רן מלמד, אנחנו שומעים לא מעט על עמותת ידיד, אבל מי אתם בעצם?
קודם כל, אנחנו לא מחלקים כסף ולא אוכל.
אז מה כן?
ידיד היא שילוב של חדר מיון וספרייה. בגדול אנחנו עוזרים לאנשים לממש את הזכויות שלהם ומסייעים להם לפתור בעיות כלכליות.
משהו כמו לבנת פורן?
לא בדיוק. אנחנו לא מתעסקים בנושאים רפואיים. בתחום זה אנחנו עובדים מול ארגון יד מכוונת של הביטוח הלאומי.
אז אתם כמו עמותת פעמונים, שחונכת משפחות במצוקה?
גם לא. הם עוסקים בפעילות כלכלית של משק הבית, ואילו אנחנו רואים את עצמנו, בין היתר, כגוף שיודע לעשות הסדרים עם בנקים וחברות תקשורת ובכך לפתור את החובות.
מה זאת אומרת?
אנחנו מסייעים ללקוחות שלנו להחזיר את חובותיהם בדרך שלא תפגע ביכולת הקיום שלהם. במקרים שבהם נדמה לנו שמדובר בריביות נשך ובסכומים בלתי נתפשים של הוצאות משפטיות אנחנו נלחמים. בשבוע שעבר, למשל, צימצמנו חוב של חייב לאחד מהבנקים מ–180 אלף שקל ל–30 אלף, והוא קיבל פריסה לעשרה תשלומים. כעת הוא מרגיש טוב.
עוד ב-mako כסף:
- איבדו לכם את האייפון – הנה 180 שקל פיצוי
- 13 עצות ממיליארדרים לחשיבה חיובית
- 10 איים שעולים פחות מדירה קטנה בישראל
איך הגעת לידיד?
לפני 18 שנה התנדבתי בעמותה, וזה כל כך מצא חן בעיני שלקחתי את כל החסכונות שלי ובמשך שישה חודשים נשארתי בעמותה בלי שכר. בסוף נגמר לי הכסף והייתי צריך לחפש עבודה, אז הציעו לי להישאר. כיום יש לנו 16 מרכזים ומרכז נייד שפועל בעיקר ברשויות ערביות בצפון. בכל מרכז יש מנהל ורכבת פניות שפועלים בסיוע של מתנדבים ועורכות דין של ידיד. ידיד הוקמה על ידי שרי רבקין, עובדת סוציאלית שעלתה מארה"ב, שייסדה לפני יותר מ–30 שנה גם את ארגון שתיל. כיום היא מנהלת את הארגון מגייסת את התרומות בחו"ל, ואני משמש מעין שר החוץ בישראל.
מיהם העובדים בידיד?
בעמותה יש 50–60 עובדים, כמעט כולם נשים.
למה?
הן טובות יותר בפתרון בעיות וביצירת קשר ארוך וסבלני עם אנשים. גם 70% מהפונים הן נשים, אולי כי הגבר מתבייש ומרגיש שהכבוד שלו נפגע אם הוא חווה נפילה כלכלית ונאלץ לבקש עזרה.
פרופיל הפונים השתנה בכמעט 20 השנים שחלפו מאז שהוקם הארגון?
כשהתחלנו רוב הפניות היו של עולים חדשים מרוסיה. הם טובים בזה כי הם גם היו מודעים מאוד לזכויותיהם, וגם לא פחדו לשאול. אבל לאט־לאט הדברים השתנו. כיום 20% מהפונים הם ערבים ויוצאי אתיופיה. בשנים האחרונות 40% מהפונים אלינו הם ממעמד הביניים הנמוך, משפחות עם רמת הכנסה חודשית של בין 7,000 ל–13 אלף שקל. אלה לא אנשים שמתקיימים מקצבאות, אלא משפחות שבהן אחד ממבני הזוג או שניהם עובדים ורמת ההכנסה שלהם גבוהה ממה שהיינו רגילים לראות בעבר.
מה מביא אותם אליכם?
הם מתקשים להתמודד עם גידול בהוצאות, ובעיקר עם החזרי משכנתא גבוהים. גם אנשים במעמד גבוה יותר מתקשים כיום יותר מבעבר עם ההוצאות. מגיעים אלינו לא מעט אנשי היי־טק שקנו דירה כשהכנסתם החודשית היתה סביב 20 אלף שקל. כיום פתאום אחד מבני הזוג לא עובד וההכנסה החודשית צנחה, בעוד שהחזר המשכנתא נשאר גבוה מ–5,000 שקל.
