עוד שבועיים מתרחשות בחירות חמישיות במדינת ישראל. החלטנו להזמין כל יום נציג משמונה המפלגות הכי גדולות לאולפן, להסתכל לו בעיניים ולשאול אותו את השאלות הכי חשובות: איך המפלגה שלו מתכוונת לטפל ביוקר המחיה? מה עושים עם משבר הדיור? מי אמור לדאוג לאוכלוסיית הגיל השלישי – ואיך מקדמים את החינוך במדינת ישראל למאה ה-21?

המפלגה השישית שנענתה לאתגר היא מפלגת ישראל ביתנו ומי שהגיע לענות מטעמה על השאלות הוא חבר הכנסת אלכס קושניר,  יו״ר ועדת הכספים. הנה מה שמפלגת ישראל ביתינו מתכוונת לעשות לכשתיבחר:

מה לדעתך צריך לעשות כדי להוריד מחירים על מוצרי מזון בסופר?

מדינת ישראל צריכה ויכולה להימנות בין המדינות המשגשגות בעולם, בעלת איכות חיים גבוהה. העולם נמצא כיום במשבר כלכלי עקב השפעות מגפת הקורונה והפגיעה בשרשראות האספקה. בנוסף אנו מתמודדים עם משבר אנרגיה עולמי הנובע מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. לצורך התמודדות עם המשבר הכלכלי יש להמשיך ולקדם את מדיניות הכלכלה החופשית שהובלנו במהלך השנה האחרונה. כניסת רשתות בינלאומיות, הגברת התחרות בתחום היבוא, הסרת חסמים וצמצום רגולציה תוך השקעה מאסיבית בפרויקטים תשתיתיים לאומיים - הם שיביאו להורדת יוקר המחיה בישראל. כמו כן, יש לשלב אוכלוסיות נוספות במעגל העבודה. כאשר האוכלוסייה החרדית והערבית ושאר המיעוטים בארץ ישתלבו בשוק העבודה, הנטל על האוכלוסייה העובדת יצטמצם ורווחת אותן אוכלוסיות תשודרג.

  • הרחבת מעגל הזכאים למענק עבודה - לרווקים מעל גיל 26 ועד לשכר של 8,000 שקלים בחודש.
  • המשך מדיניות ההפרטות - הפרטת נמל אשדוד ושדה התעופה בחיפה.
  • הסדרת תחום "היבוא המקביל" – ביטול מעמד של "יבואן בלעדי".
  • ביטול המונופולים בשוק המזון - ע"י אימוץ מסקנות "ועדת בלניקוב" למלחמה בריכוזיות בשוק.
  • פירוק מועצות הייצור- מועצות הלול והצמחים - עושים סוף למונופולים שמייקרים לכולנו את המזון.
  • ביטול קצבאות ילדים מהילד ה-5.

סיוע לעסקים קטנים

קידום רשת ביטחון לעצמאים בהשתתפות המדינה. כל עצמאי שיבחר באופן וולונטרי, יוכל להפריש על בסיס חודשי חלק מהכנסתו לטובת רשת ביטחון, ויהיה זכאי להשתתפות של המדינה בסכום זהה ("מאצ'ינג"). הסכום שהופרש יעמוד לרשות העצמאי בעת הצורך ותינתן לו האפשרות לעשות בו שימוש במצבי אבטלה, אבל, מחלה וכדו'. סכום שלא יימשך יצטרף לחיסכון הפנסיוני של העצמאי ויעמוד לרשותו בעת פרישה.

משפחות צעירות

הרחבת בית הספר של החופש הגדול לכל תקופת חופשת הקיץ ביולי ואוגוסט, וסבסוד מעונות יום לשני הורים עובדים בכושר השתכרות של לפחות 125% משרה.

הערות: חבר הכנסת השיב על השאלה בדיון באולפן ואמר: "כמו שכבר התחלנו לעשות בשנה האחרונה, בפתיחת השוק לתחרות גם ברפורמה בחקלאות, גם ברפורמה ביבוא, וגם בהורדת מכסים ומכסות יבוא על עשרות אלפי מוצרים, כך נמשיך גם בקדנציה הבאה. ובנוסף לכך, נגביל את הכוח של המונופולים ששולטים בשטח המדף וקובעים את המחירים. הפתרון היחיד להורדת המחירים הוא מדיניות כלכלית ליברלית, עידוד תחרות, ולחימה בלתי מתפשרת בריכוזיות.

כנשאל חבר הכנסת למה הם לא מתערבים במשבר הנוכחי של רשתות השיווק מול היבואנים, ענה חבר הכנסת שכבר הונחה הצעת חוק להגביל את המקום שהחברות הגדולות תופסות על המדף, על מנת להגדיל את ההיצע ולאפשר מקום גם ליצרנים קטנים. לטענתו הפעילות הופסקה בגלל הבחירות.

איך אתם מתכוונים לאפשר לזוגות צעירים לקנות דירה?

