מנות סאו-מאי ושיאן סוואי ג'יאו במסעדת פוראמה
הקובה של הסינים | צילום: יעל קישיק, אוכל טוב
בקיץ שעבר הייתה תחושה שמסעדות הדים-סאם הולכות לעשות לתל אביב את מה שהיוגורט, הפיצה והאוכל הוויאטנמי עשו - להשתלט. האינסטגרם התמלא בכיסונים הצבעוניים ממסעדות מכל רחבי העיר, אבל שם, בערך, זה נשאר. הייתה תחושה שהסיפור לא ממש מצליח להתרומם; הטעם, המחיר, הניסיון לעשות גם למאכל הזה ישראליזציה ולמדר אותו מהתבלינים והטעמים האותנטיים שלו -  כל אלו הכשילו את נסיקתן של הדים-סאמיות הקטנות והרבות שנפתחו, והשאירו אותן כלא הרבה יותר מסושיות מהירות.

מי שרצה ליהנות באמת מהגיוזה והבאו הסינים האמיתיים היה צריך להרחיק למדרחוב נווה שאנן, ושם להסתפק בכופתאות בשלל צורות - אבל עם מילוי מעולה אחד: חזיר (ולהרגיש קצת כמו חזיר בסוף הארוחה). אבל הדים סאם החדש שנפתח בבן יהודה 7, פוראמה, הוא כבר משהו אחר.

 מנת טעימות ובלינצ'ס סיני

במסעדה, שמקורה בכלל באשקלון, שם היא נפתחה ב-1985 ומתפקדת כמסעדה סינית, מציעים יותר מעשרה סוגים שונים של דים סאם בשמות שמעולם לא נתקלתי בהם. כולם עם מילוים של בקר, בשר לבן, שרימפס, ירקות ועוף. מודה שלא יצא לי להיות בסין ולאכול את המקור, אבל אני מדמיינת שככה זה שם.

התחלנו בקטן, כדי לראות במה מדובר. דילגנו על המנות הראשונות ועברנו ישר למנת הטעימות (36 שקלים) שכללה שישה סוגים של דים-סאם בשמות שונים ומשונים. דווקא הגרסאות הפשוטות יותר של הגיוזה היו מאכזבות וקצת יבשושיות, אבל מנת הסאו מאי (כיסוני בצק חיטה פתוחים וממולאים בבשר) שהגיעה במנת הטעימות בכל גרסאות המילוי הייתה מעולה. את המנה הזאת בחרנו אחר כך לקחת גם כמנה נפרדת (24 שקלים), הכוללת ארבעה כיסונים בארבעה מילויים שונים.

עוד הצטיינו במנת הטעימות: השא-צ'יאו, כיסוני בצק אורז ממולאים בשרימפס, שהיו רכים מבחוץ ופריכים מבפנים וכנראה הטובים ביותר שטעמנו, וגם השאו לונג, כיסוני בצק חיטה סגורים וממולאים בבשר לבן, שהיו טעימים במיוחד.

בהמשך לקחנו מנת צאנג-פנג. מדובר במנה של שתיים-שלוש רולדות (תלוי במילוי), הדומות לבלינצ'ס ועשויות מבצק אורז. אנחנו בחרנו במילוי השרימפס וקיבלנו דים סאם רך עד כדי כך שלעיתים המרקם שלו הרגיש לי קצת רך מדי ולא נעים בפה. המילוי, לעומת זאת, היה מעולה - וגם הרוטב שהגיע איתו היה המוצלח ביותר מכל הרטבים שקיבלנו בארוחה, ושאותו ניצלנו בכוח לטבילת שאר הדים-סאמים שהגיעו לשולחן.

מנת צאנג פנג במסעדת פוראמה
סוג של בלינצ'ס רך מדי. מנת צאנג פנג | צילום: יעל קישיק, אוכל טוב
פנים מסעדת פוראמה
הטבחים והמלצרים כולם סינים. מסעדת פוראמה | צילום: יעל קישיק, אוכל טוב

מנה מעניינת אחרת שהזמנו הייתה השיאן סוואי ג'יאו, שהוא כנראה הקובה הסיני. מדובר בבצק אורז דביק ומטוגן ממולא בשר וירקות, שנראה ממש כמו – ובכן, קובה. צוות המסעדה המליץ בחום, אבל לצערי המנה הזאת הייתה דווקא הכי פחות טעימה מכולן, בעיקר בגלל תבלין שולט כלשהו, שנראה שלא התאים לחיך הישראלי שלי. יכול להיות שאני לא כזאת מתוחכמת כמו שחשבתי?

מחכה לצ'ינה טאון בתל אביב

חוץ מדים סאם יש במסעדה גם מנות של איטריות ומגוון תוספות (30 שקלים למנה), מנות ראשונות ב-12 שקלים וגם קינוחים סינים אמיתיים כמו פאפו פן, עוגת אורז דביק עם מחית שעועית מתוקה ודים סאם עם מילויים מתוקים. המחירים נוחים במיוחד – הארוחה שלנו כולה עלתה 108 שקלים והיא כללה ארבע מנות. אותי היא השביעה; ייתכן שגרגרנים ממני היו צריכים עוד מעט תחזוק.

המסעדה מעוצבת בפשטות. השלט בכניסה, עם הכיתוב "דים סאם" באותיות אדומות בפונט כאילו-סיני, מזכיר את המסעדות הסיניות של פעם. גם הטבחים וגם המלצרים הם סינים כולם, עובדה שגרמה לי להרגיש בחו"ל, ולחלום שאולי פעם יתהוו כל המסעדות המעולות מהמזרח הרחוק למעין צ'יינה טאון תל אביבי, שיקיף את התרבות המרהיבה של תושבי התחנה המרכזית הישנה. כשזה יקרה, אין לי ספק שפוראמה תוכל להשתלב שם באופן מושלם._OBJ

פוראמה, בן יהודה 7, תל אביב

הייתם גם בפוראמה? ספרו לנו בתגובות איך התרשמתם

>> בפעם הקודמת בדקנו את גרינברג, ביסטרו חדש שנותן פייט לבראסרי