עוד שבועיים מתרחשות בחירות חמישיות במדינת ישראל. החלטנו להזמין כל יום נציג משמונה המפלגות הכי גדולות לאולפן, להסתכל לו בעיניים ולשאול אותו את השאלות הכי חשובות: איך המפלגה שלו מתכוונת לטפל ביוקר המחיה? מה עושים עם משבר הדיור? מי אמור לדאוג לאוכלוסיית הגיל השלישי – ואיך מקדמים את החינוך במדינת ישראל למאה ה-?21

המפלגה הרביעית שנענתה לאתגר היא מפלגת יש עתיד, ומי שהגיע לענות מטעמה על השאלות הוא חבר הכנסת ולדימיר בליאק, מרכז הקואליציה בוועדת הכספים. זה מה שמפלגת יש עתיד מתכוונת לעשות לכשתיבחר

מה לדעתך צריך לעשות כדי להוריד מחירים על מוצרי מזון בסופר?

על פי המצע של יש עתיד, המפלגה מתכננת לפעול להגדלת הפריון והאצת הצמיחה. לצמצם את הפערים הדיגיטליים ולהקטין את פערי השכר בין המרכז לפריפרייה. המפלגה גם תשים דגש כל כוח העבודה במדינת ישראל, ותפעל לשילוב אוכלוסיות לא מועסקות בשוק העבודה כגון: הגבר החרדי והאישה הערביה. בנוסף היא קבעה יעד להעסקת מיליון ישראלים בענף ההייטק.

בנושא טיפול ביוקר המחיה, על פי המצע, "יש עתיד תמשיך להוביל מדיניות כלכלית אחראית כדי להוריד את יוקר המחיה בישראל, על ידי הרחבת רפורמת היבוא למוצרי הפרפומריה והטואלטיקה שבתחום אחריות משרד הבריאות, העברת חוק יבוא מקביל בקריאה שנייה ושלישית לעידוד יבואנים נוספים להיכנס לשוק, עידוד התחרות וחיזוק רשות התחרות לשם הפחתת הריכוזיות במשק, עידוד כניסת רשתות קמעונאיות זרות לארץ בין היתר, על ידי מתן הטבות מיסוי, הגברת מודעות צרכנית, שקיפות מחירים, אכיפה והגנה על הצרכן, זאת תוך הגברת שיתוף הפעולה עם ארגוני מגזר שלישי בתחום הצרכנות. בנוסף נבחן דרכים לחיזוק ההגנה על הצרכן על בסיס בחינת פעילות ואפקטיביות המועצה לצרכנות ואפשרות לאיחוד בין המועצה לצרכנות לרשות להגנת הצרכן".

בנוסף על כך, המפלגה מתחייבת לפעול למען האצת הכניסה לפעילות של הנמלים החדשים במפרץ חיפה ואשדוד אשר יצמצמו את העומס בנמלים ויגבירו את התחרות, לצמצם חסמים ורגולציה על המגזר העסקי, ולהגדיל את ההכנסה הפנויה למשפחה באמצעות הקלות מס להורים עובדים.

הערות: הממשלה הנוכחית יזמה הרבה מאוד מהלכים שלא ברור מדוע קודמותיה לא פעלו כך: רפורמת ייבוא רחבה, הורדת מכסים, עידוד ייבוא מקביל ופתיחת שוק לתחרות, הגבלת כוחם של המונופולים, ביטול תקנים ישראלים מיותרים בתחום המזון, המזגנים, התמרוקים, מוצרי החשמל ועוד. קידום כניסת הרשתות הזרות לשוק. ב- 1 בינואר עומדת להיכנס לתוקפה רפורמת היבוא שצפויה להוזיל מוצרים רבים נוספים.

הבעיה היא שאלו תהליכים שצפויים לקרות עוד מספר חודשים, ועם ישראל חייב את התערבות הממשלה כבר עכשיו:  חבר הכנסת בליאק שהתייחס לדברים טען שאין פתרונות קסם, ואלו תהליכים שלוקחים זמן. הבעיה היא שבינתיים, היום לדוגמה,  סנו מבקשת מרשתות השיווק לייקר את מוצרי הנייר שלה ב- 30 אחוזים, ומנגד המתחרה הגדולה שלה,  קימברלי חוגלה דורשת לעלות את המוצרים ב- 20 אחוזים. המשמעות היא שאם הרשתות יסרבו- יהיה מחסור בנייר טואלט. אם הן ישברו- תהיה עליית מחירים. במצב הזה מצופה מהממשלה להתערב ולא להשאיר לרשתות השיווק את הבחירה האם לשחק אותה רובין הוד או לא. הן לא אלו שאמורים להגן עלינו.