"אסור לחזור על טעויות עבר, כשיש בעיה בהיצע צריך לטפל בהיצע ולבנות מהר יותר והרבה יותר. גם את זה כבר התחלנו לעשות השנה, והגענו לשיא של התחלות בניה. בנוסף לכך, האצנו פרויקטים של שכירות ארוכת טווח. הורדנו רגולציה בכל מה שקשור למתן היתרי בניה, וגם נתנו תמריצים לרשויות מקומיות לתת היתרי בניה מהר יותר. ישנו מלאי תכנונים של כ300 אלף דירות שאינן משווקות מהר מספיק, חייבים להציף את השוק בקרקעות ועל ידי כך להוריד את המחירים. בנוסף לכך חייבים להפוך את הפרדיגמה כך שהקבלנים לא יתחרו על המחיר הגבוה ביותר עבור הקרקע, אלא על טיב הבנייה, מהירות מסירת הדירות, ומחיר סופי לצרכן".

"אנו מאמינים שהפתרון לאתגרי הדיור בישראל הוא בעיקרו הגדלת ההיצע. לאחר שנים ארוכות של עליית מחירי הדירות, לראשונה הוגדרה מחדש תשומת הלב הממשלתית לצעדים בצד ההיצע. בהתאם, ניתן לראות מספרי שיא בנתוני התחלות הבניה ושיווקי הקרקעות, אשר יבואו לידי ביטוי בבלימת העלייה במחירי הדיור. החוסר שהצטבר בשוק בתקופות הממשלות הקודמות הגיע לשיא חסר תקדים. כדי להדביק את הפער יש להמשיך ביישום תכנית רב-שנתית, שאלה עיקריה:

  • "היפוך הפרדיגמה" כך שקבלנים לא יתחרו על המחיר הגבוה ביותר עבור הקרקע, אלא על טיב הבניה, מהירות מסירת הדירות והמחיר הסופי לצרכן.
  • איסור על שינוי מפרט לאחר זכייה במרכז – מניעת עיכובים ותשלומים עודפים.
  • תמרוץ כספי עבור רשויות מקומיות שיעניקו היתרי בניה רבים בפרק זמן קצר.
  • מעבר לשיטת בנייה מתועשת - מעבר לשיטת בנייה מהירה שחוסכת תשומות כח אדם משמעותי ומאיצה את קצב התקדמות הבנייה.
  • צעדים בתחום התכנון – עיבוי מערך התכנון וסמכויותיו באופן שיביא לשחרור ה"פקק" התכנוני.
  • תמרוץ הבנייה במועצות האזוריות – באמצעות חתימת הסכמי גג במועצות אזוריות, למתן 2,500 היתרים לבניית יחידות דיור בכל רשות למשך 4 שנים, במטרה להגדיל את ההיצע במרחב הכפרי.
  • הגדלת ההיצע וההשקעה בפרויקטים לשכירות ארוכת טווח על מנת לצנן את מחירי השכירות והביקוש לרכישת דירה.

כיצד ניתן לבצע רפורמה במערכת החינוך ולהתאימה למאה ה-21?

"אנחנו נמצאים במצב אבסורדי שבו תקציב משרד החינוך הוא הגבוה ביותר מבין כלל המשרדים, אך במבחן התוצאה אנחנו בתחתית ההישגים מבין שאר המדינות המפותחות. רק לפני חודש העברנו הסכם שכר היסטורי עם המורים, שיעודד מצוינות ויכניס מורים איכותיים למערכת. הגדלנו את שכר המורים באופן משמעותי. נתנו עצמאות ניהולית למנהלי בתי הספר" .

"בנוסף, תקצבנו בנייה של 4,800 כיתות חדשות, לעומת 3,400 בשנים הקודמות. חייבים להכניס טכנולוגיה מתקדמת לבתי הספר, ולבחון מחדש את תוכנית החינוך שתתאים למאה ה-21 ותכין טוב יותר את התלמידים לשוק התעסוקה העתידי".

בשנים האחרונות אנו עדים לירידה משמעותית באיכות החינוך בישראל ולאובדן השאיפה למצוינות, אלו עלולים להשפיע לרעה על התמ"ג. הכנת הדור הצעיר והכשרתו לדרישות העתיד תובעות התאמה של מערכת החינוך לדרישות המאה ה-21 בכדי להעמיד דור חדש של תלמידים מצוינים, אקדמאים מובילים וחוקרים פורצי דרך. לשם כך אנו נפעל באופן הבא:

  • הגברת העצמאות הניהולית במערכת החינוך, לרבות היכולת להעסיק מורים מצטיינים בחוזה אישי. שינוי מודל התגמול לפי פרמטרים של חדשנות והצטיינות בהוראה במקום תגמול על פי ותק. סנכרון ימי החופשה במערכת החינוך לימי החופשות במשק.
  • חיזוק מעמדם ושכרם של המורים הצעירים.
  • מניעת זליגת תכנים אנטי-ישראלים למערכת החינוך - כמחצית הסטודנטים הערבים-ישראלים הלומדים במוסדות בחו"ל, לומדים ברשות הפלסטינית ובירדן – במכללה האסלאמית בחברון, בביר זית ובא-נג'אח. הם מהווים כרבע מכלל המורים הערבים במערכת החינוך. יש למנוע זליגה של תכנים אנטי ישראליים ממערכת החינוך הפלסטינית לזו הישראלית, ולכן עליהם לעבור התאמה ללמד בישראל ולעשות מבחן באזרחות בטרם יוכלו להשתלב במערכת החינוך הישראלית.
  • השכלה גבוהה, מחקר ופיתוח – איכות ההשכלה הגבוהה היא המפתח ליתרון האיכותי של מדינת ישראל, אך רק מכון וייצמן והאוניברסיטה העברית מדורגים בין מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם לשנת 2020, וארבע מתוך שבע המדורגות הישראליות ירדו במקומותיהן בדירוג 2,000 האוניברסיטאות הטובות (על פי CWUR). כמו כן, על פי מחקר של המכון הבינלאומי IMD, למרות שמדינת ישראל מדורגת במקום ה-3 בהוצאה ציבורית על חינוך משיעור מהתוצר, באיכות החינוך ירדנו למקום 23. אנו נפעל לחיזוק המוסדות להשכלה גבוהה ולהגדלה ניכרת של תקציבי המחקר.

הערות: חבר הכנסת התייחס גם למשבר לגבי ההסכם עם המורים. בראיון שנערך אתמול (ג') עם ראש הממשלה יאיר לפיד, לגבי מימון משכורות המורים,  ראש הממשלה לפיד בריאיון לחדשות 12 כי "הקיצוץ לא יהיה מהביטחון ולא מתקציבים חברתיים", אבל בהצעה שפורסמה הבוקר מפורט שהקיצוץ יהיה רוחבי בכל משרדי הממשלה. 

להסכם, מתברר, מתנגד באופן חריף אגף התקציבים באוצר. "עלויות ההסכם יכבידו משמעותית על הוצאות הממשלה, ובפרט בשנת 2023 בשל הפריסה המוצעת אשר מקדימה באופן חריג את הגדלות השכר שסוכמו כך שעיקרן יחולו כבר בשנת ההסכם הראשונה", נכתב בעמדת האגף להצעה.

חבר הכנסת, שמתפקד גם כיו"ר ועדת הכספים הרגיע את הציבור וטען כי ההסכם תקף ושלשיטתו הוא מצויין. "
ההסכם מגדיל את מרכיב במצויינות בתוך מערכת החינוך, מגדיל את שכר המורים המתחילים, מאפשר למנהל לפטר מורים ולתגמל מנהלים טובים". בקשר לשאלה איך זה ימומן ענה חבר הכנסת כי הם יבחנו את התקציבים השונים שניתנו השנה למשרדים השונים ויבדקו למי נשאר כסף שאפשר למשוך ולממן ממנו את ההסכם. זה עיניין טכני, ושום דבר לא יפגע: לא הרווחה, לא הביטחון ולא הבריאות יפגעו".

מה צריך לעשות כדי לתת לאוכלוסיית הגיל השלישי להזדקן בכבוד?

בחוק ההסדרים האחרון העברנו רפורמה מהפכנית שהגדילה את ההכנסה המינימלית המובטחת לקשיש ל70% משכר המינימום, באמצעות הגדלת השלמת ההכנסה. בקדנציה הבאה נמשיך את המהלך ונגידל את השלמת ההכנסה ל100% משכר המינימום.

העקרונות המחייבים את המדינה בנוגע לרווחת האזרח מצויים בעקרון חמשת המ"מים של זאב ז'בוטינסקי: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. חובת המדינה לנקוט במדיניות זו, וביתר שאת, כלפי האוכלוסיות המוחלשות באמצעות הצעדים הבאים:

  • השלמת הרפורמה הפנסיונית - השלמה להכנסה בגובה שכר מינימום לכלל הגמלאים בישראל בשתי פעימות של 15% כל אחת עד לגובה שכר המינימום.
  • נסיעות חינם בתחבורה ציבורית - לכל הפנסיונרים בישראל.
  • הגדלת המענק השנתי לניצולי השואה ל- 8,000 שקלים במקום 6,500 שקלים.
  • תכנית ממשלתית לשילוב בתעסוקה של אנשים בעלי מוגבלות.
  • הגדלת המענק למסורבי עליה לסכום של 10,000 שקלים במקום 7,200 שקלים כיום.
  • הגדלת הקצבה לאסירי ציון ב- 25% לסכום של כ- 4,375 שקלים במקום 3,500 שקלים כיום.

הערות: חבר הכנסת התחייב בשידור כי מפלגתו תניח הצעת חוק בכנסת הבאה להעלות את הקצבה ולהשוות אותה לשכר המינימום.

לעוד מפלגות:

>>>מי דואג לנו: השרה אורית פרקש כהן מהמחנה הממלכתי

>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת הרב גלעד קריב מהעבודה

>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת ולדימיר בליאק מ"יש עתיד"

>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת עלי סלאלחה ממרצ

>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת אוריאל בוסו מש"ס

>>>מי דואג לנו: חברת הכנסת מיכל וולדיגר מהציונות הדתית

>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת אלכס קושניר מישראל ביתנו