבדה. ולאחר סיום שלב הגידול, יש לרכז את הויירוסים הללו ולנקות אותם מכל השיירים של התרבית ושל התאים בהם הם גדלו. זה הרבה יותר מורכב ומסורבל לעומת החיסונים של פייזר ומודרנה שרק דורשים לייצר mRNA באופן סינטטי בכמויות גדולות ולשנות אותן בעת הצורך".
"ככל שיהיו יותר שינויים, כך יעילות החיסונים תיסדק. בעוד שסביר להניח שהיעילות לא תיפגע באופן משמעותי לנוכח שינוי אחד או שניים, אם נהיה עדים לשינויים גדולים לאורך הזמן, לא בטוח שהחיסונים אכן יהיו אפקטיביים"
אז למה בעצם החליטו לפתח חיסון בשיטה כזאת בישראל?
"למרות החיסרון המסוים של החיסון הישראלי בהקשר השינויים בווירוס, למעשה מדובר בטכנולוגיה טובה, יעילה ומוכרת. אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של המתודולוגיה הזאת נובע מכך שחיסונים שמיוצרים בשיטה כזאת לא דורשים לוגיסטיקה מורכבת, כמו זו המתבקשת בחיסונים של פייזר ומודרנה. בעוד שאלה דורשים אחזקת בקבוקוני החיסון בטמפרטורה של מינוס עשרות מעלות (דבר שלדוגמה מגביל מאוד את יכולת החיסון במקומות מרוחקים או של אנשים המרותקים לביתם המצריכים שיבואו אליהם לחסנם, כמו מבוגרים וכד') - את החיסון הישראלי ניתן לשמור במקרר רגיל וזה בהחלט יתרון, בעיקר אם החיסון מיועד גם להפצה מעבר לים. מעבר לכך, יש משמעות גדולה מאוד לכך שלישראל יהיה מערך עצמאי של חיסונים, ובריאות הציבור לא תהיה תלויה במדינות כאלה ואחרות".
עוד ב-mako בריאות:
>> המשקה שמפחית סטרס ומונע ריח רע מהפה
>> מצאנו טריק מושלם לאכול פחות פחמימות
>> התגלתה מוטציה חדשה ומסוכנת יותר עבור צעירים
"למרות החיסרון המסוים של החיסון הישראלי בהקשר השינויים בווירוס, למעשה מדובר בטכנולוגיה טובה, יעילה ומוכרת עם יתרונות משמעותיים"
מה יקרה כשהשינויים בנגיף יהיו דרמטיים יותר?
"באופן תאורטי זו שאלה מעניינת. בעיקרון, ככל שיהיו יותר שינויים, כך יעילות החיסונים תיסדק. בעוד שסביר להניח שהיעילות לא תיפגע באופן משמעותי לנוכח שינוי אחד או שניים, אם באמת נהיה עדים לשינויים גדולים לאורך הזמן, זו תהיה בעיה גדולה יותר משום שאפקטיביות החיסון אכן תפחת. אולם, כרגע זה לא המצב ולכן טוב לבדוק ולהיות זהיר אך לא בטוח שיש לבטל טיסות למשל".
"בשורה תחתונה, טוב שיש כרגע חיסונים יעילים הזמינים לשימוש בארץ, וטוב שממשיכים לחקור גם את החיסון הישראלי. לכל אחד מהם, כאמור – יתרונות משלו", מסכם ד"ר שטיינר.
מגפת הקורונה היא אירוע שממשיך להתפתח ולהתעדכן. הדיווח הנוכחי נכון ליום ד' (23.12.2020) ועוד עשוי להשתנות. אנחנו משתדלים להביא לכם את הדיווחים העדכניים ביותר, אך חשוב להתעדכן מדי יום ביומו לאור השינויים הרבים.