האם ציבור המעשנים בישראל שילם בשנים האחרונות סכום עודף של יותר ממיליארד שקל ליצרנית הסיגריות פיליפ מוריס, המשווקת בישראל את המותגים פרלמנט, מרלבורו, נקסט ו–L&M?

ב–15 במארס השנה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית, נגד חברת פיליפ מוריס ישראל - הכוללת גם את התאגיד הבינלאומי פיליפ מוריס אינטרנשיונל (PMI) והחברה האם פיליפ מוריס S.A. בבקשה נטען כי החברה מהווה מונופול בשוק הסיגריות בישראל, וכי לכאורה בניגוד לחוק ההגבלים ניצלה את מעמדה לרעה בגביית מחיר מופרז על חפיסות הסיגריות ששיווקה.

עוד ב-mako כסף:

התובענה מתבססת על חוות דעת שכתב הכלכלן מאיר אמיר. לפי חוות הדעת, החברות גבו מחיר מופרז בסך יותר מ–1.1 מיליארד שקל בין אוקטובר 2011 לסוף 2015.

חישוב הרווח המופרז מבוסס על קביעתו של הממונה על ההגבלים הקודם, דיויד גילה, שלפיה רווח סביר הוא 20% ממחיר המוצר. התובענה מתייחסת לכל הרווח שמעל 20% כרווח מופרז שמסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל. קביעתו של גילה הוקפאה על ידי הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין, ונמצאת בימים אלה במוקד דיון ציבורי מחודש.

את פיליפ מוריס מייצג משרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם טל, המשרד שממנו הגיעה באחרונה הלפרין לתפקידה הנוכחי. הקפאת חוות הדעת של גילה עשויה לסייע למונופול הסיגריות להגן על עצמו. כמו כן נהנית מההקפאה לקוחה אחרת לשעבר של הלפרין, תנובה.

"רווח תפעולי 
של 55%"

"המשיבות, בעלות מונופולין בשוק הסיגריות בישראל, ניצלו לרעה את מעמדן המונופוליסטי, באופן זה שקבעו מחירים סיטוניים מופרזים למותגים ששיווקו, וגרמו לנסיקת המחיר ששילמו הצרכנים הסופיים בישראל", נכתב בתובענה. על פי התובע, אילן סנדי טסלר, ועורך דינו, תומר לוי, הרווחים המופרזים לכאורה נגרפו באמצעות קביעת מחיר ההעברה - שהוא המחיר שבו נרשמת עסקת הרכישה למכירת הסיגריות מפיליפ מוריס העולמית לפיליפ מוריס ישראל. מחיר ההעברה, טוען התובע, היה מופרז, ואף גרם לעלייה במחיריהן של סיגריות של חברות מתחרות.

על פי התובענה, בישראל נמכרו 0.44% מהחפיסות שמייצרת פיליפ מוריס העולמית. ואולם, במונחי הכנסות, ישראל אחראית ל–0.75% מהכנסות החברה ול–1.04% מרווחיה - פי 2.36 מחלקו הכמותי של השוק הישראלי. בתובענה נכתב: "נתון זה מעיד על הרווחיות החריגה שמאפיינת את פעילות המשיבות בישראל".

חוות הדעת הכלכלית טוענת, כי פיליפ מוריס, המהווה מונופול, קובעת מחיר מופרז לסיגריות מתוצרתה הנמכרות בישראל ומפיקה לעצמה רווחים בלתי סבירים. זאת תוך הפרת האיסור על גביית מחיר מופרז על ידי בעל מונופול, כפי שפורסם על ידי רשות ההגבלים העסקיים.

מועד תחילת הבדיקה, אוקטובר 2011, נקבע לאחר שבחודש אוגוסט 2011 התמזגה החברה הישראלית פיליפ מוריס ישראל עם החברה להפצת סיגריות מ.ח אלישר, ובעקבות מיזוג זה נהפכה PMI לחברה השולטת באופן בלעדי על הייצור, הייבוא, השיווק וההפצה של מותגי הסיגריות של פיליפ מוריס בישראל.

אזור עישון במסעדה (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אמיל סלמן, TheMarker)
אזור עישון במסעדה (למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: אמיל סלמן, TheMarker

מותגי פיליפ מוריס הם ארבעת המותגים הנמכרים ביותר בישראל. ב–2011–2015 היה נתח החברה בשוק הסיגריות 53%–60%, לפי דו"חות של חברות המחקר סטורנקסט ויורומוניטור, וכן על פי הדו"חות השנתיים על העישון בישראל של משרד הבריאות.

