המועצה לצרכנות: דווחו לנו אם אתם מזהים שהחברות עובדות עליכם
כבר התרגלנו שהתירוץ לעליות המטורפות במחירי המזון של חברות כמו יוניליוור, שסטוביץ, שטראוס, סוגת, ויליפוד, יכין, ויסוצקי, בית השיטה וסלטי שמיר הוא "עלייה במחירי השילוח בעולם בעקבות פעילות החות'ים". אלא שדוח של האוצר חושף את השקר הגדול: רוב מוצרי המזון שמיובאים ארצה לא עוברים כלל בנתיבים הבעייתיים. ובכל זאת, המחירים ממשיכים לעלות.
בצר להן ניסו החברות תירוץ אחר: "ייקרנו את המוצרים בגלל העליות במחירי מוצרי הגלם בעולם". אבל גם כאן מתברר שלשקר אין רגליים, והפעם לובי 99 חשף את החברות וטען: מחירי הגלם דווקא ירדו, אז איך בדיוק אתן מסבירות את עליית המחיר?
כדוגמה מביא לובי 99 את מחיר פולי הסויה בעולם, שירד בשנה האחרונה ב-25.3%. בארגון מציינים שהמוצר העיקרי המושפע ממחיר פולי הסויה הוא הטופו. השחקן הגדול ביותר בשוק הזה הוא משק ויילר, שמופץ על ידי שטראוס והעלה את המחירים ב-4.9% בממוצע מאז תחילת המלחמה. המתחרה העיקרית במוצר זה היא תנובה, עם המותג אלטרנטיב, שהעלתה גם היא את המחירים בשנה האחרונה, ב-6%.
אז הלכו שני תירוצים עיקריים, אבל מה לעשות? חייבים להעלות מחירים כדי ששורת הרווח תצא יפה והבכירים יוכלו ללכת הביתה עם עוד כמה בונוסים בכיס.
מה עושים? פשוט מאוד: משאירים את המחיר על כנו אבל מפחיתים את הכמות.
מי שיוצאת למאבק בתופעה הזו היא המועצה לצרכנות, שקוראת לצרכנים לדווח לה אם ראו מוצר שנעשתה בו "עליית מחירים שקטה", כלומר מוצר בו שהשתנה באופן שאינו מיטיב עם הצרכן. זה יכול להיות מוצר מוקטן, שונה בתכולתו, שימוש בחומרי גלם אחרים, שינוי למארז אחר זול יותר וכו', ובלבד שהמחיר לצרכן עומד בעינו או אף עלה.
ורק נחתום את הפרשה הזו בתהייה הקבועה שלנו: איפה שר הכלכלה שיתערב באמת במה שקורה, במקום לנפק רשימות הזויות שלא עוזרות לאף אחד.
אין גנרטור שיציל אותנו מהאסון הבא
הישראלים מפחדים. טפטוף האש הקטלני בצפון ממשיך, ואיתו האמונה בתרחיש העלטה. התוצאה: זינוק ברכישת הגנרטורים ועלייה של 500% במכירה של מוצרים בקטגוריית החירום בשבוע שעבר.
האם מדובר בצעד הכרחי? אם תשאלו את יוסי דיין וגיא סמט, המנכ"לים של משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה התשובה שלילית. בכנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת הם הבהירו שמדובר בהשקעה טיפשית ודיברו על אמצעי אגירה ועל אנרגיה סולארית. אפשר לדון בדברים שלהם באופן הגיוני. אפשר לתהות מה עשה המשרד לאיכות הסביבה כדי לקדם אנרגיה סולארית (בזמן שהשרה מתעניינת יותר במינויים פוליטיים מאשר בנושאים בהם עוסק המשרד), או למה הוחלט פתאום שרשת החשמל של ישראל פגיעה כל כך ועוד כהנה וכהנה שאלות.
אבל זו תהיה החמצה של הנקודה. הישראלים שקונים גנרטורים לא עסוקים בהיגיון. הם בחרדה, שנמשכת כבר חמישה חודשים, ויש שיגידו אף יותר. יותר מהכל, החרדה הזו מבטאת חוסר אמון במוסדות המדינה שיגנו עליהם בזמן חירום, או ידאגו לשלומם בזמנים רגועים יותר, ויוודאו שלא תגיע שעת חירום נוספת.
במקום לעסוק בשיקום האמון הזה, הממשלה, ובעיקר ראש הממשלה, עסוקה בבריחה מאחריות ובהאשמה של מי שמצביע על הבעיות ודורש פתרונות. הדוגמה העגומה ביותר הגיע השבוע, עם הדוח הקשה לקריאה על אסון הר מירון, האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות המדינה.
