כפר סבא היא אחת הערים הפחות מרתקות קולינרית בישראל. יסלחו לי תושביה, אבל גם הם כנראה ייאלצו להסכים שכשזה נוגע לאוכל, העיר משופעת בעיקר ברשתות וכמעט שאין בה מסעדות מקוריות עם אמירה משלהן. זה לא שאין איפה לאכול - עם השנים זיהו את הפוטנציאל של כפר סבא לא רק רשתות גנריות אלא גם מקומות מבוססים כמו זוזוברה, פיאנו פיאנו או נונו ומימי, שפתחו בה סניפים. אבל חביבים ככל שיהיו - הם לא מהווים תחליף למקום ייחודי. 

מהסיבה הזאת סנטה בכפר סבא היא בשורה של ממש, עוד לפני שאוכלים בה. שף צעיר שמחליט לבסס דווקא כאן את הביסטרו שהוא חלם עליו - זה לא משהו שקורה כל יום, וגם לא כל חודש או כל שנה. על המקום אחראי אסף זרוג, שפתח את סנטה בסיבוב הראשון בשלהי הקיץ. כאילו לא מספיק קשה להתניע מסעדה חדשה במדינת ישראל, הגיעה המלחמה של אוקטובר ואילצה אותו לסגור דלתות ולצאת למילואים בעזה, בעודו מותיר את החלומות הגדולים הרחק מאחוריו. רק לאחרונה, בחודש ינואר, זרוג חזר והתחיל את הכל מחדש. 

המיקום של סנטה, במתחם המסעדות של מרכז אושילנד המסחרי, פחות מזמין עבור חובבי אוכל שמחפשים מסעדה שהיא יעד. מי שתר אחר מסע פסטורלי בדרך לארוחה יקבל דרגנוע שמוביל אותו מהחניון העמוס של המתחם דרך חנות סטוק ענקית לליבו של קניון עתיר גירויים. יותר סביבה של גיבוש רשימת קניות הביתה ופחות של חשק להתיישב לאכול. אבל כשנכנסים למסעדה ניבטת מכל עבר ההשקעה הגדולה במקום, שמצליח לשמור על בידוד מרשים מהמתרחש ממש בסמוך אליו בקניון.

שף אסף זרוג (צילום: עוז אוחיון, יחסי ציבור)
שף אסף זרוג. חזר מעזה והתחיל הכל מחדש | צילום: עוז אוחיון, יחסי ציבור

החושים עוברים ממצב של היפר לרוגע, והאלגנטיות הנעימה של החלל מורגשת מיד. סנטה היא מסעדה מאוד מרשימה בעיצובה, עם שולחנות עץ מרווחים, כיסאות נוחים, בר יפהפה ומזמין, מוזיקה בווליום שפוי וטאבון ענקי שמציץ מחלקים מסוימים של המטבח ומעורר סקרנות בנוגע לבאות. ולזה בדיוק התכוונתי במסעדה שהיא לא סניף של רשת אלא מקום שיש לו אופי משל עצמו. זה מציב רף אחר לגמרי של סטנדרטים.  

כל אלה יוצרים אווירה מאוד מזמינה ונעימה. האלמנט היחיד שעדיין מעיב על תחושת הנוחות הוא השתדלות יתר למצב את המקום כמטבח שף ייחודי, בעזרת טקסיות מיותרת. כשמתיישבים במסעדה המלצרים נדרשים להציג את המקום ולספר עליו, מעשה מאוד לא הכרחי כשמסעדה יכולה לדבר בעד עצמה דרך הצלחות. תוך כדי הסיפור הם מבהירים שסנטה היא ביסטרו שף, וזה, למעשה, דבר והיפוכו - ביסטרו בהגדרתו הוא מסעדה קטנה ולא פורמלית בעוד שמסעדת שף מוקפדת היא ההפך מכך. זה בסדר גמור לפתוח ביסטרו שמגיש אוכל טוב בגובה העיניים. למעשה לא רק שזה בסדר, זה אפילו נהדר ורצוי - אבל אין צורך להכביד על הסיפור עם תארים ותיאורים, זה מעמיס על החוויה וגם עלול למלא את החלל בציפיות שלאו דווקא ימומשו. מעבר לכך, השירות בסנטה קשוב ואדיב.

