אתמול (ד') נערך כנס האקלים-טק הגלובלי הראשון בישראל – 2022 PLANETech World, ובמסגרתו נבחרו 10 סטארט־אפים מובילים שייצגו את את ישראל בוועידת האקלים של האו"ם ה-COP27, כמשלחת של PLANETech ורשות החדשנות.

 החברות הנבחרות יציגו את הפתרונות הטכנולוגים שפיתחו, להתמודדות עם אתגרי האקלים השונים מול הגורמים הבכירים ביותר בעולם במהלך הוועידה, שתתקים בשארם א-שייח, במצרים. הוועידה תתקיים בפעם ה-27 בחודש נובמבר הקרוב, ובה ינסו נציגי המדינות לתאם צעדים ומאמצים בינלאומיים משותפים, לבלימת משבר האקלים והתמודדות עימו.

10 חברות הסטארט־אפ הנבחרות

  1. H2Pro – חברה המפתחת טכנולוגיהלפיצול מים לאטומי מימן וחמצן לשם ייצור אנרגיית מימן באופן זול ויעיל תוך נצילות אנרגטית מקסימלית.
  2. GenCell מפתחת פתרונות אנרגיה ירוקה מבוססי תאי דלק לייצור חשמל באמצעות מימן ואמוניה.
  3. Remilk – חברה המפתחת חלב מתורבת בטכנולוגיה ייחודית. רימילק גייסה כבר למעלה מ-100 מיליון דולר, ואף קיבלה לאחרונה אישור רגולטורי לשיווק מוצרי חלב אמיתיים המיוצרים ללא בעלי חיים בשוק האמריקאי.
  4. Aleph Farms – חברה המייצרת בשר מתורבת היישר מתאי בעלי חיים ולא הנדסה גנטית. בין המשיקעים בחברה נמצא לאונרדו דיקפריו שאף צורף לצוות יועצי הקיימות שלה.
    סטייק מתורבת של אלף פארמס (צילום: Aleph Farms' commercial prototype)
    צילום: Aleph Farms' commercial prototype
  5. Groundwork BioAg מפתחת פתרונות חקלאיים מסוג מיקוריזה, הדדיות בין תפטיר של פטרייה ובין שורשי הצמח.
  6. Tomorrow.io – מפתחת טכנולוגיות לחיזוי מזג האוויר ממקורות מידע שונים.
  7. Beewise חברה המפתחת כוורות רובוטיות וגייסה עד היום 120 מיליון דולר.
  8. UBQ Materials פיתחה טכנולוגיה לטיפול בפסולת ביתית לא ממוינת, כולל כל החומרים האורגניים כגון שאריות מזון, נייר וקרטון ופלסטיק מעורב, והפיכתם לחומר תרמופלסטי, היכול להחליף שימושים בפלסטיק.
  9. HomeBiogas החברה מפתחת מתקנים להפקת גז מפסולת ומציעה פתרונות לבתים פרטיים ולעסקים. המערכת שפיתחה יכולה לטפל במעל 300 קילוגרם פסולת אורגנית ביום ולהפוך אותה לביו-גז – המשמש לבישול ולחימום.
  10. Wiliot חברה שמסייעת לייעול שרשראות אספקה וצמצום פליטות גזי חממה.

המשלחת תצא בתחילת חודש נובמבר לשארם א-שייח, ותציג באירוע הפתוח של הביתן הישראלי בועידת האקלים, שיוקם לראשונה בהיסטוריה של הכנס הבינלאומי. החברות יזכו להציג את הפתרונות שלהן לקהל בינלאומי של מנהיגים, בכירים מהמגזר העסקי, ואנשי טכנולוגיה. הפתרונות של החברות יציגו את המגוון הרחב של טכנולוגיות אקלים אשר מפותחות בישראל ומסייעות כבר עכשיו לעולם לצמצם פליטות, ולהסתגל לשינויי האקלים.

