פשטידת תירס אישית

בשעה 11 וחצי התקשרו מבית הספר: גמדת הבית לא מרגישה טוב. מצאתי אותה מחכה עם כוס תה ביד, מרכלת עם המזכירה. כשהגענו הביתה שלחתי אותה לאשפוז קצר במיטה ("לא, ליד המחשב זה לא נחשב מנוחה"). אחרי עשרים דקות בערך היא הופיעה במטבח "נחתי מספיק". הצעתי משהו לאכול אבל לא היה לה תיאבון. אז הצעתי לה להכין משהו, שיהיה לאחיות שלה, כשיחזרו הביתה. "פשטימיני תירס!" היא קפצה מיד. כעבור קצת יותר מחצי שעה נחו על השולחן 12 מיני פשטידות זהובות וריחניות. התעסוקה, הריח והעובדה ששיעור חשבון חלף בלעדיה, גרמו לתיאבון לחזר פתאום ואיתו ההבנה שלהיות חולה בשעה שכולם בבית הספר, מאפשר לה לחסל את הכל לבד! (טוב, כמעט לבד...)