אבל בהיי-טק מוצאים בדרך כלל עבודה די מהר.
לוקח להם בין ארבעה לשמונה חודשים למצוא עבודה. הבנקים אמנם נותנים להם "גרייס", שמשמעותו הארכת תקופת החוב, אבל יש אנשים שבכל זאת נקלעים למצוקה. כמו רבים מהישראלים, גם חלק מהם לא פותחים מכתבים מהבנקים. ואז מגיע מכתב מעורכי דין ובהמשך מההוצאה לפועל.
ומה עושים עם זה?
במקרים כאלה אנחנו יודעים איך להתמודד. למשל, אנחנו בודקים שצווי ההוצאה לפועל הוצאו כחוק, שהסכומים שהם נתבעים לשלם הם נכונים, ושההתנהלות של הבנק ושל עורכי הדין שלו היתה חוקית. בעיקרון אלה מקרים שבהם אנחנו עובדים קצת יותר קשה כדי להגיע להסדר. התפישה היא לא למחוק חובות סתם, אלא לעזור למשפחה לצאת מהמצוקה. במקרים נדירים אנחנו מבקשים מהבנק לוותר על חלק מהחוב.
תן דוגמה.
אנחנו מטפלים במשפחה שבה האשה עובדת בגוף ממשלתי, והבעל בגוף פרטי, יש להם הכנסה נטו של 20 אלף שקל בחודש — שזה גבוה. הבעיה היא שאחד מקרובי המשפחה חלה בסרטן והם נאלצו לממן טיפולים רפואיים. לצורך זה הם נטלו הלוואות והמצב הסתבך. לאחר עבודה מאומצת שלנו הצלחנו להגיע להסדר. כשמשפחה מגיעה אלינו אנחנו מנסים להסתכל לא רק על הסיבה הספציפית שבגללה היא הגיעה, אלא בצורה רחבה הרבה יותר. בודקים — אולי מגיע להם משהו מהמדינה, למשל מס הכנסה שלילי. עד עכשיו אמהות חד־הוריות היו יכולות לקבל מענק עבודה עד שכר של 6,400 שקל וזה עלה ל–11 אלף שקל.
מי הבנק הכי קשוח כלפי הלקוחות?
הכי נורא הוא מזרחי טפחות. בזה הוא דומה לחברות הסלולר: נהיה נורא נחמדים אליך בפרסומות עד שנביא אותך אלינו. ברגע שאתה אצלנו — אתה תקוע. אני מחכה למקרה המתאים כדי ללכת להפגין מול ביתו של הפרזנטור שלהם, דביר בנדק, שירגיש גם הוא פעם איך זה שאתה מייצג גוף בטענה שהוא הכי טוב — ובעצם התמונה לא ממש נכונה.
כמו שבמזרחי טפחות עשו לענבל אור?
ענבל אור טענה שהיא אם חד־הורית, ואף שטענתה נכונה מדובר באמירה מטופשת. זה בולשיט. היא פשוט לא רצתה לוותר על ג'יפ הלנדרובר היוקרתי שלה. מה הבעיה לשכור מכונית משפחתית ולהחזיר את הג'יפ? היא לא היתה צריכה להשתמש במונח חד־הורית.
אבל היא חד־הורית.
באמירותיה היא העליבה את החד־הוריות. זה משפט פוגעני, מסוג המשפטים שמייצרים ומשמרים את הסטיגמה על החד־הוריות. זה מזכיר לי מישהי שפנתה אלינו וביקשה שנעזור לה לשמור על בית בבעלותה, כי בעלה ברח עם המאהבת והוא לא משלם לה מזונות. שווי הבית בהרצליה פיתוח היה 16 מיליון שקל, וגובה דמי המזונות שהיא היתה מקבלת הוא 25 אלף שקל בחודש. היא פשוט רצתה לחסוך את התשלום לעורך דין.
אתם מטפלים גם באנשים עשירים כאלה?