מחיר הסיגריות כולל רכיב גדול במיוחד של מס. לדוגמה, לפי מחירון אוקטובר 2015 (שבינתיים התייקר), חפיסת מרלבורו נמכרת לסיטונאי ב–4.74 שקלים, ועליה מושת מס של 270% שמעלה את מחירה ל–12.80 שקלים, וכן מס קצוב של 7.98 שקלים - כך שהמחיר הסיטונאי כולל מיסוי מגיע ל–25.52 שקלים. הקמעונאי גוזר רווח של 1.83 שקלים, מוסיף מס ערך מוסף, וכך עולה מחיר החפיסה ל–32 שקל.

על פי המחקר הכלכלי, חפיסת סיגריות שהעלות הכוללת של ייצורה בחו"ל ושיווקה בישראל הסתכמה בממוצע ב–1.7 שקלים ב–2011–2015, נמכרה בישראל ביותר מ–3.8 שקלים, מחיר המשקף לכאורה רווח תפעולי של יותר מ–55%. מתוך הכנסות שנתיות מוערכות בממוצע רב שנתי של כ–750 מיליון שקל, מועברים לחו"ל מדי שנה כ–500 מיליון שקל, סכומי כסף ניכרים שרובם הם רווחים שנוצרו בפעילות העסקית בישראל והם מוצגים כהוצאות לרכישת החפיסות על בסיס מחירי העברה גבוהים במיוחד.

חישוב המשקלל את כמות החפיסות המיובאות על ידי פיליפ מוריס לישראל ואת הסכום המועבר מהחברה הבת בישראל לחברות של תאגיד PMI בחו"ל, מעלה כי חרף ירידה בכמות החפיסות הנמכרת בארץ על ידי פיליפ מוריס מכ–215 מיליון ב–2012 לכ–187 מיליון ב–2015, ירידה של 13%, עלה סכום ההעברה לחו"ל מכ–122 מיליון דולר ב–2012 לכ–129 מיליון דולר ב–2015.

על פי העבודה הכלכלית, המחיר הסיטוני נטו הועלה על ידי פיליפ מוריס שבע פעמים בארבע השנים האחרונות, מ–3.73 שקלים לחפיסת מרלבורו בסוף 2011 ל–4.74 שקלים לחפיסה בסוף 2015. שיעור העלאת המחיר היה פי שמונה בהשוואה לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הזאת. המחיר הועלה בעת שהוגדל מס הקנייה, כמעין ניצול הזדמנות, ואף שבאותו זמן ירדו שער הדולר והמע"מ.

העלאת המחיר הסיטוני נטו של חפיסת סיגריות בשקל אחד, הוסיפה הכנסה של 200 מיליון שקל בשנה לחברה שמייבאת כ–200 מיליון חפיסות לארץ. כאשר להכנסה זו נלווית תוספת הוצאות מזערית, אם בכלל, מגיע חלק הארי של סכום זה היישר לשורת הרווח.

עוד ציינה העבודה הכלכלית, כי פיליפ מוריס גובה בישראל מחיר סיטוני הגבוה ב–0.95 שקלים מהמחיר שהיא גובה באיחוד האירופי, במדינות עם רמת שכר גבוהה משל ישראל ועלות ייצור גבוהה מישראל.

המחיר הסיטוני הנגבה בישראל הוא יותר מכפול מהמחיר הסיטוני הנגבה באזור הקרוב של המזרח התיכון, והוא גבוה ב–71% מהמחיר הסיטוני הממוצע בכל העולם שגבתה פיליפ מוריס בשנת 2015. מסקנת העבודה הכלכלית היא שיש יסוד טוב לקביעה כי המעמד המונופוליסטי של החברה בישראל, הוא שמאפשר מצב דברים זה.

"פיליפ מוריס מקטינה את חבות המס"

אף שב–2011–2015 לא גדלה העלות לחפיסת של פיליפ מוריס הנמכרת בישראל, המחיר הסיטוני הממוצע שגבתה פיליפ מוריס עבור אותה חפיסה עלה ב–24%. על פי הערכת הבדיקה, כל העלייה במחיר הסיטוני עברה ישירות לשורת הרווח התפעולי של החברה בישראל - וזה עלה במלוא 24% של עליית המחיר הסיטוני בתקופה הזאת.

