פסוריאזיס היא מחלת עור דלקתית כרונית. שכיחות המחלה בארץ מוערכת כשלושה אחוזים מהאוכלוסייה בהתפלגות שווה של גברים ונשים. המחלה יכולה להופיע בכל גיל החל מינקות ועד לגיל זקנה. תהליך התהוות המחלה כולל התרבות מהירה של תאי קשקש, דלקת ושינויים בכלי הדם הקטנים של העור והיא בעלת ביטויים קליניים מרובים.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
התסמינים
הנגעים עשויים להופיע במגוון צורות:
הצורה השכיחה הינה צורת הפלאק (PLAQUE) המתאפיינת בנגעים עוריים מורמים, אדומים מתוחמים היטב ועל פניהם קשקשת לבנה וגסה. פיזור הנגעים הינו בעיקר באספקט מיישר (אקסטנסורי) ותיתכן כמו כן מעורבות גו וקרקפת.
הצורה הטיפתית (GUTTATE PSORIASIS) – הנגעים הינם בצורת טיפות. נגעים אדומים וקטנים ועליהם קשקת לבנה עדינה. צורה זו לרוב מפושטת ואופיינית בעיקר בעשור השני והשלישי לחיים. פעמים רבות מופיעה בעקבות טריגר של דלקת גרון על ידי סטרפטוקוק או זיהום אחר.
הצורה ההפוכה (INVERSE PSORIASIS) – בצורה זו הנגעים ממוקמים באזור הקפלים בעיקר בבתי שחי, במפשעות ומתחת לחזה. הנגעים בצורה זו מופיעים לרוב ללא קשקשת .
אריתרודרמה – משמע עור אדום. בצורה זו יש מעורבות נרחבת של העור (מזכיר כוויה).
פסוריאזיס פוסטולרית – צורה זו יכולה להיות מוקמת בכפות הידיים ובכפות הרגלים או להיות מפושטת. התפרחת מתאפיינת בשלפוחיות מוגלתיות (לא זיהומיות). בצורה המפושטת מדובר במחלה קשה שלעיתים קרובות מלווה בחום והרגשה כללית רעה.
פסוריאזיס של כפות הידים וכפות הרגלים (פלמופלנטר פסוריאזיס) – מדובר בשתי צורות קליניות – פוסטלרית (כפי שפורט מעלה), או היפרקרטוזיס (פלאקים) על פני כפות הידיים וכפות הרגלים.
ביטויים שכיחים נוספים שעשויים להופיע הם מעורבות ציפורנים עם שינויים של שקערוריות, התעבות ציפורן, שינוי גוון ולעיתים הרס של הציפורן, מעורבות ריריות (שפתים , לשון) עם לשון גאוגרפית (המזכירה מפה) וכן ייתכן גרד בדרגות חומרה שונות .
כיום מקובל להתייחס למחלת הפסוריאזיס כמחלה עורית עם שכיחות גבוהה של ביטויים סיסטמיים כגון:
דלקת פרקים פסוריאטית – השכיחות המדווחת של דלקת פרקים פסוריאטית הינה 10-30 אחוזים. חומרת המעורבות איננה קשורה לחומרת המחלה העורית.
התסמונת המטבולית – הכוללת יתר לחץ דם, נטייה לסוכרת, פרופיל שומנים בדם שאינו תקין והשמנת יתר נמצאה בשכיחות גבוהה בחולים הסובלים מפסוריאזיס קשה. כמו כן, נמצאה עליה בשכיחות אירועים קרדיאליים.
מחלות דלקתיות של המעיים – נמצאה שכיחות יותר גבוהה של חולי פסוריאזיס וחולים במחלות מעיים דלקתיות בעיקר קרוהן.
בשנים האחרונות מספר הדיווחים הקושרים פסוריאזיס ומעורבות מערכות אחרות הולכים ועולים, בין היתר מוזכרות: אוסטאופורוזיס, הפרעת נשימה חסימתית כרונית, שינויי מצב רוח – נטייה לדיכאון ואף עליה בשיעורי התאבדויות. המשותף לכל המצבים הללו הינו בסיס דלקתי המעורב בתהליכים אלו.