איך ניתן לאפשר לזוגות צעירים לקנות דירה?

על פי המצע, יש עתיד מתכננת לקדם בנייה מתועשת ומודולרית בכל אזורי הארץ בכלל ובהתחדשות עירונית ובאזורים ללא היתכנות כלכלית בפרט. בנייה שכזאת תוזיל את הבנייה בעשרות אחוזים ותזרז את הבנייה. בנוסף המפלגה תפעל להטמעת חדשנות בעולם הבנייה כמענה מזרז ומוזיל למשבר הדיור בארץ, ולקדם ביצוע התחדשות עירונית בדגש על אוזרי הביקוש ונאפשר לדיירים ותיקים להמיר את הגדלת דירה ביצירת שתי דירות.

הצעות החוק שקודמו בנושא הם: הצעת חוק בנושא הדיור שמרחיבה את היצע הדיור - החוק לביטול הפטור מארנונה למבנים נטושים. חוק שאמור להחזיר לשוק אלפי דונמים של מבנים באזורים מבוקשים- צעד שלפי הערכות יעזור להורדת המחירים בשוק הדיור. והצעת חוק אחריות על שיפוצים-  החוק קובע כי על כל שיפוץ מסכום של מעל ל47,000 ש״ח תחול אחריות על הכסף.

הערות: לדברי ח"כ בליאק, כדי לפתור את משבר הדיור חייבים לבנות ולבנות. לטענתו, לא בנו כאן מספיק ולכן הממשלה הנוכחית הגדילה ב-2021-2022 את התחלנו הבניה, כשהשנה מגיעים לשיא היסטורי. בנוסף הועבר חוק שמגביל את יכולת הקבלנים להצמיד את מחיר הדירה שבבניה למדד תשומות הבניה, והמפלגה מקדמת פרויקטים של שכירות מוסדית, שכירות ארוכת טווח. כך, לטענתו, נוכל תוך 2-3 שנים להרגיע את השוק ולייצב מחירים.

הבעיה העיקרית שיש 2 דברים מרכזיים שאפשר לעשות כבר היום: ביטול בירוקרטיות וסחבת שתאיץ תהלכי בנייה, והעברת חוק הגנה על שוכרים. ושוב, הטענה של ח"כ הם שתהליכים לוקחים זמן ואין פתרונות קסם. אבל בנתיים- אף אחד לא רואה את האור.

כיצד ניתן לבצע רפורמה במערכת החינוך ולהתאימה למאה ה-21?

יש עתיד מתכנת מספר רפורמות עיקריות:

בגרויות - המפלגה מאמינה בצמצום מבחני הבגרות –במקום מבחנים יעסקו התלמידים בעבודות חקר אשר יבחנו את הלמידה ואת היישום של חומר הלימודים במקצועות השונים. המהלך שמוביל משרד החינוך בשנת 2022 לצמצום ההיבחנות לחמישה מבחני בגרות הוא נכון וחשוב, ויש לוודא שגם מקצועות הרוח והיהדות יקבלו מקום משמעותי עם המעבר לעבודות חקר.

הקלה בנטל תשלומי ההורים - המפלגה מחויבת למעמד הביניים ולשכבות החלשות ומאמינה שאלו הקבוצות אשר צריכות לעמוד בראש סדר העדיפויות התקציבי. ביוזמת יש עתיד הפעלנו לראשונה בקיץ 2014 את תוכנית "בתי הספר של החופש הגדול", קייטנות משרד החינוך. בזכות התוכנית נהנים כל תלמידי גן חובה וכיתות א' עד ג' ברחבי הארץ, כ-270,000 תלמידים, ממסגרת חינוכית וחווייתית בחופש הגדול, הניתנת בעלות בסיסית של עד 450 שקלים. הורי התלמידים חסכו בין 500 ל-1,000 שקלים עבור כל ילד לעומת קייטנות במסגרות פרטיות. באשכולות סוציו-אקונומיים 1–3, שאוכלוסייתם סווגה כמשתייכת לרמות חברתיות-כלכליות הנמוכות ביותר, בתי הספר של החופש הגדול ניתנים ללא תשלום. אנו נמשיך בהרחבת מודל "בתי הספר של החופש הגדול" מהגנים ועד כיתות ה' לכל ילדי ישראל.