סנטה. בידוד מרשים מהמתרחש בחוץ, בקניון (צילום: יואב גורין, יחסי ציבור)
סנטה. בידוד מרשים מהמתרחש בחוץ, בקניון | צילום: יואב גורין, יחסי ציבור

שניצל שטעים אפילו למחרת

כשאנחנו הגענו המסעדה פעלה רק משעות הצהריים ועד הצהריים המאוחרים, ומאז הרחיבה את שעות הפעילות גם לערב. במסגרת הצהריים מוצע במקום תפריט עסקיות שבו במחיר המנה העיקרית מקבלים לחם מחמצת ושלישיית פתיחים, וגם אספרסו לסיום. התפריט, בהתאם לקונספט, שופע במנות ביסטרו קלאסיות שקשה לבחור מהן כי כולן עושות חשק: סלט קיסר, שניצל, המבורגר, פסטה קצ'יו א פפה, אנטרקוט עם פירה, הכל שם.

בהתייעצות עם המלצרית החלטנו ללכת על שלוש מנות: פסטת פירות ים בביסק סרטנים (99 שקלים בעסקית), שניצל עם פירה (85 שקלים בעסקית) ומנה מהיותר ישראליות בתפריט של שווארמת דג על פיתה שרופה (99 שקלים בעסקית). אבל לפני המנות עצמן, שווה להתעכב על הפתיחים: שני סוגי לחמי מחמצת הוגשו לנו, מחמצת בהירה ומחמצת דגנים, שניהם מוכנים במקום ושניהם מצוינים, עם קראסט טוב מבחוץ ועסיסיים מבפנים. מחמצת הדגנים הצליחה להרשים אפילו יותר. בסופו של דבר כשרעבים, פרוסת לחם איכותי היא הנאה פשוטה ונהדרת שקשה להתכחש לה.

הלחמים הוגשו ליד שלישיית פתיחים קטנטנים של סלק צלוי עם שקדים על סקורדליה, קולרבי מהגריל על טחינה ומוס של חצילים, גם הם מהגריל, שנטחנו עם הקליפות המיובשות של החציל להעמקת טעמים. הסלק והקולרבי הפגינו בקיאות מצוינת של המטבח בעבודה עם ירקות והיו נהדרים, הם אזלו מהצלחת בשנייה וחבל שלא היה יותר מהם. החצילים הלהיבו פחות, כי כמה אפשר להתרגש ממנה שכבר אכלת בכל כך הרבה מסעדות אחרות. ככלל, הפתיחה הותירה טעם של עוד וסקרנות בנוגע לצפוי, וזה בדיוק מה שצריך לקרות כשמתיישבים לאכול במסעדה.

שווארמת דג. המנה הטובה ביותר בארוחה (צילום: נופר לפיד, יחסי ציבור)
שווארמת דג. המנה הטובה ביותר בארוחה | צילום: נופר לפיד, יחסי ציבור

המנה העיקרית הטובה ביותר בארוחה הייתה גם זאת שהוגשה ראשונה: שווארמת דג לבן על פיתה שרופה עם בצל מטוגן, טחינה ומשוואיה. הפיתה הייתה יותר באמצע הדרך שבין טורטייה ללאפה, דקה יחסית ומעט שרופה, בטעמים שהחמיאו לדג, בדיוק כמו שצריך. מה שכן, זאת לא הייתה שווארמת דג בשום צורה אלא יותר נתחי דג מתובלים היטב ועסיסיים, שהבצק ספג אליו את לחותם יחד עם העגבניות הצלויות מהמשוואיה. בתוספת בצל סגול פריך בסומאק, טחינה טעימה וקצת פטרוזילה טרייה נוצר ביס מצוין. היה כיף לבצוע מהפיתה ביד ולהרכיב בכל פעם ביס קצת אחר. לצד ה"שווארמה" הזמנו תוספת של צ'יפס שהיו גם כן טובים. לא יוצאים מגדר הרגיל אבל יופי של צ'יפס פריכים וזהובים, מהסוג שממשיכים לזלול גם כשכבר לא רעבים וזה אומר עליהם הכל.

