על פי נתונים של משרד הבריאות, מרבית בני ה-60-69 התחסנו. כ-78 אחוז מהם קיבלו מנה ראשונה של החיסון וכ-69 אחוזים מהם קיבלו מנה שנייה של החיסון. ערן סגל, פרופ' לביולוגיה חישובית במחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן, פרסם לאחרונה נתונים, לפיהם בערים רבות בארץ, לפי מגמת ההתחסנות עד כה, נוכל להגיע כבר בתחילת חודש מרץ ל-90 אחוז מתחסנים בגילי 60 ומעלה. אך השאלה היא, עד כמה מגמת ההתחסנות בגילים הללו תשפיע על המצב הכללי במדינה. ועד כמה הנתונים הללו אופטימיים בכל הנוגע לבלימת התפשטות המגפה בארץ.
לפי ד"ר דיצה לוין, אימונולוגית חברת עמותת מדעת, קשה לשער עד כמה נתוני ההתחסנות אכן ימשיכו לעלות בקבוצת גיל זו, מעבר למצב כפי שהוא היום. לדבריה, לא בטוח כמה המספרים הללו יעלו, בהתחשב בכך שחלק מבני ה-60 ומעלה חלו במחלה ולכן לא מחסנים אותם. ייתכן שאם האוכלוסיות הדתית והערבית יתחסנו, נראה עלייה מסוימת במספרים בקבוצת גיל זו.
אך גם אם המספרים לא יעלו בהרבה באוכלוסיות הללו, כבר רואים שינויים חשובים בכל הנוגע לתחלואה ואשפוז בקרב בני 60 ומעלה. לפי ד"ר לוין, מתוצאות ראשוניות שפורסמו על ידי איכילוב, ניתן לראות תמונת מצב מעודדת. "לפי הנתונים של איכילוב, מתוך כ-400 מאושפזים, 77 אחוז מהם לא התחסנו, 30 אחוז מהם התחסנו רק במנה הראשונה, שני אחוזים מהם התאשפזו לפני שחלף שבוע מאז החיסון השני (כלומר לא היו מוגנים לחלוטין) ו-רק כ-0.23 אחוזים מהם היו מחוסנים באופן מלא (אחרי שבוע מהמנה השנייה). למרות שמדובר בתוצאות ראשוניות שקשה להסיק מהן מסקנות, אם מדברים ברמת האשפוזים, אפשר להגיד שמבחינה זו החיסון עובד. ולפי הנתונים שפורסמו על ידי פרופ' ערן סגל, יש גם ירידה בתחלואה של בני 60 ומעלה, ביחס לעצמם וביחס לשאר האוכלוסייה".
יש ערים שבהם 80% (יש גם 90%) מגילאי 60 ומעלה כבר מחזיקים תעודת מתחסן, וערים נוספות צפויות להגיע לשם בקרוב
הנה הרשימה ומועד ההגעה המשוער ליעד (צד ימין של הבר)
הניתוח עבור ערים עם לפחות 5000 תושבים מעל גיל 60. ערים שלא מופיעות אך עומדות בקריטריון עוד לא הגיעו לרמות ההתחסנות האלו pic.twitter.com/efTIycjOwb
הנתונים הללו הם אופטימיים בעיקר כי נראה פוטנציאל משמעותי של החיסון בהפחתת העומס במחלקות הקורונה בבתי החולים. אך מבחינת האוכלוסייה הכללית ובלימת התפשטות המגפה, נראה שצפויה לנו עוד דרך ארוכה. כדי להשתלט על המגפה, שעוד ממשיכה להשתולל בארץ, צריך להסתכל בעיקר על הקבוצות באוכלוסייה שמשפיעות באופן המשמעותי ביותר על מספר המאומתים החדשים מדי יום.
"לפי משרד הבריאות, אם מסתכלים מי הם האנשים שתורמים הכי הרבה למאומתים החדשים, זה דווקא קבוצות הגיל הנמוכות יותר. מסך המאומתים, בני ה-60 ומעלה הם ממש האחוזים הקטנים, גם כי הם זהירים יותר וגם מרביתם מחוסנים. לעומת זאת, האוכלוסיות שתורמות הכי הרבה למאומתים (אבל לא לחולים הקשים), הם בני 10-40 - כל הצעירים שפחות מתחסנים", מסבירה ד"ר לוין. אמנם ילדים עדיין לא יכולים להתחסן לקורונה, אך קבוצות הגיל הצעירות יותר שכן רשאיות להתחסן, נראה שנתוני ההתחסנות ממשיכים להיות נמוכים וזאת למרות שהם מניעים במידה רבה את התפשטות המגפה.