חינוך מלידה - הסדרת נושא חינוך הילדים מגיל לידה עד לגיל שלוש נוגעת לא רק ל "סידור הילד במעון" שיאפשר להורים לצאת לעבודה או לפיקוח על המעונות, אלא נובעת מההכרה בחשיבות החינוך להתפתחות הילדים בגילים אלו. היום, איכות המעונות מטעם המדינה לגיל הרך ופריסתם נמוכות ביחס למקובל במדינות אירופה. בהיעדר מעון מסובסד, עלות לילד במעון פרטי עשויה להסתכם בכ-3500 שקלים לילד בחודש, ובאזור המרכז אפילו עד ל-4500 שקלים לחודש ללא פיקוח על לוח חופשות, מזון וכו'. הורים שידם אינה משגת מתפשרים על איכות החינוך לילדיהם בגילים הקריטיים, ולכן טיפול מעמיק בשכבת גיל זו היא בעלת חשיבות לצמצום פערים לדורות הבאים.

המפלגה דחפה והובילה לקבלת אחריות של מערכת החינוך מרגע הלידה, מהפכה שהתממשה בממשלה שהקמנו. הובלנו להעברת האחריות על החינוך בגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. מעונות היום הם בראש ובראשונה מסגרת חינוכית, והיא משרתת בראש ובראשונה את הפעוטות. התהליך רק החל, ואנו נפעל למימושו והרחבתו באמצעות הקצאת תקציבים לסבסוד הלימודים בגיל הרך, להגדלת כמות המסגרות הציבוריות המיועדות לגיל זה ולאיכותן ולשיפור הפיקוח והאכיפה של הפעוטונים והמעונות ברחבי הארץ.

הערה: כל המפלגות עימן דיברנו, מהקואליציה ומהאופוזיציה, בעד חינוך חינם מגיל 0. אז אם יש קונצנזוס כזה רחב- למה זה לא קורה?

מה צריך לעשות כדי לתת לאוכלוסיית הגיל השלישי להזדקן בכבוד?

"שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן, דאג להארכת הוראת השעה משנת 21 לעניין כפל גמלאות, ובמהלכה יראו את דמי האבטלה כהכנסה מעבודה או ממשלח יד בהקשר לקצבאות נכות כללית, אזרח ותיק, שאירים, הבטחת הכנסה ומזונות. יש עתיד תשאף להפוך את הוראת השעה להוראה קבועה בחוק הביטוח הלאומי, כך שדמי האבטלה יקוזזו בצורה מקבילה ולא "שקל מול שקל"".

"העלאת קצבת אזרח ותיק בצורה מדורגת – נעשתה עבודה משותפת בין ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד, שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן, השרה לשוויון חברתי מירב כהן וגורמי האוצר במטרה לייצר עוד מהלך בתחום קצבאות אזרח ותיק. משמעות המהלך לייצר מענה קצבתי לאוכלוסיות שהן מעל העשירונים של הבטחת הכנסה אשר הכנסתם אינה מספקת להתמודדות עם אתגרי יוקר המחייה. מטרת המהלך להעניק תוספת קצבה למאות אלפי אזרחים ותיקים במדינת ישראל. יש עתיד תשאף לקדם מהלך זה בתקציב המדינה הקרוב לאחר הקמת הממשלה".

"בנוסף, המפלגה תשאף להעלאת סכום קצת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים מ-3,700 שקלים לסך של 4,200 שקלים במטרה להבטיח תנאי קיום מספקים לאותם אזרחים ותיקים".

הערה: ח"כ בליאק טען שכל התוכניות אושרו וקיבלו את ברכת האוצר. כל שנותר לקוות הוא שהממשלה הבאה תאשר את התוכנית והיא סוף סוף תצא לדרך, כי בכל מה שקשור לגיל השלישי- אסור לקחת את הזמן, כי אין לנו אותו.

לעוד מפלגות:

>>>מי דואג לנו: השרה אורית פרקש כהן מהמחנה הממלכתי

>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת הרב גלעד קריב מהעבודה

>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת ולדימיר בליאק מ"יש עתיד"

>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת עלי סלאלחה ממרצ

>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת אוריאל בוסו מש"ס

>>>מי דואג לנו: חברת הכנסת מיכל וולדיגר מהציונות הדתית

>>>מי דואג לנו: חבר הכנסת אלכס קושניר מישראל ביתנו