במקרה זה היינו חלק מהמאבק המשפטי בהליך הגירושים. לא חשבנו שזה ראוי, אבל את המשימה של הצלת הבית ביצענו. בהמשך אמרנו לה למצוא עורך דין פרטי. באים אלינו גם סלבריטאים שנקלעו למצוקה כלכלית כי לא ידעו איך להתנהל נכון. אנחנו עורכים הסדרי חוב לא פחות טובים ממה שעורכי הדין של יצחק תשובה או של שאר עשירי ישראל משיגים ללקוחות שלהם.
חובות צריך להחזיר בין אם אתה עשיר או עני.
נכון, אבל הבנקים לא מפסידים כסף כשהם נותנים לנו הלוואות. ייתכן שלעתים ייקח להם הרבה זמן עד שהם יקבלו את כל הכסף. מקסימום הם רושמים את מה שנשאר כחוב אבוד ולא משלמים בגינו מס.
האם אתה מזהה שינוי בהתנהגות שלהם בשנים האחרונות?
בשנתיים האחרונות אני חש תזוזה חיובית אצל הבנקים. למשל, יש ירידה של 95% בפינוי דיירים שלא עמדו בתשלומי המשכנתא. הבנקים אמנם מוציאים צווי פינוי בתור שוט, אבל הם כבר מבינים שלא כדאי להם לממשם.
בגלל זה לא מפנים את נוחי דנקנר ואליעזר פישמן מהבתים המפוארים שלהם?
כנראה של"חבר'ה הטובים" עדיין יש מהלכים בבנקים.
וברצינות, למה זה קרה לדעתך? הרי הבנקים הם גופים מסחריים שיש להם ראייה עסקית.
תיקון לחוק ההוצאה לפועל שהתקבל לפני כמה שנים מחייב אותם במציאת דיור חלופי למפונה למשך 18 חודשים. וכך, אם הם גם צריכים למכור את הדירה, בדרך כלל בהפסד, וגם לשלם שכר דירה שנה וחצי, הם מעדיפים לוותר. לכך צריך להוסיף את הנושא התדמיתי. זה נתפש לא טוב ולכן הבנק מנסה להגיע להסדר. אני מניח שזה נובע גם מההכרה שלהם שאם הם לא ישנו את היחס שלהם ללקוחות, ובמיוחד כלפי משקי הבית, הרווחים שלהם יישחקו בצורה משמעותית. אין ספק שהגדלת השחקנים בשוק האשראי והחוקים השונים, וביניהם חוק נתוני אשראי החדש, משפיעים גם הם.
ומה לגבי ההוצאה לפועל?
שם אין שינוי. באה אלינו מישהי שלפני 12 שנה בעלה נקלעה לחוב של 12 אלף שקל. החוב תפח בגלל הריבית, עד לפני שלוש שנים היא שילמה 65 אלף שקל, וכשהלכה לבדוק כמה נשאר לה לשלם אמרו לה שיש לה עוד 912 אלף שקל.
אתה רציני?
כן, אלה הריביות של ההוצאה לפועל. בסופו של דבר סגרנו את התיק ב–8,000 שקל. באחריותה של המדינה לערוך מהפכה ולהוריד את הריביות בהוצאה לפועל.
אמרת קודם שאתם חדר מיון וספרייה, ודיברנו בעיקר על חדר המיון.
בספרייה אנחנו נותנים מידע על זכויות. הפעילות שלנו יכולה להיות סתם תרגום של מכתב וסיוע בהסברים בנוגע להבטחת הכנסה, אבטלה, גמלאות, וזה יכול להיות גם ייעוץ משפטי או ייצוג בבית משפט. אנחנו עורכים פעולות קהילתיות כמו הכשרות מקצועיות במטרה לסייע למובטלים לחזור לשוק העבודה. יש לנו פרויקט של "מדברות עבודה", שבו התחלנו לראשונה בדימונה, עם אמהות חד־הוריות. בסך הכל אנחנו מטפלים בכ–25 אלף תיקים בשנה סביב ארבעה נושאים: חובות וקשיים כלכליים, כלומר ענייני הוצאה לפועל, מגעים עם הבנקים, וחברות התקשורת; כל מה שקשור לדיור — דיור ציבורי, משכנתאות, שכירויות; זכויות בביטוח לאומי; זכויות עובדים.
מה החזון שלכם?
