אצלנו בבית אוכלים פתיתים בכל צורה אפשרית: בתבשיל, בפשטידה, בקציצות, בממולאים, ברוטב אדום, ברוטב צהוב, אפילו בחביתה. הגדול הוא האכלן שכל אמא מייחלת - הוא לא בוחל בכלום, והקטנה היא האכלן הטיפוסי - לא אוכלת ירוק, לא אוכלת צהוב, לא אוכלת טחון, ולא עם רוטב, ולא אוכלת גמבה. אצלי בבית לוותר על גמבה? לא בא בחשבון. אז היא מקבלת את הגמבה קצת מפה וקצת משם, קצת בסלט, קצת בשקשוקה, קצת ברוטב לפסטה.
בימי שישי, כשהארוחה העיקרית היא בערב, חזרנו מהגן והכנו ארוחת צהריים קלילה. בישלתי פתיתים, ביחד הפכנו אותם לסלט (והיי, בפתיתים פלוס - העגבניה והגזר כבר בפנים!) וכל אחד קיבל גמבה למלא. התיישבנו לאכול וכשנגמר הסלט עברנו לגמבה. אז היא לא אכלה את כולה, אבל מספיקים לי שני הביסים שבכל זאת עברו. בפעם הבאה אולי הם עוד יהפכו לשלושה.
אוכל
אפילו שני ביסים מהגמבה זה משהו|צילום: שרית נובק - מיס פטל, mako אוכל
