עוד שבועיים מתרחשות בחירות חמישיות במדינת ישראל. החלטנו להזמין כל יום נציג משמונת המפלגות הכי גדולות לאולפן, להסתכל לו בעיניים ולשאול אותו את השאלות הכי חשובות: איך המפלגה שלו מתכוונת לטפל ביוקר המחיה? מה עושים עם משבר הדיור? מי אמור לדאוג לאוכלוסיית הגיל השלישי ואיך מקדמים את החינוך במדינת ישראל למאה ה-21.
המפלגה השנייה שנענתה לאתגר היא מפלגת העבודה. מי שהגיע לענות על השאלות חבר הכנסת הרב גלעד קריב שמכהן בין השאר כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ובמקביל כיו"ר שדולת הגמלאים והגמלאיות, יו"ר שדולת תנועות וארגוני הנוער, יו"ר השדולה לחופש דת ופלורליזם ויו"ר השדולה לקידום חיים משותפים .
יש לציין כי עד השידור, עדיין לא קיבלנו מענה מלא על השאלות ששאלנו מטעם המפלגה, וכי חבר הכנסת לא הספיק לגעת בכל הנושאים בשידור. מצע המפלגה התעדכן לאחר השידור, וצירפנו אותו לכתבה. הנה מה שמפלגת העבודה מתכוונת לעשות לכשתבחר:
מה לדעתך צריך לעשות כדי להוריד מחירים על מוצרי מזון בסופר
"אין ספק שצריך להילחם בריכוזיות במשק ובתאגידים הגדולים, אבל יוקר המחייה מורכב לא רק ממחירי המוצרים, אלא גם מגובה המשכורות. העבודה תדרוש העלאת שכר המינימום כפתרון ליוקר המחיה, ולהוזיל את עלויות השירותים הניתנים כמו חוק חינוך חינם מגילאי 0 וביטול תשלומי הורים במערכת החינוך כולה".
בוועידת ראשי המפלגות של התאחדות התעשיינים, התייחסה גם יו"ר העבודה, מרב מיכאלי, לנושא יוקר המחייה. גם היא הצהירה כי "יוקר המחייה הוא לא רק פועל יוצא של גובה המחירים. המדינה צריכה להשקיע בתושבים שלה ולהקל עליהם בכל הממדים- גם להשקיע בעובדים, גם לדאוג שהחינוך יהיה חינם מגיל 0, כל מדינות אירופה ואפילו בארה"ב מכניסים את היד עמוק לכיס ומשקיעים בתשתיות והתשתיות הן לא רק פיזיות. חשוב להשקיע באנשים".
"הממשלה הבאה תפעל להעלאת שכר המינימום, במסגרת עסקת חבילה של הממשלה עם המעסיקים. "ההתחייבות שלנו היא להעלות את השכר המינימום. אני בעד שזה יהיה במסגרת עסקת חבילה, ואני חושבת שזה האינטרס של המעסיקים להגיע להסכם משותף-יש פה אינטרס Win-Win מובהק. עובד משמרוויח טוב יותר, הוא גם עובד שיפיק יותר. החוק להעלאת שכר המינימום משפיע עלינו יותר ממה שאנחנו חושבים והוא קשור לערך שלנו כעובדים ומשפיע לטובה על מקצועות בהם ההכנסה נמוכה כמו הוראה ועבודה סוציאלית".
כמו כן התייחסה מיכאלי לפערי השכר בין נשים לגברים ואמרה כי "לצערי יש עדיין פער של 30 עד 35 אחוז בשכר בין גברים לנשים, וכל מי שחותם על הסכם שבו הוא מפלה נשים לעומת גברים בתפקיד זהה, פוגע בסופו של דבר גם בעצמו, במיוחד במגזר היצרני שצריך ידיים עובדות וכוח אדם איכותי, וכולנו יודעים שנשים הן כוח אדם שחייבים לקדם ושירוויחו שכר שווה וראוי".
בנוסף, התייחסה מיכאלי לבירוקרטיה הכבדה בישראל, ואמרה כי "הבירוקרטיה בישראל מוגזמת וצריך למגר אותה. עם זאת לא צריך להעלות מיסים בישראל . יש היום גביית יתר של 31 מיליארד שקל בשנה והכסף הזה צריך לחזור לתושבים.