לצמצם פערים חברתיים וכלכליים. אנחנו לא יכולים לפתור את בעיות העוני במדינה, אבל כן רוצים לסייע להגדיל את ההכנסה או להקטין את ההוצאה של אוכלוסיות מתקשות. אחד המרכיבים בעבודה של ידיד הוא השינוי המערכתי. אנחנו מאתרים נושאים שעולים מהשטח והופכים אותם למהלכים ציבוריים, הכוללים גם חקיקה, עתירות לבג"ץ וכן עבודה פרלמנטרית. את הצעת החוק "חיסכון לכל ילד", שעברה באחרונה, כתבנו כבר ב–2010. זאת תוכנית חיסכון לילדים עד גיל 18–21. הממשלה מפרישה 50 שקל בחודש וההורים יכולים להפריש סכום זהה. הכסף אמור לסייע לחיילים משוחררים.
ויש סיפוק?
התוצאה הסופית לא מספקת. הממשלה דופקת את ההורים כי בסוף התקופה הם יצטרכו לשלם מס על רווחי הון. חוץ מזה הם רוצים שהחיסכון יופקד בבנק הדואר או בגופים חוץ־בנקאיים ואנחנו יודעים שרוב הציבור רוצה שהחיסכון יופקד בבנקים המסחריים. צריך להתחשב בציבור.
בעבודת החקיקה אתה פועל כמו לוביסט.
אני לוביסט חברתי ואני לא מתבייש בזה. אין לי בעיה שיחייבו אותי לענוד תג כתום במשכן הכנסת כפי שמחויבים הלוביסטים המסחריים. הלקוח שלי הוא החברה הישראלית, בדיוק כמו לוביסטים חברתיים מארגונים כמו האגודה לזכויות האזרח, הארגונים הירוקים ואחרים. בקדנציה הזאת אנחנו פועלים מול שבעה שרים (השרים החברתיים ושר האוצר) ו–24 ח"כים.
הפוליטיקאים חברתיים מבעבר? יותר קשובים למצוקות חברתיות?
כן. שתי הממשלות האחרונות היו משמעותיות בתחום הזה. למשל, מ–2004 עד 2013 אף ממשלה לא רצתה לעסוק באמהות החד־הוריות שחטפו גזירות עוד בממשלת שרון ב–2002, אף שכל הדו"חות הראו שזאת הקבוצה הכי מקופחת. יאיר לפיד ומשה כחלון החליטו לתת כתף. הבעיה הגדולה היא שאין משילות. מה שהתחלת עם ממשלה אחת ולא הגיע להבשלה, אתה צריך להתחיל הכל מחדש בממשלה הבאה.
מי מהם שר אוצר קשוב יותר?
כחלון הוא שר אוצר טוב, אבל גם לפיד היה קשוב. כחלון מינה את עו"ד ענבל יחזקאלי־בליליוס, שהיתה יועצת שלו כשהיה שר רווחה, ליועצת לענייני חברה רווחה ובריאות בלשכה שלו, וזה ראשוני וחשוב. לפני חודש הוא ישב עם ח"כ מירב בן ארי ודאג להעברת 30 מיליון שקל לדרי רחוב צעירים ונערים. הוא אמר לי שיש לו כסף טוב לדברים שבאמת צריך לעשות. אני מקווה שהאמירה הזאת תשפיע גם על הפקידים באוצר.
אתה לא אוהב את פקידי האוצר?
אני אמנם לא מסכים עמם על כל דבר, אבל בממשלה הנוכחית נוח לי לעבוד אתם.
איך אתה רואה את הרוח שמשרה ראש הממשלה בנימין נתניהו?
ב–2009, כשנתניהו ניסה לקדם את רפורמת המרפסות שלו, הוא זימן אליו את נציגי הארגונים החברתיים לישיבה בכנסת והקים צוותים בעניין. הוזמנתי בנוסף ללשכה שלו במשרד הביטחון. במקביל הוא נפגש עם ראשי המגזר העסקי במלון מפואר בתל אביב. שלושה חודשים לאחר מכן כתבתי שנתניהו רימה אותנו: פעם אחת כשהוא השתמש בארגונים החברתיים כדי לייצר לעצמו תדמית חיובית, ופעם שנייה כשהבטיח להיות קשוב יותר לצרכים. יכול להיות שהנושאים החברתיים לא באג'נדה שלו. הנושאים שמעניינים אותנו הוא צמצום הפערים החברתיים בדרך של הגדלת הכנסות לשכבות היותר נמוכות. זה לא מעניין אותו כנראה.
