בחודש אוגוסט יצאנו לפרויקט ענק: בדקנו האם ישראל יותר יקרה משאר העולם. בדקנו את עלות מחירי מוצרי מזון בסיסיים בסופר, עלות מוצרי טואלטיקה וניקיון, ביגוד, תחבורה ציבורית, ועוד. גילינו שברוב המוחלט של המקרים, ישראל אכן יותר יקרה משאר המדינות בעולם.
אבל אז החלטנו לבדוק לא רק את ההוצאות שיורדות בכרטיס האשראי, אלא גם את הרווחה הכלילית והנפשית של תושבי ישראל: בדקנו את תנאי הפנסיה בישראל ביחס לעולם, כמות ימי החופש שמקבלים הורים לעומת כמות ימי החופש לילדים, מה מקבלים בשאר המקומות ילדים בגילאי 0-3 וכמה זה עולה, והתמונה הייתה מאוד עגומה. ישראל מפגרת מאחור כמעט בכל אספקט.
אז מה הפתרון?
עוד שבועיים מתרחשות בחירות חמישיות במדינת ישראל. החלטנו להזמין כל יום נציג משמונה המפלגות הכי גדולות לאולפן, להסתכל לו בעיניים ולשאול אותו את השאלות הכי חשובות: איך המפלגה שלו מתכוונת לטפל ביוקר המחיה? מה עושים עם משבר הדיור? מי אמור לדאוג לאוכלוסיית הגיל השלישי ואיך מקדמים את החינוך במדינת ישראל למאה ה-21.
המפלגה הראשונה שנענתה לאתגר היא מפלגת המחנה הממלכתי. מי שהגיעה לענות על השאלות היא שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן. הנה מה שמפלגת המחנה הממלכתי מתכוונת לעשות לכשתבחר:
מה לדעתך צריך לעשות כדי להוריד את המחירים על מוצרי המזון בסופר?
"צריך להתרכז במיוחד במלחמה נגד המונופולים הגדולים, בפעילות ממשלתית ממוקדת ביבואנים הבלעדיים, ולדאוג לרפורמות שיבטלו את הבירוקרטיה המסורבלת שיש ביבוא מוצרים", ענתה השרה.
"בין החוקים החשובים שהועברו בממשלה, אושר בקריאה שלישית", ביקשה השרה להדגיש, הוא החוק שיחייב את חברות הגז לשלם מסים מוקדם יותר. החוק יאפשר הטלת מס מיידית על תאגידים המחזיקים במשאבי הטבע בישראל, אחרי שוועדת הכספים אישרה אותו באוגוסט. החוק החדש אמור לזרז את הגבייה של מס רווחי היתר (מס ששינסקי), למשל מחברות הגז הטבעי. מס זה אמור לזרום לקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר)".
הערה: יש לציין כי ב-1 בינואר צפויה להיכנס לישראל רפורמת היבוא בתחום התמרוקים, שעיקרה ביטול מתן אישורי משרד הבריאות למוצרים שיש להם אישור של משרד הבריאות האירופי או האמריקני. המהלך צפוי להוזיל את המוצרים שייכנסו לישראל ללא האישורים הנדרשים. לא קיבלנו התייחסות לשאלה מדוע לא התערבה המפלגה במשבר הנמלים המתמשך, שתרם רבות להעלאת יוקר המחיה, אם כי השרה הסכימה שיש לפתור אותו.
איך ניתן לאפשר לזוגות צעירים לקנות דירה?
בתחום הדיור, כחול לבן פרסמה תוכנית ששמה דגש על שמונה מטרות עיקריות: הגדלת היצע הדירות (קביעת יעד ממשלתי של 400 אלף שיווקי דירות בתוך 4 שנים), הרחבת תכנית דירה בהנחה, השקעה בתשתיות תומכות בניה (בהיקף של כ-20 מיליארד שקלים לפיתוח תשתיות תחבורתיות), תמרוץ הרשויות המקומיות לקדם פרויקטים של התחדשות ובני חדשה (הסכמים מול עיריות וקביעת מכסת בניה), קידום שכירות ארוכת טווח בעיקר באמצעות דירה להשכיר (פרויקטים באדמות מדינה ושל יזמים פרטיים), תיקון העיוותים הקיימים בכללי הזכאות לדיור ציבורי, מהפכת בניה מתועשת לקיצור דרמטי של משך הבניה ושיפור איכותה ומיסוי דירות בשימוש חורג והגדלת ארנונה על "דירות רפאים".