השרה אף הצהירה כי היא לא תומכת אוטומטית בהסתדרות. "אני כיו"ר מפלגת העבודה, כשהיה צריך יצאתי נגד הוועדים החזקים ואף הלכתי לבית משפט. צריך להגיד שאת השחיתות יש למגר בכל מקום ואם יש ניצול לרעה של כוח צריך למגר אותו. עם זאת העובדים שלנו זוכים לזכויות כתוצאה של עבודה מאורגנת. לכן אסור לשפוך את התינוק עם המים".
זאת תוכנית הפעולה על פי המצע:
- פרישת רשת בטחון סוציאלי לעצמאים ועצמאיות.
- העלאה מדורגת של שכר המינימום ל-7,000 שקלים.
- קיצור מיידי של שבוע העבודה מ-42 ל-40 שעות שבועיות ומהלך רב שנתי להורדתו ל-36 שעות שבועיות.
- הוספה הדרגתית של 10 ימי חופשה בתשלום בשנים הקרובות (מ-12 ל-22), בהתאם לממוצעי ה-OECD.
- הארכת חופשת הלידה וחלוקתה בין האימהות והאבות.
הערה: יש לציין כי חבר הכנסת הרב גלעד קריב התייחס לא רק למלחמה בתאגידים, אלא לביטול הרפורמות והבירוקרטיה ביבוא, שהתחילה בכנסת הנוכחית, ואנחנו נהנה מהשלכותיה כבר בינואר הקרוב.
אבל כשנשאל חבר הכנסת הכנסת לדעתו על תפקודה של ראשת המפלגה שלו, השרה מירב מיכאלי, שרת התחבורה, הוא ניסה להתחמק וטען שהשרה התערבה באופן מלא במשבר. עצם העובדה שכעת ישנן 44 ספינות שמחכות מחוץ לנמל, מה שמאלץ את היבואנים לשלם קנסות של עשרות אלפי שקלים מידי יום על אוניות שתקועות בלב ים, ולגלגל את הקנס על הצרכן או מדד תשומות הבנייה שמזנק בגלל הברזלים והעצים שלא נפרקים- לא שכנעו אותו שמדובר במשבר.
אחת הסיבות לכך היא שהמדינה לא מאפשרת לנמלים החדשים לפתוח רציפים ריקים לפריקת מטען כללי. זאת, בשל דרישת ההסתדרות לשמור יתרון תחרותי לנמלים הממשלתיים על פני הנמלים הפרטיים. למרות הצהרת מיכאלי בכנס התאחדות התעשיינים, כשרוחות הבחירות מנשבות בפתח, וכל מפלגה רוצה מאחוריה גוף חזק כמו הסתדרות וועדי העובדים, נרמז לחבר הכנסת שזאת הסיבה שהשרה לא מנצלת את המשבר כדי לפתוח את השוק לתחרות. אך הוא, כמו השרה טען שוועדי עובדים זה דבר חשוב. אנחנו לא מתווכחים, אבל שוועד עובדים נעשה דורסני – גם מי שבעד חייב לשים גבולות.
איך ניתן לאפשר לזוגות צעירים לקנות דירה
"כשהמדינה רצתה לקלוט עלייה היא לא עשתה הגרלות, היא בנתה עבורם דירות: שינוי מנגנון המכירה של קרקעות המדינה- מכרזי קרקעות ציבוריות לפי מחירי מינימום למגורים, התניית הפטור ממס בשכירות לטווח ארוך, חוקי הגנה על שוכרים ובעיקר - דיור ציבורי נרחב"
למפלגת העבודה אין רעיון מפכני להתמודדות עם המחסור בדירות והעיכובים בתהליכי הבנייה. המפלגה מציעה להקצות 50 אחוזים משיווק קרקעות המדינה לזכאי משרד השיכון, בהשוואה לכ–40 אחוזים היום, ולהגדיל את היצע הדירות להשכרה ארוכה ובמחירים מפוקחים עד ליעד של 150 אלף דירות ב–2023–2027 .