<< הדוח המלא של ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון
מדובר בדוח שמתחיל באופן פיוטי כמעט, עם ציטוט של עגנון ועם התייחסות ל"כתובת שהייתה על הקיר", ואז צולל לפרטי פרטים של מחדל שבו האינטרס הפוליטי הועדף שוב ושוב על פני האינטרס הציבורי עד ש-45 בני אדם קיפחו את חייהם באסון מיותר.
בניגוד לטענות הציבוריות, הוועדה הבהירה שעל נתניהו מוטלת אחריות אישית. הוא ידע על הסיכונים, או שהיה מתפקידו לדעת עליהם, ובחר להתעלם. היו דברים חשובים יותר. גם המפכ"ל קובי שבתאי נמצא אחראי, אלא שהוא מיהר לקבל את המסקנות. בליכוד בחרו בדרך אחרת והאשימו את כותבי הדוח במניעים פוליטיים כי הוועדה מונתה על ידי הממשלה הקודמת. התייחסות ממשית לממצאים לא הייתה, וכנראה גם לא תהיה. מבחינת הממשלה הזו לא מדובר במשהו שנמצא בראש סדר העדיפויות. השמירה על השלטון, ועל התקציבים שהוא מביא איתו, היא העיקר.
פלא שהציבור מפחד? בהצלחות הוא נאלץ לחלוק עם המדינה בצורת מיסים שממשיכים לעלות. עם הכישלונות הוא נותר לבדו, במידה והוא מצליח לא להיפגע בעצמו. המסקנות שנתניהו וחבריו היו צריכים להסיק ברורות כבר מזמן. גם הנטל הזה נשאר על גבו של הציבור.
אל תגידו שלא הזהרנו אתכם מ-2025
סגירת עסקים, ירידה חדה בהיקף ההשקעות בהייטק, העלאת המע"מ ומס הבריאות מצביעות על דבר אחד: שנת 2025 הולכת להיות קשה כלכלית וכולנו צריכים להתכונן.
לא מדובר רק בהידוק החגורה, בוויתור על חופשה, אוכל בחוץ, או מותרות אחרים. שנת 2024 צריכה להיות השנה שבה תצטרכו לחשוב מחוץ לקופסה ולנסות להגדיל את ההכנסות.
אם זה באמצעות העלאת שכר ושדרוג הקריירה ואם זה בהקמה של עסק נוסף במשפחה שיעניק שירותים בהיקף מסוים בתום יום העבודה – אם לא תעשו זאת, אתם עלולים למצוא את עצמכם בבעיה קשה בשנים הבאות.
איך עושים את זה?
הדרך הכי טובה ליצור מקור הכנסה נוסף היא לחשוב על מה שאתם אוהבים וטובים בו ולמצוא את הדרך להפיק ממנו כסף. כאן תוכלו למצוא 20 רעיונות להכנסה נוספת.
נמצאים בין עבודות? חייבים למלא את חשבון הבנק בזריזות? מתחת לאף יש הזדמנויות שאסור לפספס. כאן תוכלו למצוא 18 רעיונות להכנסות קלות ומהירות.
אתם לא יכולים להתקדם בעבודה או לשדרג אותה? יש כמה דרכים קלות ופשוטות להרוויח עוד קצת מהצד כדי לסגור את החודש. חושבים על הכנסה צדדית? אספנו עבורכם 7 עבודות פשוטות, מתגמלות ונוחות שיוכלו לסגור לכם את הפינה.
ולסיום: כולם יודעים שהדרך היחידה להתעשר היא לגרום לכסף שלך לעבוד בשבילך. אבל איך מרוויחים עוד כסף, בצורה פסיבית וללא הון התחלתי? שאלנו מומחית להשקעות ויצירת הכנסות פסיביות איך עושים זאת בפועל.
בסופו של דבר, לא משנה באיזו דרך תבחרו, השלב הראשון הוא ישיבה משפחתית של בני הזוג, ואף עם הילדים הבוגרים, כדי לקבל את ההחלטה להתכונן כלכלית גם לשינויים העתידיים. בשלב השני כל משפחה בוחרת את איש המקצוע שנכון לה ויחד איתו קובעת את אסטרטגיית ההשקעות שלה.
נסיים במקום שבו התחלנו. לפי נתוני משרד האוצר, הבנקים עומדים בממוצע על תשואה של 16% ב-2022, הרף אותו הגדירו הכלכלנים הבריטים כ"רווח יתר קיצוני". עד שמישהו יתייחס לעניין, הבנקים הורידו את הריבית על הפיקדונות ל-3.5% עוד לפני שבנק ישראל הודיע שהוא לא מוריד את הריבית. טוב, צריך לממן את ההיטל.