במקביל הגיע לשולחן השניצל של סנטה - מנת ביסטרו שקלעה בול. הצלחת של השניצל הייתה מרשימה ביותר, והוא עצמו היה עצום ממדים ודקיק וטוגן היטב עם מעטפת זהובה נהדרת. מנה מגרה במיוחד ואחלה של שניצל, שגם ארזנו הביתה ואכלנו קר ביום שאחרי (הוא עמד במבחן בהצלחה והיה טעים גם צונן). הדבר היחיד שלא פוצח עד הסוף במנה היה הפירה, שהתבסס בצורה נכונה על תפוחי אדמה באטר וכלל כמות טובה של חמאה, אבל לא היה מספיק קרמי. אם כבר רוצים לדייק עד הסוף עם פירה אפשר ורצוי להעביר אותו סינון נוסף. 

סיימנו עם המנה הפחות מוצלחת בארוחה, שהייתה דווקא זאת שממנה ציפינו להכי הרבה: פסטת פירות ים בביסק סרטנים. הפסטה הייתה מאוד יפה וכללה כמות לא מועטה של מולים, שרימפס וקלמרי (אומנם מהסוג הקפוא אבל אין בכך פסול). אלא שדווקא הביסק לא היה עמוק מספיק בטעמיו, וגם הכמות שלו לא יצרה מספיק רושם על הפסטה עצמה. הוא לא באמת תפקד כרוטב, והמנה כולה הייתה די תפלה עם אזכור לבת טעם של ביסק. כשמדברים על פסטת פירות ים טובה באמת, מצפים ליותר.

סיימנו את הבילוי בסנטה באספרסו טוב ובחשבון לגמרי סביר, מה שבהחלט עושה חשק לבוא לכאן שוב. הדבר היחיד שהרגשנו שפוספס הוא הטאבון, שהיינו שמחים לנוכחות שלו ביותר מנות בתפריט. אם כבר משקיעים כל כך, שווה להרחיב את תרומתו ולהביא אותה יותר לידי ביטוי. אולי כעת, כשהמקום פתוח גם בערב, ההיצע יתרחב וישתדרג.

פסטת פירות ים בביסק סרטנים. אכזבה (צילום: דימה פורמרנץ, יחסי ציבור)
פסטת פירות ים בביסק סרטנים. אכזבה | צילום: דימה פורמרנץ, יחסי ציבור

כפר סבא על המפה

סנטה אינה בהכרח מקום להגיע אליו אם כפר סבא היא יעד מרוחק מכם. אבל אם אתם באזור ומחפשים מסעדה טובה ואלגנטית באווירה נעימה לארוחה משפחתית או לדייט רומנטי, זאת אחת האופציות הטובות ביותר שאפשר למצוא בעיר ובסביבה בכלל, אם לא הטובה ביותר. בטח לאור זה שהמקום נפתח ממש לאחרונה, ולבטח יתבסס וישתפר בהמשך - וגם יוריד את הטקסיות המעט מעייפת שמאפיינת פתיחות של מסעדות שרוצות להוכיח את עצמן.

באופן כללי, סנטה היא חלק ממגמה נהדרת של מסעדות ראויות ומושקעות שצצות מחוץ לתל אביב - תופעה מבורכת גם עבור בעלי העסקים וגם (ובעיקר) עבור קהל הסועדים, שכבר לא צריכים להיכנס ללב הסואן של תל אביב בשביל ארוחה טובה. אם מסתכלים על המקום הזה בפריזמה של ביסטרו, כמו שהתפריט משדר, ולא של מסעדת שף שמצופה שתבריק במקוריות, הוא לגמרי עושה את העבודה ומספק אוכל לא יומרני וטוב ברובו, בסביבה מהוקצעת שנעים לאכול בה. אחרי הארוחה אפשר לשלב גם סיבוב יעיל במקס סטוק, ועל כמה מסעדות טעימות בישראל אפשר להגיד את זה?

סנטה. עתיר ידע 4, כפר סבא. טלפון: 072-2649288. לא כשר