עוד ב-mako בריאות:
>> למה הדיאטה החדשה הזאת שוברת את האינטרנט?
>> כנראה שזמן לא באמת מרפא לב שבור
>> מי בריאה יותר: אשלי גרהאם או ג'יג'י חדיד?
האבחנה
לרוב האבחנה של מחלת הפסוריאזיס הינה קלינית. לעיתים ניעזר באבחנה בעזרת ביופסיה עורית שמדגימה לרוב תמונה היסטולוגית אופיינית .
הטיפול
מגוון הטיפולים למחלת הפסוריאזיס הינו גדול. הטיפול נקבע על פי משתנים כגון גיל ומין המטופל, סוג הפסוריאזיס, חומרת המחלה, שטח עור מעורב, תגובה לטיפולים קודמים ועוד.
קו הטיפול הראשון הינו טיפול מקומי הכולל מגוון משחות, קרמים ותמיסות. התכשירים כוללים טיפולים משמנים, טיפולים קרטוליטיים ואנטי דלקתיים .
פוטותרפיה – טיפול בקרני UV המחקות את קרני שמש. הטיפול המקובל כיום הינו לרוב טיפול באורך גל צר סביב 311 ננומטר – בתחום קרני ה-UVB . טיפול זה מהווה תחליף יעיל לשהייה בים המלח.
טיפולים סיסטמים – ניתנים בעיקר במחלה מפושטת או כזו שמערבת מערכות או איברים נוספים כגון פרקים, ציפורנים, קרקפת. טיפולים אלו מחייבים מעקב מעבדתי בהתאם לפרוטוקולים קבועים.
הקבוצות העיקריות כוללות :
רטינואידים – טיפול זה יעיל בעיקר בשילוב טיפולים נוספים כגון פוטותרפיה, או בפני עצמם בעיקר לצורות הפוסטולריות. המגבלה העיקרית של טיפול זה הינה טרטוגניות (סיכוי לפגיעה בעובר כאשר מדובר בנשים בהריון).
מתותרקסט MTX – תרופה המשתייכת לקבוצת הכמותרפיה ואולם המינון בו משתמשים לטיפול בחולי פסוריאזיס הינו מינון נמוך הפועל כתרופה אנטי דלקתית. תרופה זו ניתנת בצורת כדורים פעם בשבוע (קיימת גם בזריקות לתוך השריר או זריקה תת עוריות).
ציקלוספורין – תרופה אנטי דלקתית. התרופה ניתנת בכדורים על בסיס יומי. המינון נקבע בהתאם למשקל הגוף. מדובר בתרופה מאד יעילה המביאה לשיפור מהיר, אולם לא ניתן להשתמש בתרופה זו מעל שנה בשל סכנת פגיעה כלייתית
אוטזלה – התרופה מעכבת חלבון בעל תפקיד בשרשרת הדלקתית. תרופה זו ניתנת בכדורים עם עליה הדרגתית במספר הכדורים ותוך שבוע הגעה למינון מקסימלי. תרופה זו בעיקר יעילה בדלקת פרקים פסוריאטית ופחות בפסוריאזיס בעור.
תרופות ביולוגיות – טיפולים אלו נכללים בסל הבריאות באינדיקציה של מעורבות שטח גוף נרחבת מעל חמישים אחוזים או מעורבות אזורים רגישים וכישלון 2 תרופות סיסטמיות.
המאפיין המשותף לכל התרופות הללו הוא עיכוב בשלבים שונים של התהליך הדלקתי. לפני התחלת הטיפול יש צורך בביצוע בדיקות דם וכן בבדיקה לאיתור שחפת סמויה. תרופות אלו ניתנות בעירוי או בזריקה כאשר תכיפות הזריקה משתנה על פי התרופה. יעילות התרופות גבוהה, אולם משתנה בין קבוצה לקבוצה וכמובן בין מטופל למטופל. באשר לתופעות לוואי – בעיקר יש לזכור חשיפה לזיהומים קשים וכן עליה בשכיחות גידולים בעיקר המטולוגים.
הכותבת היא מומחית למחלות עור ומין, יו"ר חוג פסוריאזיס האיגוד הישראלי של רופאי העור