על שוק מחנה יהודה כמתחם תרבות ואוכל איכותי לא צריך להכביר במילים. פשוט בואו. בעצם למה להזמין? יותר טוב אל תבואו, כי כבר אין מקום לזוז ואין כיסא פנוי בשום מסעדה עד לקיץ הבא. המוני תל אביבים, הרצליינים וחיפאים מצוידים בדרכון, בארשת דבילית ובזיכרונות מתוקים מהשנה וחצי ההן באוניברסיטה העברית עושים דרכם בשיירות מדי שבוע אל הפריפריה הירושלמית ואוכלים מאכלי שף כמותם יש בשפע בכל מסעדת שף תל אביבית, אלא שכאן יש גם דיבור אותנטי על "כל הירקות מהשוק" ו"קורה לי שאני נתקע פתאום בלי כוסברה, קופץ לשוק ומביא כוסברה", שזה, אתם חייבים להודות, כל כך אותנטי, כל כך אחר, עד שהרגליים מעצמן נושאות אותך אל מחנה ואל יהודה, ואנשים שכבר היו בכל חור בעולם נעמדים להצטלם ליד רחמו. אוי, התל אביבים התל אביבים.
חוויה קולינרית כוללת
מכיוון שבמזרחי כבר היינו ובמחנהיודה המפורסמת לא זכינו לסעוד בשל עודף נבלות וטריפות, שמחנו לשמוע על מוסד קולינרי איכותי נוסף, כשר, שנפתח במתחם, ושמנו פעמינו לג'קוס סטריט, מסעדת שף חדשה ומסקרנת במתחם השוק. בואו נתחיל מהסוף: נפלא. מצוין. מסעדה מצוינת של שף מצוין, שמעניקה חוויה קולינרית כוללת, רחבה הרבה יותר מהאוכל המצוין לכשעצמו, כפי שיתבאר להלן.
קוראים לו זכאי חוג'ה, שזה נשמע כמו שם של משרד אדריכלים ירושלמי עתיק, אבל לא. זה שם של שף, שכולם קוראים לו ג'קו ועל שמו המסעדה. חוג'ה הספיק לעשות את רוב הסיבוב הירושלמי. הוא היה בקנלה ובלארא ומוכר היטב על ידי הסועדים הירושלמים ולא רק הם. יחד עם שני שותפים הוא הסתער על מתחם השוק, ועשה באומץ אבל על בטוח את מה שרבים ציפו לו: הקים מסעדת פוזה מחנהיודאית, שלא נופלת מחברותיה, אבל כשרה.
פצחנו במגוון ראשונות מרהיב, ביניהן ראויה לציון מנת הסביצ'ה המדויקת מאוד מאוד, וזה לא שהקרפצ'יו ואחיו מעושני הבית היו פחות מצוינים. בעיקריות – היא דג מצוין ואני נתח פילה הכי טוב שאכלתי בחיי. אני חוזר: הכי טוב שאכלתי בחיי. כל כך טוב היה, שאני באמת לא זוכר את התוספות.
מסביב נהם סער. רק שבועות ספורים שהמסעדה פתוחה, וכבר הפכה למקום חם. לא היה כיסא פנוי. יחידים וקבוצות. וכאן באה ההפתעה האמיתית: חוג'ה לקח את הסיכון והקים מטבח שקוף הניצב בלב המסעדה. מאחר שישבנו בשולחן קרוב, מצאתי את עצמי די מהר במצב של בהייה, כמו ילד המביט באקווריום. זכאי ושני סו שפים דילגו שם בכזו קלילות נקייה ובכזה סטייל שאי אפשר היה להתיק את המבט. על מה אתה מסתכל, היא שאלה. תסתובבי, אמרתי לה, וכך נתקענו שנינו תקועים רבע שעה על המחזה היפה הזה של אנשים שאוהבים את מה שהם עושים ובעיקר יודעים לעשות את זה.
נפלא ומצוין. נבוא שוב, ועוד הרבה פעמים. לשם האמינות אציין שהקינוחים לא משהו, ולשם הטיפ אומר רק: קחו מקום חשוף למטבח ושימו עין גם על הסו שף שמוליק, בחור שעוד יגיע רחוק.