מגש של מקדונלדס מפלסטיק ממוחזר של UBQ (צילום: UBQ)
פלסטיק מפסולת, UBQ | צילום: UBQ

הנושא החם ביותר בהייטק

המשלחת הוכרזה במהלך כנס 2022 PLANETech World, שהיה הראשון בתחומו בישראל ומהגדולים בעולם, עם מעל ל-1,500 משתתפים מישראל ומהעולם. במהלכו הוצגו 100 סטארט-אפים ומיזמים בתחום האקלים-טק, והוא כלל את משקיעי האקלים-טק הגדולים בעולם, ומעל 50 דוברים.

"המשלחת שאנחנו מוציאים מישראל מציגה את חזית החדשנות הטכנולוגיות שכבר כעת מסייעת להתמודדות עם משבר האקלים ברחבי העולם. אנחנו מאמינים שהחברות שיציגו בועידת האקלים של האו"ם בשארם א-שייח יסייעו למיצוב ישראל כמובילה עולמית בתחום האקלים-טק, ויהוו השראה עבור יזמים שמעוניינים להקים חברות בתחום הכי משמעותי וצומח בהייטק", אומר אוריאל קלר, מנכ"ל PLANETech.

 לדבריו, "תחום האקלים-טק בישראל הפך בשנה החולפת לנושא החם ביותר בהייטק, וסוחף אחריו יזמים ומשקיעים רבים, גם כאלה שלא מגיעים מתחום האקלים". בדוח שפורסם בשבוע שעבר, דיווחו PLANETech כי 1 מכל 7 סטארטאפים שהוקמו בשנת 2021 בישראל הוא מתחום האקלים-טק, ושבאותה השנה סך ההשקעות בחברות מהתחום הגיע לשיא של 2.5 מיליארד דולר.

"אני שמח וגאה להכריז על עשרת הסטארט-אפים, אשר נבחרו למשלחת האקלים-טק של מדינת ישראל לוועידת האקלים של האו"ם בשארם השייח, אמר אמש דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. "עשרת הזוכים, פורצי דרך כל אחד בתחומו, מעידים יותר מכל על פוטנציאל ההובלה הישראלית בתחום האקלים-טק. הפוטנציאל קיים אך מימושו אינו מובטח. למשל, בישראל אין כיום מספיק גופי השקעה בעלי מומחיות בנושא האקלים או בפרט משקיעי הון סיכון, בעלי היכולת לתמוך ולקדם את חברות האקלים-טק להצלחה עסקית. כמו כן, המדיניות הסביבתית של ישראל איננה מתקדמת דיה, ומקשה על יצירת יתרון יחסי בישראל." 

עוד הוסיף כי "הדו"ח הראשון שהוצאנו לפני כשנה עם PLANETech, היווה בסיס להגדרת היעדים הממשלתיים כחלק מתכנית האקלים-טק הלאומית אשר במסגרתה יושקעו כשלושה מיליארד שקל, והמתודולוגיה שנבנתה בו למיפוי החברות אף אומצה על ידי ארגון החדשנות האקלימית של האיחוד האירופי. אני צופה ומאמין כי שילוב כוח שלושת המגזרים בישראל, הציבורי הפרטי והאקדמי, יהפכו את ההייטק הישראלי למוביל החדשנות העולמית גם בתחום האקלים-טק."

וינסנט צ'נגוויז, העומד בראש קבוצת ההשקעות CBG: "השקעות הטק בעולם האקלים הן אינן עוד השקעה עסקית, אלא חובה ואחריות שלנו כיזמים ליצור עולם טוב יותר לדורות הבאים. איננו יכולים להתעלם מההשלכות הקיצוניות של משבר האקלים ועלינו כמשקיעים לגלות אחריות לקידום פתרונות למען הכדור. יש לנו טכנולוגיות טובות ומשנות חיים שרק ממתינות להשקעות כדי שיפרצו, ואני קורא ליזמים נוספים להרחיב את מעורבתם והשקעותיהם בתחום. אני רוצה להודות לרשות החדשנות הישראלית שנטלה על עצמה מחויבות ממעלה ראשונה לטובת הנושא זה, ואני מאמין שהמשלחת שתצא מטעם פלאנטק תביא בשורה אמיתית לעולם."