החידוש הוא שהעבודה רוצה לבטל את ההסתמכות על יוזמות פרטיות, ולהעביר את כל הפרוייקטים לידי חברות ממשלתיות או חברות פרטיות שתפעלנה תחת פיקוח ממשלתי, תוך עידוד ותמרוץ הגופים המוסדיים להשקיע בתחום זה.
ומה עם השוכרים? מפלגת העבודה מסכימה להשאיר את פטור ממס על השכרת דירות. על פי הפטור, אדם שמשכיר דירה או דירות למגורים יכול לקבל פטור מלא ממס על הכנסותיו משכר הדירה בכל חודש שבו הכנסות אלה אינן עולות על 5,196 שקלים באותו חודש. העבודה מתנה את השארת הפטור ממס בתמורה להחמרת הפיקוח בחוק על תנאי השכרת הדירה, כמו למשל חיוב המשכירים להימנע מהעלאת שכר הדירה במשך 4 שנים (סוג הפיקוח שפגע קשות בשוק הדיור להשכרה בברלין). עם זאת, המפלגה מציעה להכביד את המיסוי על מי שמשכירים 3 דירות ויותר.
זאת תוכנית הפעולה על פי המצע:
- תכנית חומש לבניית 150,000 יחידות דיור ביוזמה ממשלתית להשכרה לטווח רחוק במחירים ברי השגה.
- הסדרת שוק השכירות הפרטי – פטור ממס רק למשכירים לטווח רחוק וחיזוק ההגנה על השוכרים והשוכרות.
- הגדלה ניכרת של שיווק הקרקעות שלא באמצעות מכרזי "כל המרבה במחיר"
- העלאת המס על השכרת יותר מ-3 דירות
- חידוש ההשקעה בדיור הציבורי
כיצד ניתן לבצע רפורמה במערכת החינוך והתאמתה למאה ה- 21
"הקטנת כיתות, העלאת שכר המורים ומתן אוטונומיה חינוכית ולימודית גדולה יותר לבתי הספר".
זאת תוכנית הפעולה לפי המצע:
- חינוך ציבורי איכותי וחינמי מסוף חופשת הלידה ועד גיל 3 (0-3).
- ביטול הדרגתי של תשלומי ההורים למערכת החינוך והשלמתם על ידי המדינה.
- הרחבת התקצוב הדיפרנציאלי לגילאי גן ותיכון לטובת צמצום הפערים
מה צריך לעשות כדי לתת לאוכלוסיית הגיל השלישי להזדקן בכבוד
זאת תוכנית הפעולה לפי המצע:
- העלאת קצבת האזרח הותיק למשק בית ל-25% מהשכר הממוצע ולגובה שכר המינימום בעבור אזרחים וותיקים ללא פנסיה.
- ביטוח סיעודי ממלכתי.
- העלאת ההנחה על תרופות לאזרחים ותיקים ל-50%.
- הרחבת הנסיעה בתחבורה הציבורית ללא עלות לגילאי 67 ומעלה.
הערה: חבר הכנסת סובר כי יש להגדיל את קצבת הזקנה, שעומדת כיום על 2,398 שקלים לזוג. בסוף שנת 2021 מנתה אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל כ-1.163 מיליון איש, מתוכם 644 אלף נשים ו-519 אלף גברים. כ-41% מהאזרחים הוותיקים הם בני 75 ומעלה. על פי נותני הלמ"ס, 79 אחוזים מבני 65 ומעלה מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית (למזון, לחשמל וכד'), ו- 19 אחוזים אינם מצליחים. כשנשאל חבר הכנסת האם לדעתו לא כדאי קודם לעזור לבני הגיל השלישי שאינם מסוגלים לחיות בכבוד, ורק אחר כך להגדיל את הקצבה לכולם, השיב בשלילה וטען שיש מספיק כסף לעשות את שני הדברים במקביל.
לעוד מפלגות:
>>>מי דואג לנו: השרה אורית פרקש כהן מהמחנה הממלכתי
>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת הרב גלעד קריב מהעבודה
>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת ולדימיר בליאק מ"יש עתיד"
>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת עלי סלאלחה ממרצ
>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת אוריאל בוסו מש"ס