הערה: לא קיבלנו מענה לשאלה מדוע הממשלה לא מחוקקת חוק שיאסור על בעלי דירות להעלות את מחירי שכירויות ללא הדרגתיות.
כיצד ניתן לבצע רפורמה במערכת החינוך ולהתאימה למאה ה-21?
בתחום החינוך התייחסה השרה לשני אספקטים: חוק חינוך חינם עד גיל 3 שפרוש על פני תוכנית חמש שנתית. בישראל כיום רק 26 אחוזים מהילדים בגילאים הרלוונטיים נמצאים במערכות מפוקחות. לא ברור איך מתכוונת התוכנית לתת מענה ל- 74 אחוז הילדים שנמצאים בבית או במסגרות לא מפוקחות. התוכנית, על פי השרה היא להכין תשתית להקמת עוד מעונות, החזרת הרבה אנשים למעגל העבודה, והורדת העול הכלכלי הגבוה מההורים שמשלמים לעיתים חצי מהמשכורת על מעונות פרטיים.
בנוסף, יזמה המפלגה בהובלת השרה, תוכנית שיצאה לדרך בספטמבר 2022, ונקראת תוכנית הייטקלאס, שמטרתה הטמעת מיומנויות טכנולוגיות, קוגניטיביות ודיגיטליות רוחביות הנחוצות להשתלבות בשוק העבודה של המאה ה-21. התוכנית משלבת לימודי קוד, שפת מחשב וחשיבה חישובית, יכולות פירוק בעיה לגורמיה, עבודת צוות, חשיבה עיצובית ופרזנטציה, תוך מתן דגש על חשיפה להייטק. בנוסף, התוכנית שמה למטרה את הגדלת מספר הסטודנטים למקצועות הייטק באקדמיה וההשתתפות של אוכלוסיות בייצוג חסר. עוד מטרה עיקרית של התוכנית, עידוד הון אנושי מחו"ל לעבוד בתעשיית ההייטק והאקדמיה בישראל.
מה צריך לעשות כדי לתת לאוכלוסיית הגיל השלישי להזדקן בכבוד?
לדבריה, המחנה הממלכתי פרסם תכנית מקיפה: תוכנית המחנה הממלכתי לתמיכה באזרחים הוותיקים: ״לחיות בכבוד״ שכוללת: תוספת תקציבית של 800 מיליון שקלים בשנה לטובת הצמדת קצבת הזקנה לשכר הממוצע במשק, פעילות לטובת הגדלת הקצבה המרבית לאזרח הוותיק שזקוק לכך בהיקף של כ-4 מיליארד שקלים בשנה, הרחבת היקף הזכאים בעלות של כמיליארד וחצי בשנה, והפעלת תוכנית להפגת בדידותם של האזרחים הוותיקים.
בנוסף יינתנו תמריצים לבתי עסק המעסיקים אזרחים ותיקים, ויחוקק חוק ביטוח סיעודי ממלכתי משלים שמטרתו שכל ישראלי יהיה זכאי לביטוח סיעודי משלים בנוסף לקצבת הסיעוד הבסיסית. המפלגה גם מתכננת תיקון חוק פרישה מחמת הגיל הגדלת מספר העובדים הזרים וקידום מקצוע הסיעוד כעבודה מועדפת.
לעוד מפלגות:
>>>מי דואג לנו: השרה אורית פרקש כהן מהמחנה הממלכתי
>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת הרב גלעד קריב מהעבודה
>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת ולדימיר בליאק מ"יש עתיד"
>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת עלי סלאלחה ממרצ
>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת אוריאל בוסו מש"ס