להמחשת מחירי ההעברה המופרזים נלקחה טורקיה כדוגמה. ב–2015 ייבאה פיליפ מוריס מטורקיה חפיסת סיגריות במחיר העברה של 0.69 דולר. באותו זמן, המחיר הסיטוני של החפיסה בטורקיה היה 0.38 דולר. כלומר החברה ייבאה במחיר הגבוה ב–82% מהמחיר שמשלם הסיטונאי בטורקיה על אותה חפיסה.

"הפרש עצום זה מהווה ראיה לכך שהמשיבות ניצלו את מעמדן לרעה וכפו על השוק הישראלי מחיר מלאכותי ומופרז, אשר אינו מקיים כל יחס סביר לערכו הכלכלי של המוצר", ציין התובע.

בבדיקה הכלכלית צוין כי החברה מעלה באופן רציף, זהיר, מדוד ועקבי את מחירי המכירה הסיטוניים שלה הרשומים אצלה כהוצאות על רכישת סיגריות מחברות PMI בחו"ל, סיגריות אשר בפועל מיוצרות בין השאר במפעלי החברה בטורקיה ובגרמניה. במקביל, כדי לא להגדיל את ההכנסה החייבת שלה במס בישראל, היא מעלה את מחירי ההעברה שלה בין חברות PMI בחו"ל לישראל. וכך, בעת שעלות ייצור החפיסה נשארת קבועה במשך זמן, החברה מעלה במקביל הן את המחיר הסיטוני והן את מחיר ההעברה.

"יצירת החיבור המתבקש בין המספרים המופיעים בדו"חות הכספיים של חברת PMI, למחירי המכירה הסיטוניים המופיעים במחירונים שהיא מפיצה לקמעונאים שלה בישראל, ולמחירי העברה שעליהם היא מדווחת לשלטונות המכס, מאפשרת לראות כי אין כל קשר בין העלות הריאלית הישירה שפיליפ מוריס נושאת בה בייצור חפיסת סיגריה, למחיר ההעברה שבו היא מחייבת את החברה הבת שלה בישראל", נכתב בעבודה.

עוד צוין בעבודה הכלכלית כי בעוד העלות הישירה של חפיסת סיגריות בעולם היא בטווח של 0.64–1.02 שקלים, חברת פיליפ מוריס מוכרת את אותה חפיסה לחברה הבת שלה בישראל במחיר של 2.68 שקלים, פי 2.6–4.2 ממחיר העלות הישירה בפועל בכל שאר אזורי העולם.

כך קורה שבישראל העלות הישירה (המשתקפת בתשלום של החברה בישראל לחברת האם PMI על חפיסה ממוצעת) מהווה 63% מהמחיר הסיטוני, בו בזמן שבשאר אזורי העולם העלות הישירה מהווה 21%–26% ממחיר החפיסה.

"החברה גובה מחיר סיטוני מופרז בישראל, אך את מרבית הרווחים שצומחים לה כתוצאה מהמחיר המונופוליסטי שהיא נוקבת בו, היא מעדיפה לייצא לחו"ל בתשלום מופרז ועודף של מחירי העברה בדרך מתוחכמת זו מקטינה פיליפ מוריס באופן משמעותי את חבות המס שלה בישראל", נכתב במסקנת העבודה.

"מתוך רווח תפעולי בשיעור של 60.3% בישראל ב–2015, על פי אומדננו, רק 20.5% מדווחים בחברה בישראל ואילו 39.8% מוסטים לחו"ל באמצעות חיוב החברה בישראל במחיר העברה מופרז, המנותק מהעלות של ייצור חפיסה בפועל".

הנזק הכולל שנגרם לצרכני הסיגריות, נכתב בעבודה, הוא כ–4 מיליארד שקל, מכיוון שכל שקל במחיר הסיטוני מחויב במס אחוזי (כ–270% לערך בממוצע בתקופה) ובנוסף מחויבים הצרכנים בתשלום מע"מ (כ–17% לערך בממוצע רב שנתי). סך התשלום על מסים עודפים שנגרמו בגלל המחיר המופרז מסתכם ב–2.9 מיליארד שקל.

מחברת פיליפ מוריס נמסר בתגובה: "קיבלנו את כתב התביעה ונגיב לכל הטענות בבית המשפט".

יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
משרד הבריאות: תפסיקו לאכול במבה, בייגלה, ביסלי ותפוצ'יפס
כל נסיעות משפחת נתניהו - ועל חשבון מי