"הם אמנם מאומתים ולרוב לא חולים קשה, אבל הם אלה שמחזיקים את הווירוס בחיים באוכלוסייה. יש לו אצל מי להתרבות. וירוס בשביל להתרבות צריך אנשים שיוכלו לשכפל אותו, ודווקא קבוצות הגיל שהכי תורמות למספר המאומתים היומי, הן גם הקבוצות שפחות מתחסנות". במילים אחרות, עד שיותר צעירים לא יתחסנו, ככל הנראה שלא נראה מגמת שיפור משמעותית במצב המגפה בארץ. יש לציין כי אוכלוסיות נוספות שבהן רמת התחלואה גבוהה אך רמת ההתחסנות נמוכה הן האוכלוסיות הערביות והדתיות, שאם יתחסנו בהן יותר, סביר להניח שנראה מספרים אופטימיים יותר בהתאם.
חשוב לציין כי עדיין לא ידוע אם מחוסנים לא נדבקים. "אבל אנחנו מניחים שאנשים מחוסנים עוצרים את התרבות הנגיף במהירות הודות למנגנוני החיסון. לכן יש להם עומס נגיפי נמוך ולטווח זמן קצר יותר ועיקר המאגר אכן נמצא בקבוצות הלא מחוסנות", מוסיפה ד"ר לוין.
עוד במאקו בריאות:
>> חושבים לוותר על החיסון השני? כדאי שתדעו את זה
>> האם החיסון לקורונה יכול לגרום לדלקת בשריר הלב?
>> תפסיקו עם המנהג הזה – ומערכת העיכול תודה לכם
חשוב לתת דגש במקומות שבהם נתוני ההתחסנות נמוכים
לפי ד"ר לוין הדרך לבלימת התפשטות המגפה עוברת קודם כל אצל האוכלוסיות שבהן התחלואה גבוהה ושיעורי ההתחסנות נמוכים. "חשוב לתת דגש במקומות שבהם אין התחסנות. חשוב להתמקד במקומות שבהם יש יותר תחלואה ופחות התחסנות. לפי הנתונים שפורסמו על ידי פרופ' ערן סגל, ניתן לראות ירידה באוכלוסייה של 60+, שתרמה הכי הרבה לאשפוזים. אחרי החיסון השני המספרים (מבחינת תחלואה, מ"ג) המשיכו לרדת אצל בני ה-60 ומעלה ובקבוצות הגיל האחרות הם עלו. כנראה שגם בגלל הווריאנטים החדשים וגם התנהגות אחרת בקבוצות הגיל השונות. באוכלוסיות ובקבוצות גיל מסוימות פחות סומכים על החיסונים, שזו בעיה קשה. חשוב ללכת על הסברה אישית בקבוצות האלו. במדעת אנחנו עושים הסברה כללית וגם הסברה אישית במפגשי וואטסאפ בין אנשים מודאגים לרופאים וביולוגים. הדרך היחידה לשכנע אנשים להתחסן זה לתת לאנשים לשאול שאלות ושמומחים יענו".
למרות דיווחים על כך שהזנים החדשים של נגיף הקורונה תוקפים גם אנשים צעירים יותר מזנים אחרים של הנגיף, נראה שבקבוצות הגיל הצעירות יותר רבים סבורים כי אין להם צורך בחיסון. אך גם אם הסיכוי שהם יחלו קשה עדיין נמוך יותר בהשוואה למבוגרים, יש אלמנט נוסף שחשוב לא פחות - ההגנה שהתחסנות רחבה תספק לאוכלוסיות פגיעות יותר. אם צעירים לא רוצים להתחסן עבור עצמם, אז שהתחסנו עבור אחרים, אם לא בשביל הסבים שלהם, אז בשביל הסבים של חבריהם. אם מרבית הצעירים יתחסנו, ישנו סיכוי גבוה יותר לבלום את התפשטות המגפה ולהגן יותר על האוכלוסיות הפגיעות. ואולי אז, גם החזרה לשגרה תיראה קצת פחות כמו חלום רחוק.
לכו להתחסן!
"החיסון בטוח, הוא לא פוגע בפוריות (אבל הנגיף כנראה שכן), הוא לא מסוכן בהריון, הוא לא ישנה לנו את החומר הגנטי בתאים, הוא לא יגרום לסרטן, תופעות הלוואי שלו קלות וחולפות במהרה. והכי חשוב- החיסון יעיל! אם בחרתם להתחסן, תייצגו את עצמכם, תישאו את המסר. יש לכם חברים שלא התחסנו? נסו לבדוק למה. לשאול. להסביר. אם יש חששות מהחיסון - להזים אותם. אתם לא בטוחים מספיק? תפנו למקורות אמינים של מידע, דוגמת האתר וקבוצות הפייסבוק של עמותת מדעת, של מכון דוידסון. ה חלק מהאחריות שלנו, כלפי החברים, המשפחה והקהילה.
* ד"ר אורי לרנר - המנהל המקצועי של עמותת מדעת.
באפליקציית איזי ריכזו את כל המקומות בהם תוכלו להתחסן נגד קורונה:
מגפת הקורונה היא אירוע שממשיך להתפתח ולהתעדכן. הדיווח הנוכחי נכון ליום ג' (09.02.2021) ועוד עשוי להשתנות. אנחנו משתדלים להביא לכם את הדיווחים העדכניים ביותר, אך חשוב להתעדכן מדי יום ביומו לאור השינויים הרבים.