תוך כדי המלחמה העצימה ברצועת עזה, המערכה בצפון והמאבק מול החות'ים בדרום, הכנסת מפרסמת מכרז להפקת תוכן, אספקת ציוד והפעלתו למוזיאון הכנסת החדש, שייפתח במשכן הכנסת הראשון ב"בית פרומין" בירושלים. המכרז, שפורסם בנובמבר (לאחר פרוץ המלחמה), כלל סיור חובה למציעים ביום ראשון האחרון, וקבע שניתן להגיש הצעות עד 4 בפברואר.

כל הבעיות עם תקציב 2023 החדש | שאלות ותשובות
סמוטריץ הפסיק בקרב על תוספות תקציב 2023 - אבל לא מוותר
התרגיל המתגבש לעקיפת המצור החות'י על נמלי ישראל
רשות המטרו מתפרקת - ובענף חוששים לעתיד הפרויקט כולו
סערת אולפן השידור החדש של הממשלה: "נתניהו למד מאורבן"

מוזיאון הכנסת מוקם לפי חוק שנחקק ב-2010, שקבע שמשכן הכנסת המקורי, שבו שכנו הכנסות הראשונה עד השישית, יהפוך למוזיאון. אך למרות שעברו מאז מעל 13 שנים, המוזיאון עוד לא קם.

ב-2017 מונה סמנכ"ל מרכז בגין דאז, ד"ר משה פוקסמן, למנכ"ל מוזיאון הכנסת. כעת, בזמן המלחמה, התפרסם המכרז הרשמי להפעלתו במסגרת מכרזי הרכש של הכנסת.

"לא מוסרים הערכה לגבי הסכום"

בכנסת מסרבים לנקוב אפילו בסדר הגודל של המכרז, ואומרים ש"אין ביכולתנו למסור הערכה לגבי סכום ההתקשרות ובוודאי שפרסומו ברבים עלול היה, מטבע הדברים, לפגוע בהליכי המכרז". כך שלא ברור כמה תעלה הפעלת המוזיאון.

מליאת הכנסת - 24.07.2023 (צילום: יואב דודקביץ', TPS)
מליאת הכנסת. המדינה כבר הוציאה 76.5 מיליון שקל על שיפוץ והכנת המוזיאון מאז 2010 | צילום: יואב דודקביץ', TPS

אך על שיפוץ והכנת המוזיאון מדינת ישראל כבר הוציאה 76.5 מיליון שקל מאז חקיקת החוק ב-2010.

במסמכי המכרז נדרשים המציעים להוכיח ניסיון בהפעלת שלושה "מתחמים חווייתיים" בישראל, שניים מהם בשווי מעל 3 מיליון שקלים ואחד במעל 5 מיליון שקל, לא כולל תקציבי הבינוי.

נוסף על כך, המציעים נדרשים להפקיד ערבות בסך חצי מיליון שקל כתנאי להשתתפותם במכרז.

כמו כן, במכרז רשום שהכנסת תוכל לבקש ציוד נוסף בשווי של עד 5 מיליון שקל מעבר לאמור במכרז, מה שרומז שהם מצפים שסכום המכרז עצמו יהיה גבוה יותר. על רקע כל האמור לעיל, ניתן להניח שהקמת המוזיאון תסתכם בעשרות מיליוני שקלים.

"עצירת העבודות תייקר אותן בעתיד"

תגובת דוברות הכנסת: "הקמת מוזיאון הכנסת נעשית בהתאם לחוק מוזיאון הכנסת, התש"ע-2010, שלפיו בבניין בית פרומין (בו פעלה הכנסת הישנה) יוקם מוזיאון לתולדות הכנסת ולפועלה. במהלך השנים נדרשה הכנסת ועודנה נדרשת לבצע פעולות שונות ליישום החוק וביניהן: העברת המבנה מגורם פרטי לרשות המדינה, פעולות תכנון ושימור ייחודיות, חיזוק ושיפוץ המבנה על מנת למנוע את קריסתו וכדי שיעמוד בתקנים מחייבים ומחמירים וכן פעולות לשם יצירת תוכן והפקתו.

אמיר אוחנה לאחר בחירתו לתפקיד יושב ראש הכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. "בהנחיית יו"ר הכנסת קיצצה הכנסת 80 מיליון שקל מתקציבה לטובת מאמצי המלחמה" | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"בימים אלה נמצא הליך התאמת התשתיות והבינוי של המבנה בעיצומו ובמקביל נערכת הכנסת להתקשרות לשם התקנת כלל האמצעים הנדרשים להפעלת המוזיאון. עלות ההתקשרות בנושא התוכן תיקבע על פי ההצעה הזוכה.

"באשר לשאלת העיתוי, בכנסת מבקשים להדגיש כי הכנסת נרתמה במלואה לטובת המאמץ הלאומי, האזרחי והמלחמתי, הכרוכים בהוצאות עתק למדינה: בהנחיית יו"ר הכנסת קיצצה הכנסת 80 מיליון שקל מתקציבה לטובת מאמצי המלחמה, המהווים 17.5% מתקציבה שאינו קשיח. נוסף על כך, יו"ר הכנסת פעל מול הוועדה הציבורית כדי למנוע את עליית שכרם של נבחרי הציבור, ואכן עלייה זו נמנעה.

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
חיילי צה"ל ברצועת עזה. בכנסת מבקשים להדגיש כי הכנסת נרתמה במלואה לטובת המאמץ הלאומי | צילום: דובר צה"ל

"בהקשר לפרויקט הנ"ל, לאחר בחינה עלה כי עצירת העבודות בעת הזו עלולה לייקר את עלויות ההקמה בעתיד, להוביל לנזקים הן למבנה הישן, הן לסביבת המוזיאון והן לספקים הקשורים בפרויקט, ולגורמים שלישים שכלפיהם קיימות התחייבויות".

הכתבה פורסמה במקור באתר גלובס