זה מעניין את הבוחרים שלו.
זאת בעיה גדולה. חלק גדול מהפונים אלינו הם מצביעים של נתניהו, שבוחרים בו למרות עמדותיו החברתיות. אני חושב שהוא מסתמך על כך שהוא יודע שאין להם מנהיג אחר. אין לי איך להתמודד עם זה. השינוי צריך להיות עמוק יותר. צריך ללכת בגדול. בינתיים אני חסיד השיטה של קידום מדיניות, מנסה לקחת נתח ולהתקדם הלאה. אני לא מבקש הכל בבת אחת. אולי בגלל זה אנחנו מצליחים, כי אנחנו פועלים בשיטת הסלמי. בתקופת ממשלת שרון העברנו את חוק "ארוחה חמה" לתלמיד בעלות של 480 מיליון שקל. התחלנו קמפיין ואז שרון ביקש להכין הצעת חוק דומה אבל עם שיטת מימון שונה. בהמשך כתבתי עם אותם ח"כים את החוק להקמת מועצה לביטחון תזונתי. השיטה שלי היא לדבר עם הח"כים ולא בהכרח להפגין. אם אתה עובד בשיטתיות לאורך זמן — זה מצליח.
במה הצלחתם באחרונה?
פעלנו כדי שחוק נתוני האשראי שהוכן בוועדת הכלכלה לא יחול על אוכלוסיית מודרי האשראי. התעקשנו להוריד את משך הזמן שבו הנתונים השליליים של הלקוח נמצאים במערכת. שיכנענו את משרד האוצר להקים קרן הלוואות למשקי בית בבנקים בערבות מדינה בהיקף של 100 מיליון שקל עם ריבית לא בשמים. להגיד שהכל משתנה בבת אחת — לא. אנחנו עובדים על דברים נוספים, כמו הצעת חוק שקובעת איסור אפליה בגין משקל — למשל בקבלה לעבודה.
אתה בעצמך לא רזה.
יש לי בלוג, "יומנו של איש שמן". אני לא שמן מאושר. אני רוצה להיות רזה. למה אני לא הולך לעשות ניתוח קיצור קיבה? כי הזמן שלוקחות הבדיקות הרבות מטריף לי את השכל. למה אי אפשר לעשות את כל הבדיקות האלה ביום אחד? הלכתי לאסותא ולמדיקל סנטר כדי לעשות את הבדיקות, אבל רצו 5,000 שקל. לפיכך, אני מתחיל להיאבק נגד קופות החולים כדי שיאפשרו לבצע את הבדיקות ביום אחד. לדעתי, יש פה אפליה של השמנים. אני זכאי לעשות ניתוח תוך זמן קצר.
אין לך ביטוח בריאות פרטי?
ומה יעשה מי שאין לו ביטוח פרטי?
קיבלתם פניות בנושא משקל?
קיבלתי פנייה מבת 25, מנהלת משרד בחברה די גדולה, שמילאה את כל הטפסים לפנסיה אבל בגלל עודף משקל קרן הפנסיה לא הסכימה לבטח אותה בלא ביטוח חיים, וזאת אף שכל המדדים הבריאותיים שלה טובים. פניתי למפקחת על הביטוח באוצר, דורית סלינגר, ותשובתה היתה שאנשים רזים לא צריכים לממן אנשים שמנים. פתחתי במאבק נגד חברת הראל ונגד המפקחת בעניין. זאת שערורייה. ויש עוד מאבקים, למשל נגישות לשונית. הממשלה לא מתאימה את הפעולות שלה מבחינה תרבותית לקבוצות השונות בחברה הישראלית. עולים מאתיופיה, ולא רק הם, לא תמיד מבינים את השפה העברית. לפעמים גם אם הם מבינים את השפה, הנוסח לא נגיש. עם הביטוח הלאומי ומשרד השיכון אנחנו כבר עובדים על כך שנוסח החוקים וההנחיות יהיה מובן.
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
זהירות, גם תכתובת מייל פרטית יכולה לשמש ראיה כנגדכם במקום העבודה
התפוצץ המו"מ בין הרופאים למדינה
